"טבח שקט", כך נקראת בצבא התופעה שנרשמה בשנים האחרונות באיטליה בקרב אנשי הכוחות המזוינים והמשטרה, או "התאבדויות בלתי מוסברות" שבוצעו בשירות. דמויות מדאיגות שלכאורה לא מדאיגות מנהיגים פוליטיים וצבאיים באופן קונקרטי, אשר להיפך, מנסים לשווא לכסות.
להבנה טובה יותר מצאנו כי כדאי לראיין מומחה, ד"ר. Cleto Iafrate, העוסקת בזכויות צבאיות במשך שנים.
כמה התאבדויות "במדים" היו בשנתיים האחרונות?
במשך כמה שנים יצרתי קבוצה בפייסבוק בשם "אובדנות תצפית במדים" שמקבלת בברכה את הדיווחים השונים על אירועים מסוג זה וכל מידע שימושי נוסף שיאיר את התופעה הטרגית של התאבדויות בקרב אזרחים במדים.
בשנה שעברה רשם המצפה כשבעים התאבדויות, השנה הוא כבר קיבל שלושים דוחות, ואנחנו עדיין ביולי.
אבל המספרים בפועל בהחלט גבוהים יותר. מכיוון שבני משפחה לרוב, מסיבות שונות, נוטים לא לחשוף את סיבת המוות.
על פי הנתונים והמידע של המצפה, מה יכול להיות הקישור המחבר בין כל ההתאבדויות הללו?
אין קישור אחד המחבר בין כל מקרי המוות הללו. אני יכול רק לומר שהתופעה מדאיגה וצריך לחקור אותה. לפני שהושכרו לכוחות המזוינים והמשטרה, אזרחים נתונים לניתוחים נפשיים קשים שאינם נמצאים בהישג ידם של כולם. זה מוכיח שבעיות נפשיות, שמובילות לעיתים קרובות לאקט קיצוני, לא היו שם לפני ההרשמה.
לכן עלינו לשקול את העובדה שזו יכולה להיות הסביבה הצבאית שמשפיעה לרעה על האיזון הנפשי של אזרחים במדים. לדוגמא, טכניקות אימונים צבאיות נוטות להדחיק את אישיותו של הפרט ותקנות צבאיות עתיקות יומין ובלתי הגיוניות לעיתים קרובות דוחסות את החירויות החוקתיות.
הקוזה הם עושים מינהל הביטחון וממשלת איטליה למצוא פיתרון אפשרי לתופעה זו?
בחלק מהצריפים הוקמו מרכזי האזנה למי שמאמין שיש להם מצוקה פסיכולוגית כלשהי. אבל אזרחים במדים חוששים להיפתח ולהתאמן אחד בשני, מכיוון שהם חוששים מהשעייה בתפקיד פעיל ומההפחתה בשכר כתוצאה מכך.
כמה קרוב מינהל הביטחון לצרכי אנשי הצבא?
מינהל הביטחון קרוב בדרכים שונות לצרכי אנשי הצבא, אך תמיד מתחיל מתוך הנחה שהסיבות לאי הנוחות נובעות אך ורק מבעיות אישיות ומשפחתיות בלבד.
אמנם במקרים רבים התאבדויות אינן מתרחשות בבית, אלא במקום העבודה. בעבר, למשל, בחלק מהצריפים קדמה לרצח ההתאבדות, החייל ירה במפקדו שלו לפני שקיבל את חייו. בחלק מהמקרים, יתר על כן, משפחות הקורבנות לא רצו בנוכחות עמיתים וממונים בהלוויה.
מול ראיות כאלה, לא נכון להניח שהאשמה היא תמיד אצל הנשים.
איך לדעתך ניתן לטפל בתופעה זו?
אני משוכנע שיש לחקור טוב יותר את תופעת ההתאבדויות במדים.
יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שיש לה גישה חופשית לכל התיקים האישיים וגיליונות הרישום של קורבנות התאבדויות ושל כל החיילים שיש להם בעיות פסיכולוגיות לאחר ההרשמה.
ברצוני להוסיף כי יחסם של ממשלות צבאיות כלפי תרבות גובל לעיתים קרובות בעוינות. המקרה של עורך הדין עמנואלה סקיירי, הצעיר שנדחק ממגדל אימונים ואז נותר למות, הוא דוגמה מובהקת לכך.
האם אתה חושב שפגשתי מקרוב איש כספים בעל תואר בכלכלה ומסחר שתרבותו הכללית במשך שנים מוערכת בפחות ערך מזו של עמיתיו בכיתה ה '. וזה הכביד מאוד על התקדמות הקריירה שלו, ומנע ממנו להשתתף בתחרויות פנימיות שונות שדרשו הערכה של לפחות "מעל הממוצע". וזה לא מקרה בודד!
לכן נראה שהמגזר הצבאי מתייצב, בשל ארגונו וכלליו, גם אם לא כתוב, כמדינת מיקרו השוכנת במדינה הדמוקרטית.
מדינת מיקרו שבה "הצבא מצטמצם לכלי מכונת מלחמה בלבד שהופך אותו למוציא לפועל צייתני של צוואה אחרת, שהוא חייב להיכנע אליו".1.
בעתות שלום, יש לחפש כללים חדשים וצורות חלופיות של חינוך צבאי, המבוססים על הגיון משותף.
בקיצור, הצבא לא צריך לעבור סדר אלא לחלוק נהלים.
1 Iafrate C. - ציות, סדר לא לגיטימי וסדר צבאי, D&Q 2016, 16/2, עמ '334
צילום: חיל הנחתים האמריקני / משרד ההגנה
