האם פוליטיקה בחצר האחורית מגיבה לאינטרסים לאומיים?

(של ג 'ינו Lanzara)
31/01/21

הסצנה הפוליטית האיטלקית בימים האחרונים בולטת בכמה בחינות; קודם כל בגלל זרימת משבר מוסדי עם קווי מתאר שאינם ניתנים להגדרה, ועל הטלטלות שמעוררות הזעזועים שמגיעים מהמתחם הרחב יותר של מדיניות החוץ ומהקשרים הבלתי נמנעים שהיא שוזרת עם האילוצים הפיננסיים והמסחריים הבלתי נפתרים.

נשאר בהקשר לים התיכון המוגדל, ביטוי לרבים הדומים לזה שניתן על ידי אלסנדרו באריקו להגדרת ג'אז ("אם אתה לא יודע מה זה, זה ג'אז"), המפרץ הפרסי ממשיך להיות מונפש על ידי הסכסוך הסמוי בין ערב הסעודית לבין החות'ים התימנים. בעוד איזיס חוזרת לשבות בבגדאד, ריאד ממשיכה להיות נושא לפשיטות אוויר שכנראה נערכו על ידי מזל"טים, כלי רכב שכבר נעשה שימוש נרחב בתקיפה על שדה התעופה הבינלאומי אבהא באוגוסט 2020, וכנגד מפעלי ארמקו הסעודית בספטמבר 2019. ביחס ל האירועים האחרונים, ראוי לציין הן את ההערה המגנה את החות'ים שהוציאה דוחא, סימן מובהק לפיוס לאחר האמברגו המוחלט עליו נתונה קטאר בשנים האחרונות, והן את התביעה העירקית מצד חטיבת אל-ווא עדה אל -הק1, קבוצה לא ידועה.

שיקול רחב יותר ראשון נוגע להשערה כי כניסת ממשל ביידן לתפקיד גרמה למדינות רבות באזור המזרח התיכון לנקוט יותר פוליטית. מְנוּמָס מול ארה"ב, בעוד כוחות מקומיים אחרים מנסים לערער את התמונה הכוללת. עם הופעת הדינמיקה הנובעת מעלייתו של הפוטוס החדש, מתחילה התקשורת הישירה בין שר החוץ אנתוני בלינקן לשר מאיו, ככל הנראה מונעת ממשבר המעכב מגעים מוסדיים עם נשיא מתפטר, אך עם זאת מאשר תפקיד שהייתה מיוחסת לפרנסינה על ידי ממשלת ארה"ב, ומכיר בחשיבותה של המחלקה הטכנית האחרת, מצוינת, ההגנה, ששר גוריני נראה כי הרשים באופן חיובי את לויד אוסטין, ראש הפנטגון החדש, במיוחד בנושא לרגל ביקורו האחרון באפגניסטן, ושלא חסך שום מחמאות ושיחות טלפון נוספות לעמיתו האיטלקי.

מה שמתרחש נראה כצורך לשים קץ לעמימות של המנהלים האיטלקים האחרונים מבחינת מדיניות החוץ, החל מסין להגיע לרוסיה של פוטין, עם ברור אזהרה שנועדו להשפיע באופן משמעותי על עקרון אי-הפרעה; לכן הווילון נפתח על שלב שבו המרחב הפוליטי, עבור איטליה, אמור להיות כובש, שבו שום דבר לא יכול להיות מובן מאליו, ובו היחסים עם שותפים אחרים, במיוחד אם במועד חדש יותר ובתפקיד הגמוני נחשק ( סין) תיבחן בקפידה.

כבר בשבועות האחרונים, כמה סימנים הדגישו כי עצירת אספקת המלחמה האמריקאית, לאור ההסכמים האחרונים של אברהם, למרות שהם לא היו משפיעים על היחסים עם אבו דאבי (אולם כיום ספק רב), הייתה יכולה להוות אזהרה של שינוי מסלול לעבר ריאד, אם כי בלינקן היה להוט לציין כי "זה אופייני בתחילת ממשל חדש לבדוק כל מכירת נשק בהמתנה"; אולם התמיהות נותרו, לאור התחשבות הנמוכה בה נהנו הסעודים בממשל ביידן, שאינו כולל גם את ביטול הסיווג של הדו"ח בנושא רצח חשוגי.

