בגלל ההיסטוריה שלה, צרפת עומדת כמולדת זכויות האדם, החופש, המדינה החילונית, תופס אזרחות מעל הגורם הביולוגי, על פי נרטיב זה כל אחד יכול להצטרף לקהילה לפי בחירה, בלי שיהיה קשר של דם. מודל ההתבוללות הצרפתי - שבמשך מאות שנים "התמוסס ב- DNA הלאומי" איטלקים, רוסים, פולנים, אירים, ספרדים, קטלונים ואלזסים.1 - נכנס למשבר החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים. העבר הקולוניאלי הוביל את צרפת להיות האומה האירופית הראשונה שקיבלה בברכה מספר ניכר של מהגרים מוסלמים למולדתם שעברה מ -330.000 בשנת 1962 ל -5,5 מיליון בשנת 20162.
האליטה הצרפתית בעשורים האחרונים זנחה בהדרגה את מודל ההטמעה כדי לאמץ מודל רב-תרבותי ורב-אתני, כמו בשאר אירופה. מודל זה נובע מתפיסה כלכלית של החברה, לפיה הכלכלה נמצאת במרכז חיי האדם והשאר (דת, תרבות, מוצא אתני) אינו נחשב, כל הגברים - ללא קשר למוצאם - יכולים לחיות בשלווה ב אותה קולקטיביות.
מודל זה מראה את חולשותיו במשך שנים, עם העלייה המאסיבית של אפריקאים (במיוחד מגרבי) שנוצרה לאורך השנים באזורי הפריפריה - banlieue - שבו ריכוז המהגרים - המאוחד לעתים קרובות על ידי האמונה האיסלאמית - הביא לכיסי האוכלוסייה המהווים משרדים במדינה.
הידיעה מספקת לנו את הכלים לניתוח המודל הרב-תרבותי והרב-אתני: אין רצון להתמזג עם המרקם החברתי הילידים, זהותם שורשית ורחוקה מהמודל הצרפתי, מוסלמים קיצוניים מבצעים פיגועים, שוחטים נוצרים מול כנסיות וערפו את אתאיסטים שעושים זאת. סאטירה על מוחמד, הם חוגגים כשהסמלים הנוצריים נופלים, עד ל"בדלנות אסלאמיסטית "אמיתית.
המדען הפוליטי בעל שם בינלאומי ג'ובאני סרטורי (צילום) באחד הראיונות האחרונים שלו אמר כי זו אשליה להאמין שאפשר "לשלב בשלום קהילה מוסלמית גדולה, נאמנה למונותיאיזם תיאוקרטי שאינו מסכים להבחין בין כוח פוליטי לכוח דתי, עם חברה מערבית דמוקרטית" ושוב "משנת 630 לספירה ואילך, ההיסטוריה לא זוכרת מקרים שבהם שילובם של מוסלמים בחברות לא-אסלאמיות הצליח"3.
מחקר של איפסוס העלה כי 66% מהצרפתים משוכנעים כי למהגרים אין כוונה להשתלב ו -64% מהמרואיינים "כבר לא מרגישים בבית"4.
אזעקת הבדלנות האיסלאמיסטית ומלחמת האזרחים
בגלל החופש והסובלנות היקרים לצרפתים, הם קיבלו את פניהם של מוסלמים שאינם סובלים חופש למולדתם, והביעו בגלוי את רצונם להכניע את המערכת הדמוקרטית. צרפת עוברת תהליך שני של דה-נוצריזציה - לאחר מהפכת 1789 - ושל איסלאמיזציה מתקדמת של מרכזים מיושבים שבהם מהגרים מוסלמים באים לייצג עד 70% מכלל האוכלוסייה, כמו בטרפים, 35 ק"מ מפריס. רק מהעירייה הזו - ששמה הצער "טרפיסטן" - נותרו 67 ג'יהאדיסטים (מתוך אוכלוסייה של 32.000 תושבים) להצטרף לדאעש.5.
מקרון באוקטובר 2019 הוקיע "הפגנות נפרדות בחלקים מסוימים ברפובליקה שלנו, סימפטומטית לחוסר הרצון לחיות יחד, בשם דת, איסלאם" ושוב "הרפובליקה אינה ניתנת לחלוקה ואינה מודה בשום הרפתקה בדלנית. היא שברירית ומסוכנת, ולכן יש להגן עליה תמיד". דאגה הביעה גם השרה מרלין שיאפה "בשלוש השנים האחרונות נסגרו כ -250 מקומות בעייתיים, אך נותרו אזורים אפורים. אנו רואים שלעתים מוסדות אינם יכולים לפעול בהעדר מסגרת חוקית". מסקנה כי יש צורך בחוקים מחמירים יותר6.
ה- DGSI - המודיעין הפנימי הצרפתי - זיהה לפחות 150 מעצורים בידי האיסלאם הקיצוני, לא רק בערים גדולות כמו פריז, ליון, מארסיי וטולוז אלא גם בערים קטנות. באזורים אלה המדינה נעדרת כמעט לחלוטין, התושבים הם לרוב מהגרים ממגרב ומדור אפריקה שמדרום השלישי לסהרה עם אזרחות צרפתית, שם האבטלה מגיעה ל -40% מהכלל ול 60% לאבטלת הנוער. . הפשע משתולל: סחר, זנות, קבלת סחורה גנובה, לוחמת כנופיות. זה הגיע למצב שבו רשויות אכיפת החוק לעיתים קרובות בוחרות שלא להתערב כדי להימנע מגרימת מהומות כמו 2005 ו -20177.
