השריד האחרון שרק החל לשנת 2022 מציע סדרה של אירועים שמתקשים למקם אותם בהקשר שמבחינה היסטורית ועל פי ההיגיון היה צריך להציג את עצמו בצורה אחרת. אם ברוסיה הקדושה הפטריארך קיריל מתערב לסליחת חטאים וממלכת השמים עבור המתגייסים הרוסים, ומשאיר את האנרכיה הנצחית של הארורים לאוקראינים חסרי התשובה, באיראן ההפגנות שנגרמו מהדיכוי האלים שבוצע על ידי משטרת מוסר, אחראי לרצח של נערה כורדית בת XNUMX, שנמצאה אשמה בכך badhejabi, או לא ללבוש את הרעלה בצורה אורתודוקסית, פריט לבוש שנכפה על פי חוק בתחילת שנות ה-80.
לדברי העיתונאי אסיה אמיני, הבעיה נעוצה פשוט בעובדה שניתן להצליף בנשים או לכלוא אותן רק בגלל התנגדות לקודי הלבוש האסלאמיים. יתרה מכך, נשים איראניות רבות היו קורבנות של המשטרה הדתית שהקפידה להחיל את הכללים התקפים הן על תושבי איראן והן על זרים, ולהדגיש אפליה מגדרית שזכתה לתשומת לב מועטה במערב המודע בדרך כלל ל- גם לי.
הקרחון החברתי-פוליטי הפרסי מגיע לעומקים ולמקרה תהומיים החיג'אב, בגד שמיסדה מורטזה מוטהארי, שהפסל שלו, שלא במפתיע, הוצת בימים האחרונים, הוא החלק הקטן ביותר שצץ.
דברי הימים האיראניים של השבועות האחרונים. בעוד טהראן פורסת את חייליה בגבולות אזרבייג'ן, מחסה אמיני מת לאחר שנעצר והוכה על ידי שומרי מוסר1. שום דבר לא משכנע את כורדיסטן האיראנית לחדול מתגובה זועמת2: בזמן שהפרות סדר פורצות לפחות ב-130 מרכזים עירוניים, האייתוללה עלי חמינאי, ככל הנראה חולה, נשרף בדמותו. אפילו בארביל, הבירה הכורדית של עיראק, נשים יצאו לרחובות כדי להוקיע את הדיכוי האיראני, בעוד משמרות המהפכה תקפו את עמדותיו של קומאלהה ברזין.3 בכורדיסטן העיראקית ליד איראן.
רק כדי להגביר את תחושת הגרוטסקה, כשמזכירים את הבקשות הידועות לתותחים במקום חמאה, דיווחו שידורי המדינה על תמונות של הפגנות נגד. ספינטאני איפה, בין א תודה תודה תודה למשטר ובלתי נמנע מוות לאמריקה, הזמינות ל ג'יהאד. חבל שבאחד הסרטונים ששודרו נראים באנרים של הפגנה מלפני מספר שנים.
בעוד אש המרד בוערת, ארטש (צבא הרפובליקה האסלאמית של איראן, עורך) מודיע שהוא יגן על המדינה מכל אדם אויב מתכוון להרוס אותו; מסר התואם את בקשתו של ראש מערכת המשפט, גולאם-חוסיין מוחסני-אג'י, לדריסת יד ברזל נגד המפגינים.
זו הפעם הראשונה שהמשטר האסלאמי עד למרד כה עצום, שהתפרצותה ברגע של חוסר יציבות רוסית מקסימלית אינה יכולה להיות מקרית: ארמניה נמצאת בצ'ק אזרבייג'ני, מרכז אסיה של סטן מטיל ספק ביכולת הגיאו-פוליטית בפועל של הקרמלין; הכל מרמז על תהפוכות פוליטיות עמוקות במוסקבה.
אבל מי אחראי באיראן? מי מחזיק בשליטה במערכת פוליטית מורכבת כמו זו הפרסית המבוססת על velayat-e-faqih, il ממשלה דָתִי של ייעוץ משפטי נוסח על ידי חומייני?
הזמן איפשר את שקיעתם של מציאויות שונות: דו-קיום של מציאויות דמוקרטיות ובחירה עם הסמכותנות הדוקטרינרית והדתית של האייתוללות; איחוד הכוח של Pasdaran, הוכשר על ידי ארה"ב כארגון טרור והפך לעוצמתי עוד יותר על ידי חמינאי, המסוגל לשלוט באימפריה כלכלית עצומה של מיליארדי דולרים וגיבורי פעילויות צבאיות מעבר לגבול הודות למימון שלוחים כגון חיזבאללה לבנוני או חות'ים תימנים; ההתמדה של כל אדם לאורך זמן פתווה קבע, כפי שמעידה המתקפה האחרונה על הסופר רושדי: למעשה, המדריך העליון אפשר לארכיטקטורה המוסדית ליצור תמיכה הדדית בין גִילדָה דתי והאגף החמוש שלו. עם זאת, ראוי יהיה לברר, בהתחשב בזמן שחלף, כמה מהמהות הדוקטרינתית של הפסדראן המקורית נותרה למעשה בסימביוזה עם הכמורה.
