בעוד ארה"ב מתכוננת לאחת הבחירות הכואבות ביותר בשנים האחרונות, מולדובה הקטנה מאוד סיימה את מועמדותה לנשיאות. חוסר האפשרות להשוואות ברור, עם זאת, בהקשר אירופאי מובהק, לתוצאה של ההצבעה במולדובה יש רלוונטיות שאין להתעלם ממנה.
כפי שזכר הנשיא שנבחר מחדש סנדו, קישינב חייבת להתכונן לסיבוב בחירות מורכב נוסף בקיץ, שנועד לבסס את הרכב הפרלמנט; בחירות שבהן שום דבר לא יכול להיות מובן מאליו, בהתחשב באפשרי ולא חסר תקדים סימנים דבר שעלול להשפיע על ההתייעצויות. אין זה מקרי שבמהלך השבועיים שקדמו להצבעה, הגביר הצוות הנשיאותי את הקמפיין ברשתות החברתיות ובמרכזים הכפריים כדי לנסות להתמודד עם קנייה ומכירה של קולות שנראה שהשחיתו, אך לא השפיעו באופן בלתי הפיך, את התוצאה. מהקולות.
למרות ה פעולות דיסאינפורמציה מאושרות על ידי המשטרה, אשר גם פתחה חקירות על ארגון לכאורה של הובלות מאורגנים כדי לגרום למולדובים המתגוררים ברוסיה1 להצביע בבלארוס, אזרבייג'ן וטורקיה, על פי דינמיקה דומה לאלו של גאורגיה, אחוז ההצבעה של 54,2% היה גבוה יותר מאשר בסיבוב הראשון, גם בהתחשב ברוב הקטן ביותר בעד האיחוד האירופי והביצועים הבלתי צפויים של האנטגוניסט סטויאנוגלו, אלוף המפלגה הסוציאליסטית הפרו-רוסית.
אם יש לקח אחד שצריך לזכור לעתיד, זה לשקול גרגר של מלח האחוזים הנובעים מהסקרים, בהתחשב בכך שהפער בין האחרונים לתוצאות אילץ אותנו לשקול השפעות ושסעים בחברה המולדובה עצמה, תופעות שנראות מזעזעות אך מיוחדות למדינה שבה ההצבעה תמיד הראתה סתירות חזקות, הן עכשיו ממש להיעזר באיחוד האירופי כדי להזכיר את הממשל המקומי, הן כדי להזכיר לנו כי מה שנקרא רגש פרו-רוסית היא תופעה שיש לפרש לאור התנאים החברתיים הקשים וההתפכחות המורגשת כלפי מעמד פוליטי הנתפס לעתים קרובות כלא ברמה.
במולדובה, ההתייחסות לנטייה הפרו-אירופית כעובדה מבוססת היא פשטנית מדי2. אם סנדו, לאחר שנכנס מחדש לתפקיד הנשיאותי עם 55,4%, אימץ עמדה פוליטית ורפורמיסטית דומה לזו הפרוגרסיבית, תוך הימנעות ממקסימליזם וחלוקות גיאופוליטיות מורכבות מכדי להסביר, סטויאנוגלו, עם 44,6%, נזהר היטב שלא להיבלע. ברטוריקה מסוכן מדי קרוב מדי לקרמלין, תומך (באופן מדהים?) השתלבות באיחוד האירופי.
ההצבעה הדגישה שמבחינה פוליטית מולדובה אינה חד-ממדית, וכי ההתייעצויות מועילות מאוד כדי להבין את רמת ההשפעה שמפעילה מוסקבה, במיוחד לאחר התמיכה שהציעה קישינב לקייב. נכון לעכשיו, כמעט כל הכוחות הפוליטיים של מולדובה נמנעים מלהציג עצמם כפרו-רוסים בעליל, כולל המפלגה הסוציאליסטית, שבכל זאת הבטיחה להכניס את מולדובה למעגל האיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי בראשות מוסקבה על בסיס נוחות הדדית ופרגמטית.
למעשה, הקרמלין מעולם לא הצליח לממש את כוחו במלואו כוח רך במולדובה, מגביל את עצמו לאיומים מצועפים (ולא רק) סנקציות כלכליות בעוד המערב התעקש לתמוך בארגונים לא ממשלתיים ובפרויקטים של תשתית. בכל מקרה, התמיכה המקומית של מולדובה ברוסיה נותרה משמעותית, אם כי לא ברור כמה זמן מוסקבה עדיין תוכל ליהנות ממנה. עם זאת, מעניין לציין כיצד הפער שפיתח סנדו על פני סטויאנוגלו זכה להעדפה מכרעת על ידי הקולות הזרים של הפזורה; אין זה מקרי שהסוציאליסטים התמודדו עם תוצאות הבחירות, והאשימו לחצים אקסוגניים המועדפים על ידי פתיחת מושבים במדינות המערב כדי לצמצם אותם במקומות אחרים. אין ספק שניהול האירועים הדגיש צורות של ריאליזם פרגמטי ורגוע, המסוגל לאזן, ללא דמגוגיה, את המדיניות המיושמת על ידי מוסקבה. במבט קדימה, אישורה של הנשיאה למנדט השני שלה אמור לאפשר את הדחיפה הפרו-אירופית, בתנאי שהרף יישמר בחוזקה לקראת הבחירות הכלליות ב-2025.
