בימים אלה מבוזבזים דמעות תנין ביחס לגורלם העצוב של האפגנים, במדינה שנמצאת ללא שליטה באכזריות של הטליבאן. אנו מבועתים אך באותה מידה אנו לא עושים דבר מול הנקמה העקובה מדם, שכל מי שהאדונים החדשים יאשימו בה, בצדק או שלא, כי הזדהה עם "הערכים" שהמערב העמיד פנים שהם מייצאים למדינה. צביעות טהורה!
היה ברור שזה יסתיים כך וזה מאז ששלושת הנשיאים האחרונים שהחליפו זה את זה בבית הלבן (אובמה, טראמפ, ביידן) החלו לפרסם תאריכי "נסיגה" מהמדינה. "משימת סיום" שהיתה לה למטרות בחירות בלבד בֵּיתִי.
ניתוחים מדויקים של גנרלים בדימוס נפוצים גם לגבי "מדוע" ארה"ב ובעלות בריתה הפסידו באפגניסטן. ניתוחים המציעים, שאני חושש שיישאר רק מסמך שימושי עבור היסטוריונים עתידיים, אבל זה הם לעולם לא יהפכו לאימונים על ידי המעמדות הפוליטיים המערביים לאור פעולות צבאיות חדשות (לא מוצלחות).
אז בואו נהיה כנים: אפגניסטן "האמריקאית" אבודה ללא תקנה! כלומר, לא תהיה (לפחות בעשור הקרוב) אפגניסטן בהשראת "ערכים" מערביים.
הטליבאן יבצע את "הנקמה" האכזרית שלהם, לא בגלל שהם "ברברים", אלא בגלל שכאלה דרך פעולה הוא יעיל מאוד בהטלת השליטה במדינה כאשר הוא מספר מיעוט.
לא יהיה רחמים, וגם לא יכול להיות, ופניות מערביות שלא לבצע "נקמה" עקובה מדם תהיה רק השפעה הפוכה, שכן הטליבאן יצטרך להוכיח כי הם אינם חוששים מ"כופרים ".
אלה שהאמינו במה שהבטיחו ארה"ב ובעלות הברית יימלטו לחו"ל (אם יהיה להם סיכוי) או יתחרטו באופן דרמטי על כך שהם סמכו עלינו או, לפעמים, המאסטרים החדשים עם עריפת ראש קלה אפילו לא יתנו להם זמן להתחרט על כך.
מצחיקים את האיומים של האו"ם והאיחוד האירופי "לבודד" את המדינה אם הטליבאן לא יכבד את ההסכמים! הבידוד הבינלאומי שרוחק מפחד יחשוף לטליבאן כשהם ישלטו (אני חוזר: "כאשר" לא "אם").
יתר על כן, אני לא מאמין שבמציאות, מעבר להכרזות הרטוריות והריקות, תהיה "בידוד בינלאומי" כזה.
כבר היום הטליבאן נהנים מתמיכה חיצונית ממדינות רבות שלא היו מוכנות להכריז על כך רשמית. הקשרים עם פקיסטן וקטאר ידועים, אך אולי כל האסלאם הפוליטי אינו עוין מדי כלפיהם. לטורקיה עצמה של ארדואן, שתשמור על נוכחות במדינה ואשר לאורך שנים הצליחה לבנות שם רשת אינטרסים חשובים, לא אמורות להיות יותר מדי בעיות להשלים איתן..
אז כמובן שיש את סין, שתשמח להחליף את הנוכחות האמריקאית במדינה (מדינה שממנה מופרדת ממנה גבול יבשתי קצר ואטום).
כבר היו מגעים רשמיים ברמת השרים בין סין לטליבאן ובוודאי לא רק בדיבור על זכויות הדת של האויגורים (בואו נהיה מציאותיים: סין לא תצטרך להשלים עם הטליבאן עבור האויגורים מכיוון שזה לא כך השלימה עם כל המערב בהונג קונג).
הבה נזכור שאפגניסטן, שכבר הייתה על "דרך המשי" הישנה בימי קדם, נמצאת היום גם במסלול של החדש יוזמת חגורה וכביש יַבַּשׁתִי!
ישנן עתודות חשובות של גז טבעי, קובלט, ליתיום וזהב באפגניסטן, שהטליבאן לבדה אולי לא יוכל לנצל, אך יכול לשמש קלף מיקוח להשגת הגנה בינלאומית ממי שכמו בייג'ינג יש להן מעט בעיות. תנאי זכויות האדם.
בנוסף, צינור הגז TAPI (טורקמניסטן-אפגניסטן-פקיסטן-הודו), שיעביר גז טבעי מטורקמניסטן דרך אפגניסטן, פקיסטן והודו נחשב לסמל הגאולה האנרגטית של כל מרכז אסיה ובנייתו תכלול מיליארדים של תמלוגים של דולרים למי ששולט באמת בשטח האפגני ועל נותני החסות שלהם (כלומר, שוב סין).
נוכחות סינית גדולה יותר באפגניסטן תאפשר לסין להגיע לים הערבי (מרכיב מרכזי ב יוזמת חגורה וכביש יַמִי).
יתר על כן, על ידי כך, בייג'ינג תבודד את הודו שנשארת יריבתה העיקרית בדרום אסיה ואבן יסוד של דיאלוג אבטחה מרובע נבנה על ידי ארה"ב עם פונקציה אנטי-סינית.
ממערב לאפגניסטן, טהראן, שכבר נמצאת ב"ספר השחור "האמריקאי, לא תזלזל לשמור על יחסים פתוחים עם הטליבאן, גם מכיוון שהאזורים העשירים ביותר באפגניסטן הם דווקא המערביים הגובלים באיראן ושם נמצאים אחוזים גדולים של האוכלוסייה. דת שיעית
אני גם חושב שהאינטרס של רוסיה במדינה צפוי לחזור, מה שצפוי לשאת ולתת עם הטליבאן כדי להשיג הבטחות שלא יניעו תנועות איסלאמיסטיות ברוסיה או ברפובליקות הסובייטיות לשעבר של מרכז אסיה.
לסיכום, אפגניסטן תחזור ל"ימי הביניים של הטליבאן ", המערב יגנה ויקרע את בגדיו, סין (בראש ובראשונה) ומעצמות מנוגדות אחרות של ארה"ב (רוסיה, איראן, טורקיה) יעשו עסקים טובים עם בוסים חדשים לא מקפידים על בחירות חופשיות, זכויות אדם וזכויות נשים.
מזל טוב וושינגטון!
צילום: משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין
