אוקראינה: יש צורך לחזק את מגזר התעשייה הביטחונית הלאומית

בעוד בחירות מתקיימות ברחבי המערב, נושא הסיוע לאוקראינה נותר נושא מרכזי לדיון. כמה מועמדים הביעו את חוסר רצונם להמשיך לתמוך בקייב.

קית' קלוג ופרד פליץ, יועציו לשעבר של דונלד טראמפ לביטחון לאומי, חשפו את תוכנית השלום שלהם לאוקראינה. הטיוטה, שאושרה כנראה על ידי טראמפ, כוללת ניתוק הסיוע הצבאי של ארה"ב לאוקראינה כדי לאלץ את קייב לנהל משא ומתן. קו, עם זאת, גם משותף לחלוטין על ידי sen. ג'יימס דיוויד ואנס, שנבחר כ"חבר לריצה" למירוץ לבית הלבן על ידי דונלד טראמפ.

קייב לא יכולה להיות בטוחה שהיא תוכל להמשיך לספק את אותה זרם של סיוע צבאי לאחר בחירות בכמה מדינות שותפות. אחד הפתרונות לבעיה זו הוא להשקיע יותר זמן ומשאבים בחיזוק התעשייה הביטחונית הלאומית של אוקראינה.

מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה גדול, אוקראינה ביצעה פרויקטי פיתוח אינטנסיביים בתעשייה הביטחונית. מאמצים אלו התמקדו לא רק בהגדלת קצבי הייצור באופן כללי, אלא גם בפיתוח, בדיקה והשקה של ייצור המוני של מערכות נשק חדשות לחלוטין, כמו מל"טים ימיים בלתי מאוישים או הוביצר מתנייע 2 מ"מ 22S155 "בוהדנה". לדברי ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיהל, כושר הייצור שולש ב-2023 והמטרה לשנת 2024 היא להגדיל אותה פי שישה. הוא גם אמר כי יותר מ-265 מיליארד Hryvnias (כ-6,5 מיליארד דולר) יושקעו על רכישה, ייצור ותיקון של כלי נשק, ש"משמעותם יותר מל"טים, יותר פגזים, יותר תחמושת וכלי רכב משוריינים עבור הצבא [האוקראיני]".

התעשייה הביטחונית האוקראינית מתמודדת עם כמה קשיים בהשגת יעדים אלה, כולל בעיית הגדלה של פיתוח וייצור. הפתרון במקרה זה יכול להיות למשוך חברות זרות כדי להאיץ את הפיתוח של מתקני ייצור חדשים.

במהלך השולחן העגול "התעשייה הביטחונית האוקראינית ויכולותיה לענות על צורכי הקו הקדמי", ירוסלב קלינין, מנהלInfozahyst מרכז מחקר והפקה, המייצרת ציוד עבור SIGnals INTintelligence, לוחמה אלקטרונית והגנת סייבר, התייחסה להיבט נוסף של בעיית הצמיחה התעשייתית. "אם לא נביא לכאן חברות זרות ונאפשר לחברות מקומיות לנהל משא ומתן על תנאים, לאחר הניצחון נעמוד בפני קריסת המתחם הצבאי-תעשייתי הנגרמת מעומס יתר", אמר קלינין.

נושא קריטי נוסף הוא גיוס הכספים הדרושים לתמיכה בייצור מוגבר בכלכלה מוכת המלחמה של אוקראינה. ההנהגה האוקראינית מתמקדת כעת בשלוש יוזמות מפתח. ראשית, אוקראינה פועלת להרחיב את הכספים שלמתקן שלום אירופי להחזיר מדינות חברות רוכשות ציוד ישירות מאוקראינה. שנית, קייב מקווה להשתמש ברווחים מנכסים רוסיים מוקפאים לרכישת ציוד צבאי מקומי. שלישית, אוקראינה מנסה לכלול רכישות מיצרנים אוקראינים בתוכנית התעשייה הביטחונית האירופית. זה הכרחי כדי לגשר על הפער בין היכולות הזמינות לייצור הנדרש.

