Defense Information מציג את הספר "אפגניסטן בראש מורם"

יותר משנה חלפה מאז הפינוי הדרמטי מאפגניסטן, משימת "שלום" בת עשרים שנה נקטעה בפתאומיות, מה שהותיר מחלוקות רבות בשטח. קודם כל, זה עשה משהו?

דבר אחד בטוח. החיילים האיטלקים יצאו "עם ראש מורם". ו אפגניסטן בראש מורם הוא שם הספר בהוצאת מידע הגנה אשר הוצג ביום רביעי 24 בנובמבר האחרון בשעה פיקוד על כוחות מבצעיים צפונה של פדובה. מדבר על אוצרת הספר, ג'אננדריה גאיאני, מנהלת ניתוח הביטחון ועיתונאי מוטבע כמובן, עם הגנרלים של החיל ג'ורג'יו בטיסטי, אלפיני ומפקד החטיבה לשעבר Taurinense, וסלבטורה קמפוראלה, מפקד ה ComFopNorth, נהג טנק ומפקד חטיבה לשעבר טלה, שניהם יוצאי אפגניסטן, שכתבו את ההקדמה שלהם לספר יחד עם סגן ראש מטה ההגנה הנוכחי, הגנרל קרמיין מסילו.

הספר

שם הספר לקוח ממשפט שנאמר על ידי שר ההגנה דאז, לורנצו גריני, אשר ב-24 באוגוסט 2021 דיווח, לוועדות החוץ וההגנה המשותפות של הלשכה והסנאט, על התגלגלות המשבר האפגני באפילוג שלו עם רכבל אוויר עדיין פעיל כדי להביא כמה שיותר אזרחים אפגנים לאיטליה. "החיילים האיטלקים יוצאים מהמחויבות שלהם באפגניסטן בראש מורם. המאמץ הרב של הימים הללו מעיד על כך והנתונים מספרים לנו, התוצאות המדהימות שהושגו בשטח...".

"הספר נועד לספר מה נעשה באותה מדינה ולזכור את אלה שמעולם לא חזרו לאיטליה - מסביר גאיאני - ישנן עשרות תרומות מאנשי אמ"ן רבים, מכל סדר ודרגה, מגנרל ועד רב"ט"., זיכרונות המעוגנים בכל חייל שרמס את אדמתה של מדינה שאף אחד כבר לא שוכח.

"כל הסיפורים יספרו חזיתית - מסביר גאיאני שוב - קריינות של חיי היומיום או פרקים מוזרים. כמו זה של רב"ט ג'וסי סטאנו, בגלגל החמישי של לינקס שבמהלך סיור שגרתי קופץ מעל מכשיר מאולתר. צוות מהנדסים מתערב מיד לסקרי המקרה. זמן מה לאחר מכן, החיילת תתחתן ותביא ילד משלה עם אחד מחוליית הפצצות שהתערבה, שאותו פגשה ברגע כל כך מסוים".

האבולוציה של המשימה האפגנית

לגבי המצב הנוכחי באפגניסטן, גאיאני מתנשא. "כואב להגיד את זה, אבל הם ניצחו, הטליבאן. מאז שחזרו לשלטון, ייצור האופיום גדל כאשר משימת נאט"ו שמה לה למטרה להרוס אותו. ואז, השריעה חזרה".

גנרל בטיסטי היה הגנרל האיטלקי שהגיע ראשון מגפיים על הקרקע באפגניסטן ב-2001 ולאחר מכן ב-2003, בעקבות אישור הפרלמנט האיטלקי להשתתף לפי בקשת אמריקאית - לראש הממשלה דאז ברלוסקוני - במשימה שמתנהלת במדינה האסייתית. בפקודתו מתחיל מבצע ניביו. "רק עשרת אלפים חיילים אמריקאים, אלף איטלקים, שמונה מאות רומנים, כמו גם מיליציות מקומיות, נכחו באותו רגע – מסביר את הכללי – המדינה נשלטה על ידי אפילו לא עשרים אלף איש. עמדנו לנצח. אבל אז הייתה ההחלטה האומללה להפנות את כל המשאבים העיקריים למלחמה בעיראק, מתוך אמונה שהמלחמה באפגניסטן הסתיימה. אבל זה נתן לטליבאן, שמצא מקלט בהרי טורה בורה על הגבול עם פקיסטן, מרחב ומרווח נשימה להתאושש ולחזור עם מתקפת נגד ב-2007. תחשוב במקום ההתחלה, עם שנים עשר אלף איש ואחרונה בנוסף, היום היינו כאן כדי לספר עוד סיפור של אותה מדינה שנשכחה כעת, שבה עדיין יש התנגדות מתרחבת. אם כי לא בגודל של המפקד מסעוד, שמת ערב הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ב-2001".

