טורקיה מפציצה שוב את קובנה. פוטנציאל רוסי-טורקי חדש בסוריה?

(של אנטונינו לומברדי)
23/11/22

מספר ימים לאחר התקיפה באיסטנבול ולאחר שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן האשים את מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בתקיפה, פתחה אתמול טורקיה בשורה של תקיפות אוויריות במהלך מבצע "פנס קיליץ'" שפגע במטרות כורדיות בסוריה ובעיראק.

ה-PKK, לעומת זאת, הכחישה כל תפקיד במתקפה ב-13 בנובמבר, הקטלנית ביותר מזה חמש שנים לאחר שלל התקפות בין 2015 ל-2017.

ההפצצות בוצעו על ידי מל"טים על בסיס בצפון מזרח סוריה ששימש את הכוחות הכורדים והקואליציה בראשות ארה"ב והמשיכו עם ארטילריה טורקית על העיר קובנה שבצפון סוריה, בשליטת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים בהנהגת הכורדים ובערים של תל ריפעת, דרביסיה ודריק.

15 חיילי ממשלה ו-32 לוחמי ה-SDF - הכוחות הסוריים הדמוקרטיים - (ברית של מיליציות כורדיות, ערביות ואשוריות-סוריות) נהרגו. מקורות בעיתונות מדווחים כי תקיפות המל"טים הטורקיות פגעו גם בשדה נפט קטן ליד עיירת הגבול אל-קטניה.

ארדואן קרא שוב ושוב ל"אזור בטוח" של 30 קילומטרים כדי להגן על טורקיה מפני התקפות חוצות גבולות משטח סוריה. לפחות שלושה בני אדם, בהם ילד, נהרגו ביום שני בעיירת גבול טורקיה מירי רקטה מסוריה. נראה שהנשיא הטורקי, לנוכח הבחירות ביוני הבא, רוצה לחזק את מדיניותו נגד לוחמים כורדים ולהגביר את התמיכה בבעלי בריתו הלאומיים של ה-MHP (Milliyetçi Hareket Partisi).

הסכסוך הרוסי-אוקראיני נתפס בעיני אנליסטים רבים כהמשך המלחמה בסוריה שבה, בשדה הקרב של מדינה שלישית, נלחמות שתי המעצמות (ארה"ב ורוסיה) ובעלות בריתן.

יש חוקרים שתוהים אם כמעט שבע שנות הפעילות הצבאית בסוריה בצד הרוסי יכלו להתנות, לפחות חלקית, את המבצע באוקראינה ואחרים טוענים שמספר האנשים והציוד שנמצאים במדינה המזרח תיכונית אינם מצדיקים זאת. פרשנות.

הרוסים ממשיכים לפרוס כ-1971 איש, כמה עשרות מטוסים ותפעול מלא של בסיס הצי טרטוס בחזית הסורית. על האחרון, יליד 2017 עם הסכמים בין הסובייטים לאביו של בשאר אל-אסד כבסיס לוגיסטי, מאז XNUMX רוסיה רכשה ריבונות מלאה של האזור, הרחיבה ומודרנית את המבנים והפכה לנקודה אסטרטגית בים התיכון. מרכז חיוני למסחר באזור ומחוצה לו, לאור קרבתו לתעלת סואץ החשובה.

ההתערבות הרוסית בסוריה יצאה לדרך בספטמבר 2015 במטרה לתמוך בנשיא המדינה ולהילחם בטרור המיוצג על ידי המדינה האסלאמית. הרוסים הגנו על משטר בשאר אל-אסד השולט כעת לפחות בשני שליש מהמדינה ותרמו לצמצום ניכר של נוכחות המדינה האסלאמית שממילא ממשיכה בפעולה בשטח. חלק מהחוקרים משערים כי בעוד שההתערבות הרוסית חיזקה את משטר אסד המוחלש, ייתכן שהמבצע יצר אחדות גדולה יותר בין המורדים וגרם להם להצטרף למאבק נגד אסד. עם זאת, רוסיה ביססה את תמיכתה בשם המאבק בדאעש על ידי השגת לגיטימציה רבה יותר מאשר התערבות אמריקאית.

כפי שנראה שקורה באוקראינה, כנראה שהלחימה תימשך גם בסוריה על ידי פרוקסי. המרכיבים העיקריים של א מלחמת פרוקסי סונו1 la היצע גברים, של חומר, L 'סיוע כלכלי ed סיוע לא צבאי. הדבר מוביל להשלכות בלתי נמנעות, כגון התלות ארוכת הטווח בין המוטב למוטב, התרחבות והתעצמותו של הסכסוך המקורי, התרחבותו אל מעבר לגבולות הראשוניים והשלכות אפשריות, בתום המלחמה, על המשתתפים.

המעורבות הצבאית הישירה של רוסיה במלחמת האזרחים המתמשכת של סוריה עוררה חששות לגבי המניעים האמיתיים שלה. החששות הובילו למספר הסברים ופרשנויות, כולל:

  • אינטרסים גיאו-פוליטיים, גיאו-כלכליים וגיאו-אסטרטגיים ותחום השפעה במזרח התיכון שעל רוסיה להגן עליהם מפני פלישה מערבית;
  • רוסיה התערבה במלחמת האזרחים בסוריה כדי לקיים את עקרונות האו"ם של אי-התערבות, ריבונות מדינה וכדי למנוע מהאו"ם ליצור תקדים שהמערב יוכל להשתמש בו בעתיד כדי להתערב בסכסוך פנימי של כל מדינה ריבונית עם משטר אנטי-מערבי. ולשנות אותו;
  • מעורבות במלחמת האזרחים בסוריה כדי למנוע את האפשרות שסוריה תהפוך למעוז פונדמנטליסטי וג'יהאד אסלאמי;
  • הפעלת כוח בדמות כוח צבאי נגד אופוזיציה מערבית על מנת להגן על האינטרסים הלאומיים שלה ולשמור על שרידותה הלאומית במערכת בינלאומית עוינת.

