אוקראינה מלמדת את כלל המנגה: מי שיש לו (או יכול להחזיק) נשק גרעיני צריך לשמור אותם!

(של דוד רוסי)
01 / 02 / 22

ההיסטוריה מספרת ששתי מדינות חויבו בנימוס לוותר על תוכנית הגרעין שלהן, שכבר החלה, מטעמי כדאיות: גרמניה ודרום אפריקה; בעוד שלוש מדינות נוספות, שכבר היו להן נשק גרעיני בשטחן, אם כי ללא ה"מפתחות" לשימוש בהן, נאלצו לוותר עליהן: בלארוס, קזחסטן ואכן, אוקראינה.

מזכר בודפשט

זה האחרון לא היה ויתור חופשי, כביכול,: שלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, יחד עם הפדרציה הרוסית, ארצות הברית ובריטניה, חתמו על מה שנקרא מזכר בודפשט לפני פחות משלושים שנה. מסמך זה אישר כי בלארוס, קזחסטן ואוקראינה הפכו לחברות באמנה לאי הפצת נשק גרעיני ולמעשה הותירו את הארסנל הגרעיני שלהן לרוסיה.

כפי שאמרנו, בתמורה לוויתור על מעמדן, גם אם תיאורטי, של מעצמות גרעיניות הם השיגו יתרונות גיאופוליטיים: הכרה בעצמאות ובריבונות של בלרוס, קזחית ואוקראינית בגבולות הקיימים, ויתור על ידי מוסקבה מהאיום או מהשימוש של כוח נגד שלוש הרפובליקות האחיות לשעבר, הסירוב - שוב בצד הרוסי - להשתמש בלחץ כלכלי כדי להשפיע על מדיניותן, החובה לחפש פעולה מיידית של מועצת הביטחון כדי לספק סיוע לבלארוס, קזחסטן ואוקראינה. "צריכים להפוך לקורבנות של מעשה תוקפנות או לנושא של איום של תוקפנות שבו נעשה שימוש בנשק גרעיני", הוויתור על השימוש בנשק גרעיני נגד בלארוס, קזחסטן ואוקראינה ולסיכום, החובה להתייעץ בעימותים באזורים אלו.

איך זה נגמר? חיילים רוסים בקרים וחיילים "לא רשמיים" בדונבאס הם תשובה אחת.

וושינגטון לקחה את זה ברצינות: זו הסיבה

עסקה גרועה? לדברי סטיבן פיפר, אחד ממשא ומתן המזכרים ולימים שגריר ארה"ב באוקראינה, השתמעה בתזכיר ההבטחה של ארה"ב כי אוקראינה תיכנס לתחום האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב ולא תישאר לבד מול תוקפנות רוסית. למרות שבסופו של דבר אוקראינה לא הצליחה להשיג את הערבויות הביטחוניות המוצקות והמחייבות מבחינה משפטית שהיא ביקשה, אלא רק הבטחות הכלולות בתזכיר, כלומר פיסת נייר, ארה"ב דאגה באותה עת ומאוחר יותר לממשלה האוקראינית שארה"ב תיקח את הפוליטי הזה. התחייבות רצינית, לא יותר ולא פחות מאשר התחייבות משפטית מחייבת"1. מי שמופתע מתגובתן של לונדון וושינגטון לאיומים הרוסים לא לוקח בחשבון עד כמה "התחייבויות לא רשמיות" מסוג זה באמת חשובות מאוד ביחסים בינלאומיים ועד כמה, למרות גברים ותרחישים משתנים, "חשבונות" מסוימים חייבים לסיים להיות מוסדר, כדי לא לעבור מפה לאוזן. מנקודת מבט זו, בטאיפיי לישון בשקט, וכפי שזכר מחבר המאמר הזה ב"ראיון כפול עם עמיתו גאספרדו, "אוקראינה היא ערך טייוואן". רק טיפשים נדהמים מכך שהדברים לא התגלגלו כך בקאבול בשנת 2021, שם האמריקאים מעולם לא התחייבו מהסוג הזה, ומעל לכל היכן שפירוק הממשלה, לא היציאה של מערביים, הם שעשו את ההבדל. 1990-91 הם הלכו בדרך דומה לכווית, שם נכרתו מחויבויות מוסריות ופוליטיות, עוד לפני הסכמים ובריתות פורמליות, בין וושינגטון לבתי השלטון במפרץ, במיוחד עם זו של אל-סעוד.