עם זאת, הבעיות נותרו מודגשות היטב, החל מ טרנסניסטריה, ששילובו מחדש יהיה ללא ספק, גם אם תצוץ ההזדמנות, קשה ביותר, במיוחד לאור הנוכחות הצבאית הרוסית המאוחדת, אשר עם זאת, לא הצטרפו אליה הכוחות, שצפוי היו צריכים להצטרף מאוקראינה בעקבות מתקפה אשר , שטרם הושלם, הוביל להתכווצות סחר חזקה בין קייב לטירפול3, קשור כעת למולדובה כדי לגשת לשווקים חיצוניים. האסטרטגיה המולדובה מורכבת מהענקת דינמיות לתהליך על ידי גרימת טרנסניסטריה להציע דרישות מקלות יותר הן על ידי ענישת הבדלנות באמצעות קוד והן על ידי מניעת הרשאות של חברות טרנסניסטריה.4. עם זאת, הבעיה הקשורה לשימוש בגז רוסי נותרה תלויה ועומדת, אשר, בחינם עבור טירספול, היה פונקציונלי עבור ייצור החשמל ואז נמכר מחדש למולדובה, מצב שהוביל את קישינב לפנות לשוק האירופי, וערער את המונופול הרוסי של גזפרום. נותר לראות אם וכיצד יחודש הסכם האנרגיה עם מוסקבה, שבהיעדרו הפתרון הקל יחסית יישאר הרכישה בשוק המערבי, תוך לקיחת אחריות גם על טרנסניסטריה.
לכן, בהנחה של מפגש מחודש עם טירספול, המצב בהחלט לא יהיה קל, בהתחשב בכך שיכול להיווצר גל של מובטלים שיהיה קשה לנהל. בקיצור, תרחיש מורכב ביותר, גם בהתחשב בנוכחות הצבאית הרוסית שמעוררת יותר מדאגה אחת, יחד עם הערעורים שפתחו הבדלנים במוסקבה, לא כל כך שונים מאלה שהפעילו את הסיפוחים של קרים, לוהאנסק ודונייצק באוקראינה.5. אין זה מקרה שהאסטרטגיה החדשה לביטחון לאומי, בצורה חסרת תקדים, מכירה ברוסיה כאיום קיומי, אשר עם זאת, באמצעות דוברת משרד החוץ מריה זכרובה, הגדירה את מסע הבחירות במולדובה כאיום. האנטי-דמוקרטית מכל שנות העצמאות בגלל דיכוי חסר תקדים מצד השלטונות נגד האופוזיציה וכלי תקשורת עצמאיים, במיוחד אלה דוברי רוסית, עם התערבות בוטה של מדינות המערב בתהליך הבחירות.
התחושה, בקרב רבים, היא שמולדובה ניצחה בקרב, חשוב בכך, אבל עדיין לא במלחמה, לאור חוסר ההחלטיות של הבסיס החברתי וההשפעות הרוסיות החזקות והמתמשכות, למרות הגידול בהיקפי הסחר עם האיחוד האירופי, שעלו על אלו עם מוסקבה; יש לזכור גם שמספר העובדים המולדובה ברוסיה פחת, וכי מלחמת אוקראינה הציעה אפשרות לחתום על שותפות ביטחונית והגנה עם אירופה, למרות הנייטרליות החוקתית.
הבעיה, כפי שכבר הוזכר, נותרה בדיוק ולא כל כך בלתי צפויה בבריסל, שלאוכלוסיה יש ספקנות סמויה כלפיה בהתחשב בחוסר הנטייה של היבשת לתחזיות כוח אזוריות משותפות, לנקוט במקום זאת במדיניות ביטחון רב-וקטורית.
במולדובה יש אפוא תחושה לא ברורה של פגיעות המודגשת על ידי פעולות מערער היציבות של ההגמון הרוסי. גם אם כוונותיה של מוסקבה לא יובילו לניצחון האלקטורלי המיוחל, יהיה זה אסון להתפאר בהצלחת משאל העם, גם בגלל שמולדובה מודעת לחוסר מוחלט של עומק אסטרטגי. בקיצור, צריכה להיות תמיכה בממשלת מולדובה מהמערב חד יותר במיוחד לאור חשיבות ההצבעה שהובאה מחו"ל, בעוד הפנים נאלצו (וכנראה עדיין יתמודדו) עם פעולות א-סימטריות רוסיות. מנקודת מבט זו, ראוי לא לשכוח את הצהרותיו של השר הרוסי לברוב, לפיהן מולדובה עשויה להפוך לאוקראינה הבאה.
אי אפשר לקחת כמובן מאליו את דרכה האירופית של קישינב, גם משום שדווקא הבסיס החברתי המולדובי עצמו יש לשכנע ביעילותו של הנרטיב המערבי. אין ספק שההרחבה של מערב אירופה נתפסת גם על ידי מוסקבה כאיום: זה יהיה חיוני להעלות את רמת התגובתיות וההתנגדות של מולדובה, מדינה אולי קטנה מדי עבור מטרות גדולות בהרבה.
1 מצביעים מחו"ל: 2 מושבים במוסקבה, 60 באיטליה, 16 בארה"ב, 7 בקנדה
2 בעבר, מוסקבה מילאה תפקיד חשוב בספירות הפנימיות של מולדובה, עד כדי כך שבשנת 2019, בסינרגיה עם ארה"ב והאיחוד האירופי, היא תרמה לחילופי משטרו של האוליגרך פלהוטניוק הודות לברית בין המפלגה הסוציאליסטית הפרו-רוסית. והתצורות הפרו-רוסיות -מערביות (מפלגת הפעולה והסולידריות של סנדו).
3 אפילו הברחה
4 חברות שבסיסן בטרנסניסטריה יצטרכו לשלם חובות הן לטרנסניסטריה והן למולדובה. טרנסניסטריה הטילה אפוא העלאות מס על 2.000 החברות המולדובה הפועלות בשטחה.
5 יצוין כי יורי גודילין, קצין לשעבר של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, היה עוזר בחירות של ראש עיריית קישינב.
צילום: חיל הנחתים האמריקני