אם נחזור לאזור ההגנה, ראוי לציין את תשומת הלב המוקדשת לשיתוף פעולה תעשייתי עם "la סינרגיה הולכת וגוברת במגזר התעשייתי ... ושיתוף פעולה תעשייתי, באמצעותו המצטיינים האיטלקיים העיקריים יכולים לבטא את התחרותיות שלהם בשוק האמריקאי.. ". בעניין זה יש לזכור את המשימה בה עוסק נווה קאבור, שהופנה לארה"ב לצורך הסמכה ועליה של F-35 בגרסאות המראה קצרות ונחיתה אנכית.

בהתחשב בנקודות המבט השונות הללו, נחזור למדיניות יצוא חוץ, פיננסית ומלחמתית.

האם עצירת ייצוא נשק מועילה? באופן עקרוני, פעולות מסוג זה מובילות למועט, במיוחד אם הייצוא הצבאי מוביל להיכנע להיבטים אידיאולוגיים וקונפורמיזם, במיוחד אם מוצב ביחס לעובדה שאין מכשיר משפטי יעיל לתמיכה בתעשייה בייצוא שלה, ואילו בנוסף, הנפקה של אילוצים מחמירים עוד יותר שמטרתם לוודא את הדרישות הנדרשות על פי החוק מסתמנת, מה שיביא להדרה משוק יותר רווחי ומבשר להתפתחויות בנושא מחקר ופיתוח, גם מדינות בעלות הברית.

בהתחשב ביחסים בינלאומיים וכלכליים אין תיבות ריקות אלא עמדות שיש למלא, זה מוביל למסקנה ראשונה, כלומר המקרים של איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית, מבחינתנו, מדגישים את הצורך להתמודד במובן הרחב עם נושא שמשפיע מאוד על היבטים תעשייתיים ויחסיים מבחינת מדיניות חוץ. במיוחד אם וכאשר מותנים בהם סכסוכים הנוגעים הן לפוליטיקה הפנימית של המדינה (ראו מכירת פרם ה- UUNN לאחרונה למצרים) והן ליכולתם הטכנית / פוליטית / מנהלית בפועל של המעמד השליט.

אמצעי ההשעיה שננקטה על ידי איטליה, לעומת זאת, שעות ספורות לאחר שובו של מטאו רנצי2 בגרסת המרצה מסעודיה, זה נוגע ל -6 רישיונות, אחד מהם שהונפק על ידי ממשלת רנצי (MAE 45560) וקשור לכמעט 20.000 פצצות אוויר, בשווי של למעלה מ -400 מיליון יורו. יש לומר שכבר עם ממשלת קונטה 1, ביולי 2019, אומצה החלטה שהתקבלה על ידי הפרלמנט, אשר השעתה את רישיונות הייצוא של פצצות וטילים לסעודיה ולאיחוד האמירויות במשך 18 חודשים, למעט הארכת התחנה בדצמבר. 20203 הארכת המגבלות, השעיית רישיונות חדשים וביטול הרשויות בתוקף, אשר אי אפשר להפעילן מחדש. בכל מקרה, הנשיאות האמריקאית החדשה התנגדה יותר ויותר לייצוא נשק לסעודיה מבעבר, גם מכוח הרפיה אפשרית של היחסים עם איראן, נותנת החסות לחות'ים, דוחפת מדינות כמו איטליה להמשיך עם חסימת יצוא.

שומר כרגיל רק ובלעדי לפוליטיקה בחצר, החל המרוץ לזכות בתואר התומך. בהתרגשות כללית לא מתוכננת בקרב חברי הרוב הנוכחי, נותרה התחושה המבוססת כי, בנושא, איטליה נותרה חסרת תנועה בגישה רעיונית. לא מגיב לאינטרסים לאומיים ועונש ביותר עבור מעט הנכסים היצרניים והתחרותיים במדינה.

1 la פשוט הבטחת חטיבה

2 חבר בוועדה המייעצת של יוזמת ההשקעות העתידית הנשלטת על ידי משפחת המלוכה

3 מופעי M5S ו- PD

צילום: פייסבוק