מפיק: אולפני 11 ביט
טיפולוגיה: הישרדות - ניהול
שנה: 2014
פלטפורמה: PC, Ps4, Xbox One, אנדרואיד ו- iOS
רק לפני מספר ימים דפדפתי ברשימת משחקים שבשל חוסר תשוקה או אולי מתוך שכחה שקיבלתי או קניתי אך מעולם לא סיימתי.
המלחמה הזה שלי היה ביניהם והכותרת עוררה מייד את תשומת ליבי, זהו למעשה משחק ייחודי מסוגו.
בים משחקי הניהול והישרדות למעשה המלחמה הזה שלי זה בולט לנושאים שלו ותשומת לב לפרטים הקטנים, כמו גם דינמיקת המשחק המתאימה בהחלט.
שם הכותרת 11 מעט אולפנים הוא אינו חדש בשוק משחקי הווידאו שכן תאריך השחרור שלו מתאריך ה -14 בנובמבר 2014, אך אין זה אומר שהוא לא ראוי להיות נושא לביקורת וניתוח מספר שנים לאחר מכן.
אז על איזה משחק אנחנו מדברים? המלחמה הזה שלי זה לא משחק מלחמה, המלחמה הזה שלי הוא משחק על מלחמה. מה מרמזת על הבחנה זו? נילחם במלחמה לא רק העשויה מכלי נשק וריגול, אלא מלחמה העשויה רעב, קור, פחד, עייפות ודיכאון. מלחמה שנלחמת מדי יום על ידי אזרחים בכל הגילאים המוצאים את עצמם בעיצומו של סכסוך שלא מותיר מנוחה, קרב ההישרדות.
בפרט, הקונפליקט שיהווה את התרחיש למשחק שלנו נוצר בהשראת המצור על סרייבו והכל עשוי ככל הנראה, על ידי הדמויות שלנו עם הסיפורים והבעיות שלהם, אל הצריף בו נצטרך לגור ונצטרך לתקן ולהצטייד כדי להפוך אותו למגורים, הדבר מרמז על בניית מיטות, כסאות, תנורים, מסנני מי גשם והרבה, הרבה יותר. המשחק אכן כולל רכיב נחמד של לעצב אשר ממלא תפקיד חיוני ב משחק.
המשחק מתקיים בשני שלבים ברורים: שלב יומי שבמהלכו נצטרך לחקור את ביתנו ולשחזר משאבים וחומרים מועילים לבניית חפצים חדשים כמו בריקדות שישמשו להגן על ביתנו מפני התקפות תנים, ואז להאכיל ולתת לגברים שלנו לנוח ואולי לטפל בהם מפציעה או מחלה. בשלב זה יתכן ונצטרך להתמודד עם מספר מפגשים אקראיים שעלולים להיות להם השלכות חשובות על המשחק.
במהלך הלילה במקום זאת נצטרך להתמודד עם השלב השני של המשחק, זה של החקירה, נחליט מי יצטרך להישאר בבית כדי לעמוד על המשמר או לנוח ומי יצטרך לצאת לרחבה כדי לחפש אספקה של מזון, תרופות או חומרים מועילים כבר יצירה מצוטטת. יהיו לנו מקומות רבים לחקור כמו כנסיות, בתי חולים או בתים ונוכל להכיר מכרים פחות או יותר מבורכים, אנו נמצא אנשים המחפשים עזרה, קשישים חסרי הגנה שיוכלו להחליט אם לשדוד או להשאיר לבד, חיילים או תנים מההדק הקל ואנשים כמונו אשר מחשש שיימנעו מהאספקה שלהם הם יכולים לעשות את המחוות האלימות ביותר.
המשחק בעצם מעמיד אותנו מול בחירות מוסריות חשובות והכל הופך להיות קצת נמרץ, עד כדי כך שבאמת אכפת לנו מהבחירות של הדמויות שלנו ובריאותן ונבחר אם לעזור למי שדופק על דלתנו בחיפוש אחר אספקה או ציד משם הזרים יכולים להיות שאלה נחמדה. לסכן את הקבוצה לעשות מעשה טוב (שיש לו השפעה חיובית על המורל שלנו) או לבחור שלא לסכן את הביטחון שהצלחנו לבנות בימים של עבודה קשה?
מנקודת מבט טכנית, המגזר הגרפי מדויק מאוד, הנופים ההרוסים, הבתים הנטושים והקירות ההרוסים ניתנים בגוונים כהים, אפור פחם ואפילו השמיים נראים כשדה קרב, מיוסרים ולעולם לא צונחים, נכנסים לתחום אווירה חיונית בכדי ליהנות מחוויית המשחק באופן מלא וצוות הפיתוח הצליח במלואו, אפילו אפקטים של אודיו איכותיים ופס הקול מרשים.
המלחמה הזה שלי הוא משחק של עומק מדהים שמגיע לו שעות ושעות משחק, רבים יעברו לפני שמתחילים לשרוט את פנינה של הפנינה הנהדרת הזו שלצערי נתתי להחליק את השחרור. הפגם היחיד שמצאתי הוא יכולת ההפעלה הגרועה: בטווח הארוך זה יכול לחזור על עצמו. יש לציין ששני DLCs שוחררו עבור המלחמה הזה שלי התמורה כולה נתרמת לצדקה ילד מלחמה.
http://www.thiswarofmine.com/#home אתר רשמי
פרנצ'סקו רוגלו
