הפוליטיקה של נתיבי המים שמערב לא מציאותי מסוים ואיטליה הקטנה לא יכולים להבין

(של אנדריאה פסטורה)
11/08/15

מבחינת מונטסקווי, גדולתה של אנגליה נמדדה ביכולתה להכניס אינטרס פוליטי לכלכלה, והדגישה עד כמה עסקים הם עניין "מתון" יותר מפוליטיקה.

אם מסתכלים על מצרים בשבועות האחרונים נראה כי התורה הבריטית שברה את ליבו ותודעתו של הגנרל האוטוקרט אל-סיסי, נשיא נוסף במדים של מצרים המתחלק באופן תמידי בין נורמליות לחירום.

במציאות הדברים אינם כפי שאנו קוראים אותם באופן שטחי, למעשה אם היינו נשארים ברובד ההיגיון הרדוד יותר היינו מסתכנים בעוד שקף מרכזי בארה"ב עם פרשנות שגויה יחסית של סוגיות צפון אפריקה.

המים בארצות הים התיכון ובמיוחד לאלה שבחוף הדרומי הם מרכיב שבמשך מאות שנים סימן אבולוציה, שגשוג וסכסוכים, לא יהיה טעם להיזכר בתרבויות הגדולות שנולדו לאורך הנהרות המרשימים של המזרח הקרוב והיבשת ה"הפוכה "של היבשת יתרה מזאת, אירופה תוביל לשיקופים אחרים מאשר הכפלה של 37 ק"מ מתעלת סואץ.

מה שאנחנו רוצים לחשוב עליו הוא כיצד בפעם המי יודע כמה הנהלת נתיבי מים משפיעה על מדיניותה של מדינה שלמה ויכולה להוות נקודת מפנה במאזן הגיאו-פוליטי של אזור.

לאחר המעיינות הערבים שנולדו בשבי הפוליטי של kanslies שלא הצליחו להבין את הדרישות של אזור גדול הנע בין המגרב למרכז אסיה, אלה שהיו ידידיה הוותיקים של המערכת האירו-אטלנטית הודחו על ידי המהומות 2.0, עם זאת הרווחה המיוחלת. זה לא התבטא ותוך כמה שנים, אם לשים את זה עם הילרי קלינטון, המורדים שהלכו על הסף הפכו לאנטגוניסטים הראשונים של המערכת שהכשירו אותם ומימנו אותם.

במצב ליבון שהתעורר בכל אזור אירו-ים תיכוני, החליטה מדינת הפירמידות, שתמיד הייתה מעבדה פוליטית ורחם פורה של האיסלאם הקיצוני, לצאת לדרך שהיא ככל הנראה טקטית ועם השלכות פוליטיות גרידא, אך במציאות עובדות בעלות השפעה עמוקה על יחסים בינלאומיים.

תעלת סואץ הכפולה, עבודה שבוצעה תוך זמן קצר מאוד (שנה אחת), עם כספים מצריים לחלוטין, מציגה עצמה כתשובה חד משמעית לשאלות על תפקידה של מצרים באזור, שהיא המדינה המובילה והערב המסחר בים התיכון, לפיכך אלמנט של יציבות גיאו-פוליטית.

הרעיון שהביע אל סיסי במהלך זה הוא פשוט: אנו המצרים מכירים אותם ביסודם, הפטרו אותם, נידונו למוות ואנחנו כל כך בטוחים ביכולותינו שאנחנו יכולים להבטיח סחר ימי עולמי על ידי הכפלת התנועה באזור שבעשור האחרון ראה, בגלל הפיראטיות האיסלאמית, התמוטטות במעבר סוחרים ומכליות נפט.

פוליטיקה נאצרית חדשה? נראה כי לא, שום הכרזה פאן-ערבית מזויפת, שום התקפה אידיאולוגית מוסתרת על ישראל, רק פרגמטיזם של חייל שהושאל לפוליטיקה או מוטב להכניס את עצמו לשלטון; לומר זאת עם דייוויד ג'יקאלון "הוא לא באמת הבן הלגיטימי של וולטייר" אבל בהתחשב במצב הנוכחי עדיף שיהיה לו דיקטטור דמוי הבאתיסט בהשוואה לאחווה מוסלמית בלתי נשלטת ועוינת, יתר על כן, המודל הסוציאליסטי הערבי לאורך עשרות שנים קידם, התנגד ואז הוצע מחדש על ידי העיוורון של אותו מערב עיוור וציני מסוים שמעוניין רק במיני דגים שאינם ילידים עם ההכפלה מתעלת סואץ יכולה להגיע לים התיכון ביתר קלות.

באשר לאיטליה הקטנה הדיפלומטית, שאלת סואץ התקבלה באדישות שתגרום לנו לחייך אם לא הייתה טרגית עמוקה, בניית התשתית החדשה הזו מעמידה את הים התיכון שוב במרכז נתיבי הסחר של יצואנים גדולים כמו סין והודו ומי טוב יותר ממה שרומא יכלה, אם רק היה רוצה, ליירט את הצרכים של מיון לוגיסטי ובטיחות בים עבור אוניות גדולות במעבר?

אולי אפילו חיזוק פעילויות נגד פירטיות בים סוף.

אולי יותר מדי מבקשים מהמעמד הפוליטי הרופף והמבולבל הזה, בינתיים הים התיכון, שנועד להפוך לאגם, כשהמהלך המצרי חזר לדרגת נתיב ימי ראשי.

אם היינו מציעים גם אל סיסי בפאלאצו צ'יג'י?