רק 2003 אנשי נאט"ו ב-140.000 לעומת 2011 ב-300.000, שאליהם יש להוסיף 2014 שוטרים וחיילים אפגנים. גאיאני מציין כי לאחר XNUMX, בתום תקופת הקרב של המשימה, מתחיל שלב של תמיכה והדרכה למיליציות מקומיות גם בכל שאר המשימות האיטלקיות ברחבי העולם.

גנרל מילר, גיבור אמריקאי

גנרל קמפוראלה מציין שרוב הקדרים של הכוחות המזוינים האיטלקיים היו בשליחות באפגניסטן. הוא עצמו היה שם בשתי משמרות, ב-2009 בקאבול, וב-2018 וב-2019 עם מבצע "תמיכה נחושה" שראה בשטח שישה עשר אלף איש מ-38 מדינות. הוא היה סגן מפקדו של הגנרל האמריקאי אוסטין סקוט מילר, גיבור לאומי, גיבור כקפטן הכוחות המיוחדים בקרב על מוגדישו ב-1993, המסופר בספר ובסרט "בלאק הוק דאון". גם גיבור הפיגוע באפגניסטן ב-2018, כשהוא נוכח בלשכתו של מושל קנדהאר הוא רואה טאליבן נכנס ויורה במפקד המשטרה המחוזית. בקרב היריות, מילר שולף את אקדחו ולבסוף מחכה לכל הפצועים שיטופלו, לפני שהוא עף עם אנשיו.

מערכת יחסים מקצועית נולדה בין קמפורייל ומילר, אשר הוחזקה בכל כך הרבה הערכה הדדית, ויצרה לאורך זמן ידידות שעדיין נמשכת.

מדוע הצבא האפגני לא נלחם?

גאיאני שם את האצבע שלו בפצע. "מה שמדהים רבים הוא שלמרות המאמצים שנעשו כדי לאמן את הצבא והמשטרה האפגנית והצהרות נאט"ו על היכולות המבצעיות שנרכשו, הכוחות המזוינים של המדינה נמסו כשלג בשמש כשהטליבאן הגיע ללא לחימה".

הגנרל בטיסטי נותן הסבר וקובע זאת "הכוחות המזוינים של אפגניסטן - צבא, חיל האוויר והמשטרה - הוקמו מחדש ברצינות החל משנת 2009. ובשנים עד 2021 היו בשורותיהם עד 66.000 הרוגים. דמות שבהחלט לא שייכת לצבא שלא רוצה להנהיג”.

הוא גם מזכיר כי בהסכם דוחא 2020, כדי לסיים את הסכסוך ולהסיג חיילים מאפגניסטן, האמריקנים תחת נשיאות טראמפ ערכו הסכמים ישירות עם הטליבאן, מבלי להושיב את הנשיא גאני ונציגי המוסדות האפגניים ליד השולחן. לפיכך טראמפ רצה לקיים בכל מחיר את הבטחותיו האלקטורליות לבחירות 2017. גאני נמלט אז מהמדינה עם שקיות מלאות בכסף.

מוסר השכל? "אסור לנו לתמוך בממשלות מושחתות" - מסכם בטיסטי.

הגנרל קמפוראלה מדבר על מסקנה ידועה מראש, שכן הטליבאן התקדם וכבש בהדרגה את הערים. "בקאבול, למרות ניסיונות מתמידים, אף אחד לא ענה יותר" - הערות שוממות.

