Curzio Malaparte: טכניקה של הפיכה

Curzio Malaparte
אדללפי
עמ. 270
 

לפני מספר שנים, בדוכן ספרים במילאנו, קניתי ספר ישן עם עמוד שדרה צבע, הכותרת אמרה: טכניקת ההפיכה, מחבר: קורציו מלפרטה.

כמה שנים קודם לכן שמעתי על מלפרטה מחבר. לא זכרתי היטב את נושא הדיון בזמנו אבל חשבתי להמשיך הלאה, אז קניתי את הספר וקראתי אותו מייד.
אבל מי היה קורציו מלפרטה?

קורציו מלפרטה (1898-1957) נקרא למעשה קורט אריך סוקרט. הוא נולד בפראטו לאם איטלקית ולאב סקסוני. הוא היה סופר, מסאי, עיתונאי ואיש צבא!
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קורציו היה רק ​​בן שש-עשרה, אך החליט לעזוב את המלחמה ועשה זאת בהתגייסות ללגיון גריבלדי. 
בשנת 1915 התגייס לצבא המלוכה כחייל חי"ר שם מונה לסגן שני והשתתף במעללי מלחמה שונים באיטליה ובצרפת שם עוטר במדליית ארד לחילוץ צבאי. 
מיד לאחר המלחמה הוא פרסם את ספרו הראשון: יחי קפורטו! בו הוא מתח ביקורת חריפה על התנהלות המלחמה על ידי המטה הכללי.
בשנת 1931 הוא מפרסם טכניקת ההפיכה. משפט מכה אותי במבוא:
"זה תמיד מגן על החופש".

מלפרטה ממשיך ואומר: "אני שונא את הספר הזה שלי. אני שונאת אותו מכל ליבי. הוא נתן לי תהילה, הדבר האומלל שהוא התהילה, אבל גם כמה סבל. לספר זה הכרתי כלא וכליאה, בגידת חברים, אמונה רעה של יריבים, אנוכיות ורשעות של גברים. מהספר הזה נולדה האגדה המטופשת שהופכת אותי לישות צינית ואכזרית, סוג של מקיאוולי בתפקיד קרדינל דה רץ: כשאני רק סופר, אמן, אדם חופשי שסובל יותר מרעותיהם של אחרים מאשר מ עצמו."

רציתי לדווח על כך שהוא הצגת הספר מכיוון שהוא הרשים אותי מאוד.
איך סופר יכול לשנוא את ספרו שלו?

ניתן להבין זאת אם ניקח בחשבון את ההשלכות שהיו לפרסום הספר על חייו. בגלל הספר, או ליתר דיוק הרעיונות המדווחים בו בבירור ושיקוליו על אנשי העוצמה באותה תקופה, קורציו מלפרטה נרדף כל חייו.

טכניקת ההפיכה הוא הופיע בפריס בשנת 1931 וזכה להצלחה יוצאת דופן. לדברי המחבר, ההיסטוריה הפוליטית של התקופה (1920 - 1930) היא לא מה שנהוג לחשוב, מה שקרה בזירה הפוליטית האירופית, מבחינתו, לא היה תלוי ביישום חוזה ורסאי ולא בתוצאות הכלכליות של המלחמה שזה עתה הסתיימה. ולא פחות מכל, ברצון של ממשלות אירופה לשמור על השלום באופן כה יקר. מלפרטה טוען כי מאבק בין שני סיעות מרכזיות היה פוליטי. מצד אחד מגיני עקרון החופש והדמוקרטיה (לטובת המדינה הפרלמנטרית, הליברלים והדמוקרטים), מצד שני אויביה, הפשיסטים והקומוניסטים.

"קטלינרי השמאל שואפים לכבוש את המדינה כדי לבסס את הדיקטטורה של המעמד הפרולטרי ..."

"הקתולים הימניים חוששים מסכנת ההפרעה: הם מאשימים את הממשלה בחולשה, חוסר כושר וחוסר אחריות ..."

נראה שאני מזהה גם היום בחלק מהפוליטיקאים שלנו את היישום של אותה תזה!

מי הייתה בלה קון? וקאפ, פילסודזקי ופרימו דה ריברה? טרוצקי ובאואר?
ההיסטוריה עשירה באמת באנשים שעשו היסטוריה, אך הזמן עובר ולעיתים קרובות אנשים נשכחים.

ההיסטוריה היא העבר שלנו, ההווה שלנו, העתיד שלנו! לדעת ולזכור את זה זו המשימה שלנו, זו חובתנו ...

טכניקת ההפיכה זה ספר שלא יכול להיות חסר בספריה של מלומד.

טוב קריאה.

אלסנדרו רוגלו