Autori Vari
Ed.Mursia, מילאנו 2018
עמ. 210
בכרך זה עשרה מומחים מתייחסים, מנקודות מבט שונות, לים, לחשיבותו ולפעילות הכלכלית הקשורה אליו, ומתמקדים בעיקר בים התיכון, שהוא "אחד מאגני הים המעניינים ביותר לביטחון ויציבות התרחיש העולמי"התרחיש השתנה עמוקות בהשוואה למלחמה הקרה, מכיוון שבגלל הופעתן של מעצמות שכמו סין החלו להשפיע על האזור, היא כבר לא מיוצגת על ידי דו-קוטביות בין ארה"ב וברית המועצות. מצד שני, ארה"ב החלה לצמצם את התערבותה הצבאית "בתיאטראות משברים המעטים מידת הרלוונטיות לאינטרסים הלאומיים האמריקניים"בעוד שסין, עם דרך המשי, מנסה להגיע לאירופה והים התיכון, עם אינטרס חזק בנמלי גנואה, סבונה, טריאסטה ונציה, כאשר האחרונה מסומנת כטרמינל האירופי של ויה של משי הימי. יש אפוא במקום "ארגון מחדש גיאו-פוליטי של האזורים שארה"ב כנראה מעוניינת לנהל בפחות עוצמה" , כמו זה של הים התיכון.
איטליה מצידה, "אפשר להגדיר אותה כמדינה ימית, לא כל כך לאורך החופים שלה, או למספר הנמלים שלה, או לגודל הסוחר או מרינה הדייג, אבל כמה מכיוון שחלקה הגדול של המערכת הכלכלית האיטלקית תלוי בניווט של הים . " למעשה, בגלל המחסור בחומרי גלם, איטליה נאלצת לחפש אותם בכל מקום בעולם. אנו, אם כן, "אנו מעוניינים מאוד ביציבות היחסים הבינלאומיים מכיוון שהמערכת הכלכלית שלנו מבוססת על פתיחת גבולות ועל תנועה חופשית של סחורות, ברובם דרך הים." לפיכך, דיפלומטיות והגנה חייבות לעבוד בשיתוף פעולה הדוק למען שמירת השלום, זאת "מייצר את הצורך להבטיח המשכיות ביכולת ההשלכה האסטרטגית של המנגנון הצבאי שלנו, אפילו הרחק מהבית." בשביל זה "יש לראות בהוצאות על מדיניות חוץ ומדיניות ביטחון יותר כהשקעה מאשר עלויות פשוטות."
בגלל "חלק מהגז הדרוש לאיטליה מגיע דרך צינורות צוללת מצפון אפריקה" וכל הגז המוזל המיובא לאיטליה מגיע דרך הים, כדי לענות על צרכי האנרגיה הלאומיים, יש צורך להבטיח את בטיחות צינורות מתחת למים, נתיבי ים ולהגן על ספינות מפני מתקפות פיראטיות, כולל התקפות סייבר. יתרה מזאת, בתובלה הימית יש באיטליה את אחד הציים המרכזיים בעולם: השלישית של המדינות הגדולות שנאספו ב- G20 ובהקשר זה ממלא תפקיד חשוב של נמלי הים וכבישים מהירים, כמו "מצב ימי הוא פיתרון התחבורה הטוב ביותר מבחינת היתרונות לקהילה." אך בנוסף לנקודת המבט הלוגיסטית, יש לקחת בחשבון גם את הים כמשאבי המזון שהוא מבטיח ולאנרגיה הגאות והשפל. "הערך הגלובלי של אנרגיה גאות ושפל מוערך בסביבות 200 מיליארד אירו. [...] ההערכה היא שאם פחות מ -0,1% מהאנרגיה הזמינה של האוקיאנוס תוכל לתפוס ולהמיר אותם לחשמל, הביקוש העולמי הנוכחי אנרגיה תסתפק יותר מחמש פעמים. "
לאור החשיבות של הים, אם כן, כדאי לקבל פרמטר המודד את הפוטנציאל הימי של אומה. במקרה זה, המדד הגיאוגרפי הימי (IGM) עוזר לנו, המאפשר לנו גם להשוות בין נכונותן של המדינות להשקיע בחיל הים ביחס למצבם הגיאוגרפי הימי. מן המחקר שהוצג בכרך זה ניתן לראות כי למרבה הצער, איטליה, בין המדינות הגדולות באירופה, היא זו שמשקיעה פחות בצי..
Gianlorenzo Capano