אם מצד אחד האפסים גדלים, מצד שני הלהט הפטריוטי פוחת: מדי שנה לפחות 150.000 איראנים תרבותיים נוטשים מדינה חסרת תנועה ומתקפלת, צעירים נוטשים את המסגדים; הדת כופה בנוקשות את הדוגמות שלה על חברה פתוחה ובקיאה באופן טבעי לגיוון שכרגע בלתי אפשרי. איראן תופסת עמדה אסטרטגית בין המזרח התיכון ומרכז ומזרח אסיה; אם מצויד בתשתיות מתאימות הוא יכול להפוך למרכז מסחרי בעל ערך; אבל מה יקרה אם כוחם של האייתוללות ייכשל? לאור א שינוי המשטר, יש לתמוך בכלכלה על ידי הסרת סנקציות ובעיקר על ידי התערבות בצורות ניהול4 פשיטות רגל שהן הגורם המפעיל למחאות הרוחביות התכופות במדינה שנפגעת מאינפלציה גבוהה וממחסור במים, אלמנטים המעידים על מצב סוציו-אקונומי לא יציב ומבשר על מחאות נוספות ודיכוי כתוצאה מכך.
בינתיים, 3 היבטים הטבועים ביחסים הבינלאומיים השפיעו על סדר היום החוץ של איראן: המשא ומתן הממושך על ה-JCPOA עם ריצה איטית מותנה בציפייה האיראנית שמטרתה להאט את חקירות סבא"א, וכן בבחירות של אמצע הקדנציה שמעדיפים את הזמנים של העשרת אורניום לשימוש צבאי5 ולדלק דאגות ישראליות לגיטימיות; היחסים עם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ; הפלישה האוקראינית, שכנראה פתחה מחדש את היחסים עם מוסקבה, והחליפה אותם - בתקשורת - ביחסים עם סין, שצורכי האנרגיה שלה הביאו לידיעת תשומת הלב לאפשרות שטהרן, שברשותה מלאי גז ונפט אדירים, מהווה חלופה למשאבים הרוסיים. השערות אלו אינן מעשיות מבחינה פוליטית וטכנית בטווח הקצר בהתחשב במגבלות כושר הייצור האיראני, הנענשת על ידי חוסר השקעה ועם תשתיות מתפוררות שאינן מסוגלות לפצות אפילו על הצרכים הפנימיים של מדינה שבה, עם זאת, השליטה במידע. הוא כל כך נפוץ. כדי להיות מוגבל, כפי שכבר קרה ב-2019 בגלל ההפגנות נגד הפרדוקס דלק יקר, גישה לרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, החלטה שהובילה את משרד האוצר האמריקני להנפיק רישיון שמטרתו להבטיח שירותי אינטרנט באיראן ללא עונשים6.
Ma סדרת האירועים המצערים עבור הממסד האיראני זה לא נעצר שם: ההפגנות היו עכשוויות בנוכחות הנשיא ראיסי7 לאומות המאוחדות שם, יוצא דופן, ראה לנכון להאשים את המערב באימוץ סטנדרטים כפולים לגבי זכויות, במיוחד ביחס לנשים, תפיסה שכנראה הרגיש שעליו לחזור על כך בסירוב לקיים ראיון שכבר סוכם עם CNN, כי העיתונאית כריסטיאן אמנפור לא לבשה הצעיף. נכון שלמשטר התיאוקרטי האיראני עם עיתונאים מערביים והצעיף יש מערכת יחסים קשה; די להיזכר במה שקרה ב-1978 בין האייתוללה חומייני לאוריאנה פלאצ'י, כאשר העיתונאית של קוריירה דלה סרה, בסוף ראיון דחוף, המריא. מיד את הסמרטוט המטופש הזה מימי הביניים8, בציפייה לתיאוריה שלו עלאיסלאמופאשיזם אז הוכרז לאחר 11 בספטמבר את זה כעס וגאווה. דברי הימים שגורמים לנו היום להרהר מול פסלים מכוסים כדי לא לפגוע בתחושת צניעות תיאוקרטית ואנכרוניסטית, או ברעלות שנלבשות (באופן גרוע, עם זאת, והעונשין באיראן) לאחר יותר מ-40 שנה מהמהפכה בה רכב חומייני.
נקודת המפתח, כעת, היא להבין האם ההפגנות המתמשכות יצליחו להפיל משטר מגובש שעמיד בפני פתחים, שיש לשקול זאת לאור קיומן של הבחירות האחרונות לנשיאות שהחזירו את השמרנות לשלטון. מדינה שלא איבדה את התחושה האימפריאלית הטבועה בה, אפילו לנוכח העובדה שרק קצת יותר מ-50% מהאוכלוסייה היא ממוצא פרסי9.
