מחסור במים מתוקים מאיים לשחרר מתחים חדשים במפרץ הפרסי ובמרכז אסיה

(של רנאטו סקרפי)
28/07/21

החום הגדול של ימי הקיץ הללו שוב משך את תשומת לב התקשורת לנושא הזמינות ההולכת ופוחתת של מים מתוקים. בעוד שרוב המאמרים מתמקדים בהיבטים המיידיים יותר של הבעיה, אין להתעלם מכך שלנושא יש גם השלכות גיאופוליטיות וכלכליות עדינות.

כלכלות העולם ובריאותנו תלויות, למעשה, בזמינותם של מים מתוקים. לכן זהו משאב הכרחי לעצם הישרדותנו ולהישרדותן של חברות, כפי שפיתחנו אותן.

ההשלכות על בריאותנו ברורות לכולם. עם זאת, לרוב מתעלמים מחשיבותה לכלכלות, בין אם מדובר ברוב החקלאי או בתעשייה.

לשימוש בחקלאות מזון נדרשים 214 ליטר מים לק"ג עגבניות אחד, 790 לבננות, 1.850 לפסטה, 2.500 לאורז, 15.000 לבקר ו -18.900 לקפה.

בניגוד למה שרבים מאמינים, התעשייה משתמשת בכמויות גדולות אף יותר, שנעות בין 2.000 ליטר לליטר בנזין, ל- 5.000 ליטר לטון מלט, לכ -150.000 ליטר לטון פלדה. כדי להכין בקבוק פלסטיק, בו אנו קונים את המים שאנו שותים, יש צורך בארבעה ליטרים, ואילו כדי לייצר טלפון מהדור האחרון יש צורך בכמעט 13.000 ליטר מים. לכן מדינות תעשייתיות צורכות הרבה יותר מים מתוקים מאשר מדינות חקלאיות.

המים המתוקים הזמינים אינם משמשים, אם כן, רק למאכל אדם אך אחוז גדול משמש לייצור חקלאי (82% באסיה, 40% בארה"ב, 30% באירופה). בהקשר זה מודגשות סין והודו, המשתמשות עד 90% מהזמינות של מים מתוקים לשימוש חקלאי ותעשייתי.

מהסיבות הידועות לחיכוך בינלאומי הקיים ביבשת אפריקה, במזרח הקרוב, בדרום מזרח אסיה ובין הודו לפקיסטן (ראו מאמר בנושא "היבטים אסטרטגיים של התחממות כדור הארץ"), שכשלעצמן מדאיגים מספיק את ההשלכות ההרסניות שיש לכל סכסוך על אוכלוסיות האזורים הנוגעים בדבר, מתווסף החשש מההשלכות שיש לאירועים מסוג זה ברחבי העולם ובמיוחד על מדינות הים התיכון ועל אירופה בכלל, קשורה כלכלית ביד עם אזור הים התיכון.

לאחרונה, הזמינות המופחתת של מים מתוקים משפיעה מאוד גם על אזורים שנראו שהגיעו למאזן מים מסוים, אם כי רעוע.

כמו איראן, למשל. לאתגרים הקשים שעומד בפני הנשיא החדש, אברהים ראיסי האולטרה-שמרני, לאחר השבעתו שתוכננה ל -5 באוגוסט, הקשורים למגיפת הנגיף הכלילי ולמצב הכלכלי הקשה הנובע מהסנקציות האמריקאיות, נוסף לאחרונה המחסור החמור במים מתוקים. אשר עוררה לאחרונה מחאות עזות מצד האוכלוסייה, במיוחד במחוז ח'וזסטן, בדרום-מערב המדינה, בגבול עם עירק.

גם אם אין לזלזל באינטרסים אחרים בין הסיבות להפגנות (המחוז, למעשה, עשיר מאוד בנפט ומספק כ- 80% מכלל הייצור האיראני), ההפגנות יצרו לא מעט כאבי ראש לאיראנים. רשויות שאחרי יותר משבועיים של תסיסה (צילום), הם הגיבו בדיכוי אלים מצד כוחות הביטחון (עד כה הסוכנויות האיראניות מדברות על תריסר הרוגים ומעל 100 מעצרים).