הדיון על צבא אירופי

גאיאני מחזיר את תשומת הלב לדיון שנפתח באירופה מיד לאחר הפינוי באוגוסט. "האמריקנים החליטו להתערב באפגניסטן ולסגור את המשימה ללא חוות דעת של צבאות בעלות הברית". עד כמה התלות הזו באמריקאים מזיקה, החל בנשורת ההגירה באירופה, עם זרם מסיבי של אפגנים? וכמה שימושי יהיה צבא אירופי משותף עם יכולת התערבות אוטונומית? זה נובע גם מהטבע המשתנה של האינטרסים האמריקאיים במלחמותיהם. "רק תסתכל על ההיסטוריה של מלחמות אמריקאיות מווייטנאם ואילך - מפציר בגיאאני - ארה"ב נטשה את דרום וייטנאם לאחר הסכמי פריז מ-1973. הכורדים ננטשו לפחות שלוש פעמים, ב-1991 במהלך המלחמה בכווית ולאחרונה, בעיראק ובסוריה. בשנת 1979 השאה הפרסי נותר לבדו במהלך מהפכת חומייני ולאחרונה הם עזבו את אפגניסטן". "זה נכון שהצבא הוא מכשיר של פוליטיקה – מציין העיתונאי – אבל זה נכון באותה מידה שאם יש יכולת צבאית עצמאית ואוטונומית אסטרטגית, אז ניתן להרשות לעצמך סוג מסוים של מדיניות".

עם זאת, הדיון הזה בתוך המדינות החברות באיחוד האירופי נקטע לפתע עם תחילת המלחמה באוקראינה, שהביאה את כולם באירופה להתארגן מחדש עם האמריקאים.

הוראת הניסיון האפגני

אבל אילו לקחים הפקנו אנו האיטלקים מהמלחמה הזו, מבחינת יכולת צבאית, להתמודד עם המשימות הבאות?

בטיסטי אומר כי המבצעים באפגניסטן "ניקו" את הצבא שלנו, שכבר התנסה בלבנון, סומליה ומוזמביק, אבל עם מתגייסים שלאחר מכן יצאו לחופשה ולא יכלו לנצל את הניסיון הזה בתוך קריירה. אנשי המקצוע הראשונים השתתפו למעשה בשליחות בבלקן. באפגניסטן, הצבא שלנו למד לפעול במהירות ובמצב משותף. "למדנו שהחייל, ולכן האדם, הגבר והאישה הם הערך העיקרי של כוח מזוין. כמובן שיש טכנולוגיה, אבל מולה תמיד יש את הפרט. בכמה מוצבים חיילינו פעלו בתנאי מלחמת העולם הראשונה. שוב הפכנו את הקרב לצבא שבמשך כל כך הרבה שנים היה לו 'לכה' של חיילי השלום, ההגנה האזרחית וכן הלאה. אני חושב שהחיילים שלנו הפנימו את הגאווה להיות חיילים, לא צבאיים. מכיוון שצבא הוא תפקיד אדמיניסטרטיבי, החייל, לעומת זאת, הוא זה שנלחם ומשתמש באופן לגיטימי בכלי הנשק שאושרו על ידי הממשלה. חידשנו את היסודות, שאינם אלה של הקמת אוהלים או הבאת שולחנות כתיבה עם כיסאות גלגלים".

אישור משותף לגנרל קמפוראלה, שרצה להוסיף את החשיבות שללמד להתייחס ולעבוד יחד עם אנשי הכוחות המזוינים האחרים. השתמש באותן מערכות תקשורת, נהלים, טקטיקות. חוויה שלמעשה התגלתה לעיני דעת הקהל בתום המשימה, כאשר הרכבת האווירית מאורגנת בין כל המחלקות.

מתי אפגניסטן תשתנה?

קמפוראלה מציין כי האפגנים שביקשו להתפנות לאירופה הם אלו המאמינים בדמוקרטיה, בלימוד ובתרבות. "כאן בפאדובה יש חמישים סטודנטים וסטודנטיות אפגנים והרקטור אמר לי שכולם רוצים לחזור לארצם כדי לשנות את אפגניסטן".

ומסכם. "אני מאמין שכל מה שעשינו באפגניסטן לא היה לשווא. ואני אומר את זה מול מה שקורה עכשיו באיראן. אפגניסטן תהפוך למדינה אחרת כשנשים יחליטו שהיא חייבת להיות. כי נשים אפגניות יהיו אלו שיהפכו את המדינה שלהן למה שחלמנו שתהיה בעשרים שנות המחויבות של הכוחות המזוינים שלנו".

ליטה זנאטה

צילום: מחבר