אבל ה פאניצלו חם הצמצום הזמני של נוכחות המשטרה ברחובות כדי להחזיר את הרגיעה של החברה המפוצלת והעייפה? קשה, במיוחד לאור סכסוך סולימאני, שלמרות ההרג בינואר 2020 של ה-737 האוקראיני ומותם של 176 על הסיפון, אפילו עם פיצויים התקפות על הבסיסים האמריקנים בסוריה ובעיראק, לא כל שכן זו נגד בסיס אל תנף, גם עם ניסיון חיסולו של ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל קדימי, אפילו עם התקפות שבוצעו על ספינות או רכוש ישראלים, לא מוצאות סוג של קוואדרה מדיניות.
הקרחון הולך אפוא, וכפי שכבר נאמר, לעומק ונוגע בהיבטים פוליטיים וכלכליים מבניים שקשה לצמצם למחלוקת הלא מאוד מהותית על בגד שבאי מוחשיו המשיי היה לו הכשרון לחשוף את הפחד הפתולוגי של תיאוקרטית. מרוחק מבעיות חברתיות.
והמערב? בסדר מפוזר ללא סדר. די להזכיר את העמדות החילוניות, החילוניות והלא-דתיות של פריז שאינן מודות בסדקים בלכידות הלאומית, כמה עמדות גנריות בבלגיה, הולנד ואיטליה, האחרונה עם ההבחנות שהוזכרו לעיל ומזכירות את נגיעותיו של דניאל דה וולטרה המכונה ה-Braghettone, עד האיחוד האירופי שמפרסם תחילה ולאחר מכן מסיר סרטון המראה נשים מחייכות לחלוטין עם ובלי רעלה.
אם, כפי שאומרת בריסל, יופי הוא במגוון כמו חופש הוא בחיג'אב, יהיה מעניין לזכור שהצעיף אינו חופשי אלא כפוי, או לשמוע על איזו אישה איראנית שנמצאת כרגע בכיכר, או אולי איזה נציג פרוטוקול אירופי שעדיין מחפש את הכיסא החמקמק שיועד לנשיא הנציבות האירופית באנקרה.
מסקנות. לעתים נדירות יש לתנועות מחאה במזרח התיכון סוף טוב; אפילו הרג של אוטוקרטי כמעט לא שם קץ לאבסולוטיזם. ה מצב עמוק שמרני יותר המבוסס על אנשי דת, צבא וצבאות צבאיים נשאר חזק ושורשי. מול כמה התאמות קוסמטיות ברמה הכלכלית, החומייניזם יימשך, כפי שקרה במצרים עם הפוסט מובארק.
עם זאת, נותר ספק, היחיד, המבוסס על קביעותה של מהפכה שאיבדה את כוחה המניע ועם המהפכנים של פעם נהייתה צנועה; לא מפתיע אם יורשו של חמינאי יכול להיות בנו מוג'טאבה, מוכן בגיל 53 לחקירה באייתוללה כפי שציינו רבים וכפי שכבר קרה בזמנו עם אביו. מעבר לשיקולים השושלתיים והמוסדיים, כפי שכבר הודגש, הדבר יוביל לאוטוקרטיזציה נוספת עם הקידוש הפסדרני הסופי במרכז הכוח הפוליטי.
לכן, כבוד לאומץ הבלתי נלווה, עבור רבים מהמערביים חסרי התקדים, של נשים איראניות; אבל היזהר לזכור שאי אפשר להגביל את החולשה האירניתהחיג'אב, זה משהו יותר גרוע ועמוק.
1 משטרת הדת נמצאת גם בסעודיה, שבה עם זאת תוקנו הסמכויות והזכויות. שיא עריפת הראשים (120) הוא בסמסטר האחרון של השנה
2 במהלך ההלוויה, נשים רבות הפגינו נגד המשטר על ידי הסרת הרעלות שלהן, אחרות גזרו את שיערן בפומבי ורבות שרו ג'ין ג'יאן אזדי בקורמנצ'י, דיאלקט כורדי.
3 קבוצה חמושה כורדית
4 עתודות הנפט מהוות 10% מהעתודות העולמיות ועתודות הגז כ-15%. איראן היא בין 10 המדינות המובילות בעולם עבור עפרות ברזל, נחושת, אבץ וזהב
5 איראן ממשיכה להאיץ את התוכנית, לרבות העשרת אורניום באמצעות מפלים של צנטריפוגות מתקדמות
6 אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, קיבל גם הוא אישור מממשלת ארה"ב להפעיל את שירות האינטרנט הלוויין Starlink כדי לשחזר רשתות תקשורת באיראן.
7 הנשיא מופנה לתשומת לבה של אמנסטי אינטרנשיונל בגין אירועים שהתרחשו בבתי הכלא Evin ו-Gohardasht, ליד טהראן, בשנת 1988, ובגין הדיכוי שבוצע למען ההפגנות הלאומיות של נובמבר 2019".
8 הצ'אדור כפה עליה
9 בנוסף לפרסים אנו מוצאים 20% מהאזרים ממוצא טורקמני ולאחר מכן את הכורדים, המופלים לשמצה גם בטורקיה
צילום: web / France24