יש להדגיש כי חוז'סטאן הוא האזור בו נמצאים מקורות המים העיקריים של המדינה האסיאתית הגדולה ושם מרבית האוכלוסייה חיה על חקלאות.

המחסור החמור במים מתוקים הביא אפוא לרגזת האוכלוסייה, שכבר חיה בתנאים של עוני רב, מה שגרם למחאות בימים אלה.

לטענת הממשלה, הגורמים העיקריים למשבר הם מחצית הגשמים בהשוואה לממוצע לתקופה וגל החום החריג, שגרם לטמפרטורות הקיץ לעלות אפילו עד 50 מעלות צלזיוס, מה שגרם לביקוש גדול משמעותית למים בכל רחבי המדינה. הכפר. למרות זאת, האוכלוסייה מאמינה כי חלק ניכר מהאחריות למשבר המים החמור הנוכחי נובעת מנציגי הממשלה, שרצו להקים כמה סכרים על הנהרות החשובים ביותר באזור, על מנת להסיט את זרימתם לעבר האזורים המדבריים הפנימיים. ., ולשלול מהפרובינציה את המשאב העיקרי שלה.

על פי כמה מדיווחים בתקשורת, חוסר שביעות רצון פופולרי התבטא גם הוא, עובדה יוצאת דופן למדי ולכן משמעותית מאוד מבחינה פוליטית, עם שבחים על מותו של חמינאי וסוף הרפובליקה האיסלאמית.

כפי שציינה מישל בצ'לט, נציבת זכויות האדם של האו"ם, "... במקום להקשיב לדרישות הלגיטימיות של אזרחיהם לכיבוד הזכות למים, הרשויות האיראניות חשבו רק לדכא את מי שמגיש בקשות כאלה. המצב קטסטרופלי ומחמיר. על הרשויות להכיר בכך ולנהוג בהתאם. ירי ועצר אנשים פשוט יגביר את הכעס והייאוש ... "1.

באזור שבו אספקת מים היא אחד הנושאים שכבר תורמים להגברת המתיחות הבינלאומית, זה הופך גם לנושא פנימי שעלול להתפוצץ, המסוגל לעורר דינמיקה שעלולה להיות קשה לשליטה ולמעשה מסוגלת לערער את היציבות של כל אזור המפרץ הפרסי.

בנוסף למשבר המים האיראני, יש לבחון גם את ההשלכות של זמינותם של מים מתוקים במרכז אסיה. רוב המרחבים העצומים של אזור זה, למעשה, נכללים הידרולוגית באגנים ללא שליחים המאפשרים זרימת מים (אגני אנדוראה). באקלים יבשתי וחצי מדברי, העובדה שנהרות מסיימים את דרכם באגמים מרמזת על כך שהרחבת האגנים הסגורים הללו נקבעת על ידי האיזון העדין בין הזרימה הנכנסת לאידוי הקיץ העז.

הנסיגה המסיבית לשימושים בחקלאות ובשימוש תעשייתי נכנסה לאחרונה לדינמיקה השברירית הזו, כך שהאיזון ההידרולוגי של אזורים שלמים השתנה ברצינות, מה שגרם לאזורים אלה להיות צחיחים יותר ואף להעלים מערכות אקולוגיות שלמות. המקרה של ימת אראל, שכמעט נעלם בחלוף כעשרים שנה, עקב הסטת מי יובליהם להשקיית שדות הכותנה.

המקרה של ה-. פחות ידוע לופ נור, אזור תפיסה של נהר טארים, שכעת פינה את מקומו למדבר של חולות מלוחים ורדיואקטיביים, לאחר שנבחר האזור לניסויים גרעיניים בסין.

