מי זוכר את נפילת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989? כמה חודשים קודם לכן חזה הונקר בינואר של אותה שנה שקיומה של החומה יובטח לעוד מאה שנים. באותו יום, ביום חמישי, השיב גינטר שבובסקי, שר התעמולה של ה-GDR, לשאלה ספציפית מתי ניתן יהיה לחצות את הגבולות למערב: "כדי לרצות את בעלי בריתנו, התקבלה ההחלטה לפתוח את המחסומים... אם הודיעו לי נכון, הוראה זו תיכנס לתוקף באופן מיידי". בתוך דקות, עשרות אלפי תושבי מזרח ברלין, לאחר שראו את המודעה של שבובסקי בשידור חי בטלוויזיה, נהרו למעברי גבול בדרישה להיכנס למערב ברלין. שומרי הגבול, מופתעים, לא מוכנים, ללא פקודות ברורות, מעוכים מגודל ההמון, לא יכלו שלא לתת להם לעבור.
עכשיו, למה סיפרתי לך את כל זה? כי יש נשק שהמערב יכול להשתמש בו כדי לפגוע בלב את המדיניות הרוויזיוניסטית והתוקפנית של הקרמלין החל מבעל ברית/משרת בלארוס, נקודת התורפה של כל המערכת הזו, אולם לא בנויה על פלדה. זהו נשק שמומלץ להשתמש בו היום, בעיצומה של מלחמה מוזרה שאנו חלק ממנה, ולא מאוחר יותר, כאשר הנזק שגרמה המלחמה למרקם החברתי-כלכלי הרוסי והבלארוסי יאלץ מיליוני אנשים להגר. אולם על ידי פעולה כעת, נוכל לארגן את עצמנו בזמן, לתת מענה לעובדים ולסטודנטים הגונים, למה שעלינו לעשות ללא שליטה לפליטים בעוד שנה או שנתיים.
אני מתכוון לנשק "רך", כביכול: האיחוד האירופי, בריטניה, שוויץ, קנדה, נורבגיה ואולי לא בהתחלה - ארצות הברית תוכל לתאם את שחרור אישורי עבודה ולימודים לאזרחים בלארוסים, שמטרתו תהיה להכפיף את משטר לוקשנקו לאחד מבחן מאמץ דורשת מאוד לשלול ממנה משאבי אנוש כדי לשמור על הכוחות המזוינים שלה מבצעיים. הצלחתו של פרויקט כזה תשאיר את מלך מינסק עירום מול העדויות על הניתוק בין האוכלוסיה למדיניותה, אך מעל הכל היא תהפוך אותה לבלתי מזיקה.
החל מהפירמידה הדמוגרפית של בלארוס, להיזכר באיכות הטובה של משאבי האנוש של אותה מדינה ובהתחשב בכך שיש לה כ-400.000 חיילים, בין אנשי מילואים פעילים, רובם גברים, כדי לערער את עצם הפעולות של הכוחות המזוינים של בלארוס. הרחק מקסימום שתי חמישיות מהצוות, אולי אפילו פחות מ-100.000. מכיוון שהמדינה אינה במצב מלחמה ואינה אסורה לנסוע לחו"ל לצורך לימודים, עבודה ופנאי, "אישור השהייה המיוחד לעובדים וסטודנטים בלארוסים" עלול לגרום לצונאמי בבלארוס הקטנה אך האסטרטגית, ולא יותר. לא פחות. ממה שקרה במזרח ברלין ב-1989.
יש לקשר את התנאים למתן ההיתר לגיל, להתייחס למגוון של אנשים שנולדו בין השנים 1994 ל-2003, להכללה בכוחות המזוינים הפעילים או המילואים, המבקשים תיעוד ספציפי לכך, ולמצב הפיזי, המבקשים להסיר רק כוח אדם פעיל פוטנציאלי מלוקשנקו.
מעבר ליתרונות הפוליטיים, למבצע כולו יהיו השלכות סוציו-אקונומיות חיוביות: צעירים בלארוסים הם לרוב בוגרי מקצועות טכניים-מדעיים עם כושר עבודה טוב, יכולת לעבוד בצוות ומעט קשיים בהשתלבות. הבה נזכור שאנחנו מדברים על פחות מעשירית מהסורים שהגיעו במספר גלים כפליטים לאירופה ב-2015 ופחות מארבעים מהאוקראינים שברחו מארצם ב-2022.
להוציא אותם מתחת לאפו של לוקשנקו לא יהיה קשה: אם נוכל להיות בטוחים שמינסק לא תאפשר להם לחצות את גבול האיחוד האירופי לכיוון פולין וליטא, זה בהחלט לא יכול למנוע מהם לעבור לטורקיה, רוסיה או אחרות. מדינות שמהן ניתן להגיע מאוחר יותר, בדרך האוויר או ביבשה במדינות היעד. הנהלים, אם כן, יכולים להיות פשוטים: מגיעים לשער עם האיחוד האירופי, מציגים את התיעוד ללא נהלים מיוחדים, נרשמים ומגיעים לכמה מוקדים אזוריים, שם משלימים את הבקשה לקבלת היתר השהייה. הקושי היחיד יכול לנבוע משיווק: עם זאת, לא נראה בלתי אפשרי להיות מסוגל ליידע צעירים דרך האינטרנט.
מדוע צעירים בלארוסים צריכים לקבל את ההזדמנות הזו? כדי להימנע מלהסתבך במלחמה פוטין גורר את שכנו המערבי הנאמן אליו. ובסופו של דבר מאותן סיבות אנשים בני אותו גיל ברחו ממזרח ברלין ב-1989: כדי שיהיה להם עתיד.
צילום: קרמלין
