בשבועות האחרונים גינתה הצהרה רשמית של חיזבאללה בפומבי את יצירת הכבישים של ישראל באזורים הסמוכים לחוות שיבא, והיא רואה בה פשע והפרה מסוכנת של ריבונות לבנון. באותה הודעה חיזבאללה קורא לביירות "להגן על שטחן, לנקוט באמצעים הדרושים להפסקת העבודה הישראלית".
העימות החמושני הגדול בקנה מידה גדול בין אנשי מיליציה של המפלגה הלבנונית לישראל החל במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, אז היו אלפי מקרי מוות אזרחיים וצבאיים.
החוות המדוברות מהוות שטח חקלאי של 14 רחובות הנמצאים מדרום לשיבא, כפר לבנוני במורדות החרמון המערבי, עשיר במים ונקודת מפגש בין סוריה, לבנון וישראל. אורכו של האזור כ -14 ק"מ ורוחבו 2 ק"מ, וגובהו בין 400 ל -2.000 מטר. זהו אזור פורה מאוד, בו מגדלים חיטה, עצי פרי וירקות.
העיתונות הבינלאומית, בעבר הקרוב, כבר הדגישה את המחלוקת על מקורות המים שיזרמו באזור.
לבנון וסוריה טוענות כי חוות שיבא לא ייפלו בתחום השיפוט של ישראל, אך בהתבסס על פסיקת האו"ם, הן היו שייכות לאזור הגולן, רק למזרח. רמת הגולן הם אזורים שנכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת 1967 ונשמרו גם בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
נכון לעכשיו חיזבאללה הופך את שחרור שיבא לאחד ממטרותיו האסטרטגיות, אך הסכסוך על צורכי המים של אוכלוסיות מקומיות, שהוחמר בגלל התייבשות האקלים, השפיע על מדיניות ממשלות האזור במשך עשרות שנים.
הן בירדן והן בשטחים הפלסטיניים הכבושים יש מקורות מים מתחדשים ברמה נמוכה עד בינונית; לעומת זאת, בלבנון ובסוריה יש עודפי מים; עד שנת 2025 מפלס המים הזמינים לישראל אמור לרדת בצורה דרסטית.
כרגע תל אביב נמצאת על הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינת ישראל, אורכו כ -21 ק"מ ורוחבו 13, עם קו חוף של 53 ק"מ. האגן שלו, מנוצל היטב, גם יבטיח את אספקת המים של החוף ודרום המדינה.
קל לדמיין, עם זאת, שיהיו סיבות להתנגשויות בשנים הקרובות.
אנו זוכרים שבשנות השישים סוריה ולבנון החלו בבניית סכר קרעון, הכרחי לשימוש במים למטרות חקלאיות, יוזמה שהופרעה לאחר מכן במהלך מלחמת לבנון הראשונה והשנייה.
בהתחשב בגורמים האסטרטגיים ובחשיבותם הפוליטית-צבאית של הגבעות סביב חוות שיבא, נותר רק לפקח על האירועים. העיתון האמריקאי המזל הוא ראה ב"מלחמת המים "את הנושא המרכזי של המאה ה -XNUMX.
(צילום: צה"ל)