גורל דומה לים אראל יכול לגעת באגם בלקש, האגן הגדול ביותר המתרחב במרכז אסיה וממוקם כולו בקזחסטן, אך ניזון בעיקר מנהר עילי, שמקורו בהרי טיין שאן, באזור הסיני האוטונומי שינג'אנג. .

לאחר אירועים שונים שהחלו בתקופה הסובייטית, שבהם נבנו, בין היתר, בניית טווח הניסוי של טילי סריסאגאן, נראה כי העבודות ההידראוליות הנוספות (כולל סכר קפשאגיי, לאספקת חשמל לאלמטי) יכולות להיות מסוגלות, למרות נסיגת מים, כדי להבטיח את הישרדותם.

הגידול המשמעותי בנסיגות הסיניות מנהר העילי, לצורך הזנת גידול אורז וכותנה (הידוע לשמצה להזדקק להרבה מים), הוסיף לעליית הטמפרטורות, הוא במקום זאת להפחית את יכולת האגם, מה שמוביל להתפרצות. של משבר מים חמור באמצע מרכז אסיה והמתח האפשרי בין קזחסטן לסין, אשר מסכן לערב גם מדינות אחרות באסיה.

הירידה הכללית בזמינות המים המתוקים והתמיהות לגבי ניהול לא מיטבי של סיכוני המשאבים הקיימים, לפיכך, כדי להרגיז את החצרים שעליהם מבוססים מבני הייצור המערביים, ולא רק, ולדלק סכסוכים בינלאומיים בין שכנים. מדינות ... אלה שיש להם מעיינות בשטחם, למעשה, יכולים להימשך על ידי הרעיון "לצמא" את המדינות שחוצים הנהרות שנוצרו בארצם, כדי להשיג יתרונות פוליטיים או כלכליים, ולהטיל פתרונות רדיקליים לטובתם. על היריב. לכן שאלה למצוא כמה שיותר מהר מטפלים המסוגלים למנוע אפשרות מסוכנת זו. המתנה יכולה רק להמחיז את הנושא עוד יותר.

השכל הישר היה רוצה שכולם יקבלו להתמודד עם בעיה זו על כל היבטיה וברוח סולידריות. אחרי הכל, כל כמעט שבעה מיליארד בני האדם המאכלסים את כדור הארץ הזה זקוקים לאותם שני דברים, לפניהם כל השאר הופך להיות משני: אוויר ומים. צריכות להיות סיבות נהדרות לשבת סביב השולחן ולחשוב ברצינות.

למרות ש -70 אחוזים מכדור הארץ מכוסים במים, מים מתוקים מהווים רק 3 אחוזים ממנו. סחורה נדירה ביותר, שיש לטפל בהרבה לפני השימוש. כדי להבין טוב יותר, מתוך 100 ליטר מים על פני כדור הארץ, מים מתוקים שמיש לשימוש מיידי מסתכמים ב 0,003 ליטר בלבד, בעצם חצי כפית.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כיצד זמינותם של מים מתוקים והשימוש בהם הם גורמים המשפיעים ישירות על היחסים החברתיים של המדינה, על התפתחותה הכלכלית ועל קשריה עם מדינות אחרות, וכיצד הם מסוגלים לעורר מחלוקות קשות, אם מאגרי מים אינם מספיקים. או לא נופלים בשטח של מדינה אחת. זמינותם היא תנאי מוקדם לקיומם של חיים ומחסורם יכול לגרום להתפוצצות ניגודים בפרופורציות בלתי נתפסות. בעיה שהורגשה עד כדי כך שהובילה כמה חוקרים להצהיר כי בעתיד הקרוב נפט יוחלף במים כגורם העיקרי לסכסוך מזוין בין מדינות. בעיה שאפילו אם תיווצר מאיתנו אלפי קילומטרים עשויה להיות לה השלכות עצומות גם על מודל החיים שלנו.

יש עדיין זמן להימנע מסיכון זה, אך בתנאי לשינוי עמוק של עמדות מסוימות.

1 ב- Il Post מיום 26 ביולי 2021

צילום: משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין / שינחואה / טוויטר / IRNA / רשת