אם קייב תפסיד, כולנו נפסיד

העובדה היא ש"אם אנחנו רוצים לשים קץ להפצת הגרעין, אוקראינה חייבת להיות סיפור הצלחה, לא מקרה אבוד. ארה"ב ובריטניה משתמשות כעת באוקראינה עם נשק הגנתי כדי לתת לה סיכוי להישרדות... כל ניצחון של פוטין באוקראינה עלול להוביל לחידוש חיפוש עולמי אחר נשק גרעיני. תמיכה בלתי ניתנת לערעור באוקראינה יכולה להפחית את התיאבון הזה למינימום".

העולם, כלומר מנהיגי האומות, צופה. "איראן וצפון קוריאה צפויות להסיק מהתפרקות החד-צדדית של קייב ומהמצוקה הנוכחית שעליהן לרדת לתחתית עם ראשי הנפץ הגרעיניים הצבאיים ותוכניות הטילים שלהן... מול התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, פעולות או האינרציה של הקהילה הבינלאומית ישפיע על החלטות עתידיות בטהרן ובפיונגיאנג. ארה"ב, נאט"ו ואחרות חייבות לעשות מה שצריך כדי להוכיח שעם כמו אוקראינה יכולה להישאר ריבונית גם אם היא מוותרת על נשק להשמדה המונית".2. האם מישהו מופתע, אם כן, מהאקטיביזם של וושינגטון ולונדון? או שמא הגישה של גרמניה נראית קצרת רואי, השלמה, כמעט כמו מדינת חסות? זה לא מפתיע שצרפת צופה: יש לה אנרגיה גרעינית, יש לה את כוח דה פראפה ויש לה את הכוחות המזוינים היחידים באירופה שמבצעים פעולת הרתעה אמיתית. בניגוד למקרה של ברלין, שכבר אין לה - או במקרה של תחנות כוח גרעיניות עומדת להפסיק - שום דבר מזה.

זה לא בא עם חימוש גרעיני

לבסוף, שאלה: מדוע אוקראינה לא משיקה תוכנית נשק גרעיני משלה? אנחנו יכולים לענות בשלוש מילים: עלות, זמן וסיכון. אוקראינה היא יצרנית אורניום, בעלת הידע הפיזי והמכני הדרוש, בעלת לדעת איך טִיל; עם זאת, אין בה את המתקנים הדרושים להמרת אורניום והעשרתו ועיבוד פלוטוניום. בנוסף, עליו לבנות מתקן לייצור ראשי נפץ ולמצוא דרך לבצע לפחות כמה בדיקות. הצטברות זו דורשת כסף שיהיה צורך להפנות מתוכניות צבאיות אחרות הנחוצות להגנת אוקראינה, ובכל מקרה, לא ניתן היה לעשות זאת תוך מספר חודשים.

גם אם אוקראינה תמצא את הכספים, לא יהיה לה את הלוקסוס של סודיות, שכן סביר להניח שרוסיה תפרוץ לתוכנית גרעין אוקראינית ותחבל בה, בדיוק כפי שישראל עושה עם איראן. אם זה לא ישתק תוכנית גרעין אוקראינית, רוסיה יכולה להצדיק תקיפה צבאית מונעת בדיוק כמו שעשו האמריקאים בעיראק ב-2003.

לסיכום, כל צעד נוסף של רוסיה נגד שלמותה ועצמאותה של אוקראינה יפתח את הדלתות להתחמשות גרעינית של מדינות רבות שאין להן לחץ מיידי של מעצמה גדולה למנוע זאת: טורקיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות. אולי יפן עצמה.