מאז 2017, תקציב משרד הצבא גדל ב -1,6 מיליארד אירו (גידול שלא נראה כמותו) וגויסו למעלה מששת אלפים שוטרים וג'נדרמים, מתוכם שלישי שהוקצה לשירותים הפנימיים אותם הצליחו לסכל. 30 פיגועים בשלוש השנים האחרונות8.
בשנת 2018, שר הפנים לשעבר ג'רארד קולומב, על חילוץ סוציאליסטי, בראיון לשבועון ולרוס אקטואלס על מצב המהגרים בצרפת אמר: "זה מאוד מטריד. מה שקראתי בדו"חות המשטרה כל בוקר משקף מצב פסימי למדי. היחסים בין אנשים הם מאוד קשים, אנשים לא רוצים לחיות ביחד." - זה עדיין - "הייתי אומר שבעוד 5 שנים המצב יכול להיות בלתי הפיך". דבריו של קולומב מצטרפים לאזעקות שהשיקו בשנים קודמות גנרלים בצבא ואנשי השירותים החשאיים הבכירים כמו פטריק קלבר - לשעבר ראש ה- DGSI - אשר הצהיר בשנת 2016 כי צרפת היא "על סף מלחמת אזרחים"9.
האוכלוסייה הערבית-מוסלמית גוברת כל העת
הנתונים המגזריים בצרפת הם חלקיים מכיוון שהרשויות אינן אוספות ערך סטטיסטי מסוג זה, אולם קיימת דרך לכמת את מספר הילודים החדשים של הורים מוסלמים: לנתח את שם הילוד. מנתוני האינסי (המכון הלאומי לסטטיסטיקה ומחקרים כלכליים) עולה כי בשנת 2019 היה 21,53% מהילודים החדשים שם ערבי. אחד מכל חמישה. האחוז שלפני 40 שנה היה 2,6%. אחוז שנועד לגדול מכיוון שמספר הילדים הממוצע של נשים ילידות הוא 1,4 ואילו אישה האמונה האיסלאמית בצרפת מקבלת בין 3,4 ל -4 ילדים10.
על פי הערכות גסות, המוסלמים בצרפת יעברו מלהיות 8,8% מהאוכלוסייה בשנת 2016 ל 17,4% בשנת 2050 בתרחיש הגירה ממוצע.11בשנת 1962 היוו 0,7% מהאוכלוסייה.
עובדה חשובה נוספת נוגעת לדור החדש של המוסלמים הקיצוניים יותר מהקודמים, מתוך סקר Ifop בספטמבר 2020, עלה כי 45% מהמוסלמים מתחת לגיל 25 סבורים כי האיסלאם אינו עולה בקנה אחד עם ערכי החברה הצרפתית. 74% אומרים כי אמונות דתיות עומדות לפני ערכי הרפובליקה12.
בהתחשב בגידול האוכלוסייה המוסלמית, הקצנת הדור החדש, האזורים שבהם המדינה נעדרת כמעט, התרחיש של מלחמת אזרחים שניבאו על ידי קלבר וקולומב אינו אלא דמיוני. צרפת מייצגת את עתידן של מדינות אירופיות אחרות שיש בהן אחוז מוסלמי נמוך מעט יותר מכלל האוכלוסייה. שוודיה, בלגיה, הולנד, אוסטריה, בריטניה הן המדינות שיסבלו - וכבר סובלות בחלקן - יותר ויותר מהבעיות שפוקדות היום את צרפת.
1 ד 'פאברי, מדוע אירופה לא יכולה להיטמע, מוסלמים ואירופאים (ליים 1/2018).
2 מ 'טריבלט, במוות של התבוללות לצרפתים, מוסלמים ואירופאים (ליים 1/2018).
3 ראיון של לואיג'י מסצ'רוני, איל ג'ורנלה (17/01/2016).
4 ג 'קורסנטינו, יותר מדי ויקר מדי, בגלל זה צרפת לא תפתח למהגרים חדשים (HuffPost, 25/09/2019).
5 מ 'זאנון, מה קורה בבניין הקיצוני ביותר של צרפת (il Foglio, 15/01/2018).
6 V. Viriglio, "הבדלנות האיסלאמיסטית" מדאיג את צרפת, ולמקרון תוכנית מוכנה (AGI 07/09/2020).
7 ג'י ג'קאלון, הבדלנות האיסלאמיסטית משתוללת בצרפת (InsideOver, 28/02/2020).
8 V. Viriglio, "הבדלנות האיסלאמיסטית" מדאיג את צרפת, ולמקרון תוכנית מוכנה (AGI 07/09/2020).
9 ד. מסיאלינו, צרפת, משירותים לשרים "המדינה אינה בשליטה" (איל ג'יורנאלה 07/11/2018).
10 א 'פיטרובון, האם עתידה של צרפת יהיה ערבי? (InsideOver, 26/09/2020).
11 מוסלמים ואירופאים (Limes 1/2018) עמ ' 14-16.
12 "מוסלמים צעירים בצרפת קיצוניים יותר מהוריהם" (טיימס, 09/09/2020).
צילום: אינטרנט