כמה מדינות כבר הצטרפו ליוזמות אלה. ב-22 במאי הכריז ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, על תוכנית סיוע ארוכת טווח לאוקראינה בשווי 6,5 מיליארד יורו מ-2024 עד 2026. ב-13 ביוני, שר ההגנה האוקראיני רוסטם אומרוב חתם על מזכר הבנות עם עמיתו הדני טרואלס לונד פולסן בנושא רכישת נשק וציוד מיצרנים אוקראינים. "זהו צעד גדול, שכן דנמרק הפכה למדינת נאט"ו הזרה הראשונה שמשקיעה בייצור נשק באוקראינה", אמר אומרוב.

תמיכה כזו באוקראינה הופכת בראש סדר העדיפויות של ארצות הברית. בפרט, במהלך מושב הפתיחה של ה ועידת בסיס תעשייתי ההגנה של אוקראינה בוושינגטון, שר ההגנה של ארה"ב לויד ג'יי אוסטין אמר כי יכולתה של אוקראינה לייצר ציוד צבאי קריטי בפנים היא קריטית ליכולתה לשמור על חופש וריבונות מתמשכים בגבולותיה. יתר על כן, כחלק מהסכם הביטחון הדו-צדדי של ארה"ב-אוקראינה שנחתם לאחרונה, הסכימה וושינגטון לכך "להתקשר עם שותפים בינלאומיים והתעשיות הביטחוניות שלהם כדי לתמוך בייצור אוקראיני מוגבר בטווח הארוך".

כבר החלו כמה דוגמאות מוצלחות לשיתוף פעולה בינלאומי עם חברות ביטחוניות אוקראיניות, הן ממלכתיות והן פרטיות. יצרנית המל"טים הטורקית Baykar בונה כעת מפעל באזור קייב. יתר על כן, חברת ההגנה הגרמנית Flensburger Fahrzeugbau הודיעה על הקמת מרכז שירות לכלי רכב משוריינים באוקראינה. המרכז יוכל לתקן טנקי "Leopard-1" שסופקו על ידי גרמניה. Rheinmetall, אחת מיצרניות הנשק הגדולות בגרמניה, בונה גם היא מפעל לייצור כלי רכב משוריינים גרמניים באוקראינה, בפרט נושאות השריון "Fuchs" (APC) ורכבי חיל רגלים (IFVs) "Lynx". מנכ"ל Rheinmetall, ארמין פפרגר, הסביר בראיון לשבועון הגרמני WirtschaftsWoche כי הוא מתכנן לייצר את הנגמ"ש הראשון פוקס בסוף קיץ 2024 ואילך לינקס IFV כבר בקיץ 2025. החלק הראשון של המפעל נכנס לפעולה ביוני.

הקמתו של מיזם משותף באוקראינה טומנת בחובה כמה סיכונים. הברור ביותר הוא הפגיעות של כל מבנה קבוע להתקפות, תקיפות אוויריות או חבלה רוסיות. נכון לספטמבר 2023, 37 חברות במגזר הביטחוני האוקראיני סבלו מהתקפות רוסיות. התעשייה האוקראינית סובלת הַאֲפָלָה ומחסור בכוח אדם מוסמך, שחלקם גויסו לחזית. יתרה מזאת, ייצור מערכות נשק זרות מצריך אישורים ורישיונות, שלעיתים חסומים בסוגיות פוליטיות.

עם זאת, לדברי שרת האוצר האוקראינית יוליה סבירידנקו, פיתוח מגזר ההגנה הלאומי של אוקראינה עשוי להביא יתרונות נוספים, לרבות יצירת מקומות עבודה, תמיכה בכלכלה הלאומית, חיזוק מגזרים תעשייתיים אחרים ואספקה ​​קלה ומהירה יותר של ציוד לחזית. חשוב מכך, זה יכול להבטיח אוטונומיה ויכולת עצמית במקרה של שינויים חדים במצב הפוליטי בקרב השותפים של אוקראינה. עבור יצרנים זרים, זה אומר רווחים נוספים, גישה ישירה לעיצובים ולניסיון האוקראיני העדכניים ביותר, והזדמנות לבדוק את הציוד שלהם בתנאי לחימה אמיתיים.

מעבר לשיקולים המיידיים ביותר, מצב הכלכלה האוקראינית, במיוחד המתחם הצבאי-תעשייתי, ימשיך למלא תפקיד משמעותי בשיקום המדינה של קייב לאחר המלחמה.

_{צילום: X / טלגרם}