הפעולה הצבאית של רוסיה בסוריה, אפוא, היא חלק ממדיניותו של הנשיא פוטין להחזיר את תחום ההשפעה האבוד והיתרונות האסטרטגיים של רוסיה. מאמץ זה החל בשנת 2005 עם הניצחון במלחמת צ'צ'ניה השנייה, ולאחר מכן הפלישה לאבחזיה ב-2008 כדי להחזיר את השליטה על נמל אוצ'מצ'ירה לחוף הים השחור, שיקום נמל טרטוס בסוריה 2008-2009, הפלישה. וסיפוח קרים לאוקראינה ב-2014 והפלישה לאוקראינה בפברואר 2022.

רוסיה הגבילה בעבר את תפקידה במלחמת האזרחים בסוריה למתן תמיכה דיפלומטית לממשלת סוריה, אספקת נשק ותחמושת וכן אימונים צבאיים ושירותי ייעוץ לצבא סוריה. עם זאת, קבוצות הטרור האסלאמיות והצבא הסדיר המשיכו לתפוס עמדות וקרקע עד שאילצו את המשטר להעביר את חייליו ממחוז לטקיה לדמשק על מנת להגן על כוחו המתנודד של בשאר אל-אסד שנראה היה על סף. של תבוסה. לכן, רוסיה, גם במטרה להימנע מהתעוררות הטרור באזור צפון הקווקז בכפוף לפעולות טרור חדשות, ראתה לנכון להתערב בסוריה.

העניין של רוסיה בים התיכון הוא חיוני לאסטרטגיה צבאית. נראה שהסובייטים, למרות הסכסוך באוקראינה הדורש משאבים אדירים, ממשיכים לשמור על השפעתם חיה ונוכחת גם בסוריה כדי לא להשאיר יותר מדי מקום לטורקיה.

ההתערבות הרוסית ב-2015 אפשרה לאסד לכבוש מחדש חלק גדול מהמדינה וכעת זה האחרון שתומך בבירור בנשיא רוסיה בכך שהכריז על שליחת מיליציות סוריות לחזית האוקראינית והכרה רשמית ברפובליקה העממית ב-29 ביוני האחרון של דונייצק הרפובליקה העממית לוהנסק, כאומות ריבוניות. ברור שבשאר אל-אסד מרגיש מוגן על ידי רוסיה לא רק בשטח שלו אלא גם באו"ם, שם הוא יכול לסמוך על זכות הווטו הרוסית במועצת הביטחון.

בינתיים, הסורים ממשיכים למות

הסכסוך מייצג את האסון ההומניטרי הגדול בעולם: 14 מיליון סורים זקוקים לסיוע הומניטרי ו-6,7 מיליון סורים נמלטו מהמדינה וכמעט 60% מהאוכלוסייה על סף רעב. בששת החודשים הראשונים של השנה נהרגו 1568 אזרחים (114 ילדים). המתקפה האחרונה שעליה דיווחה העיתונות היא מה-22 ביולי שבה נהרגו שבעה בני אדם, בהם חמישה ילדים, בעקבות הפצצה רוסית על שכונת ג'סר אל-שוחור בצפון המדינה. באזורים הגובלים באידליב וחאלב חיים כ-4 מיליון בני אדם, עקורים ודחוסים בערי אוהלים, החיים בתנאים קיצוניים. אלה נמצאים יותר ויותר בשליטה טורקית.

מאז תחילת הסכסוך, התקפות חסרות הבחנה של כוחות ממשלה נגד אזורים מאוכלסים בצפיפות היו קבועות. הם בוצעו בהפצצות באמצעות ארטילריה, מרגמות, רקטות, טנקים והתקפות אוויר, אך גם באמצעות פצצות מצרר או תרמובריות. מאז 2015 הרוסים עם חיל האוויר פגעו בשכונות אזרחיות ובמקומות הומי אדם או ביצעו פיגועים שהרגו ופצעו את האוכלוסייה ופגעו במקומות טיפול.

קבוצות חמושים, לא רק דאעש, חיית תחריר אלשאם ויחידות ההגנה של העם הכורדי פתחו במספר רב של התקפות חסרות הבחנה באמצעות מרגמות ורקטות, ואמצעים מאולתרים.

הפעולה הצבאית של הקואליציה בראשות ארה"ב להשתלטות מחדש על רקה גרמה נזק או הרסה של עד 80% מהמבנים, הרגה ופצעה אלפי אזרחים ועקירה רבים מהם.

בהמלצות, היחס של הרשת הסורית לזכויות אדם, קורא למועצת הביטחון לעשות זאת "להפסיק להשתמש בווטו שלהם כדי להגן על המשטר הסורי, שביצע מאות אלפי הפרות, שרבות מהן מסתכמות בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה" ולנקוט צעדים נוספים לאחר קבלת החלטה 2254 כלומר "הפסק את כל ההתקפות נגד אזרחים". זה גם דורש "לכל סוכנויות האו"ם לעשות מאמצים גדולים יותר לספק סיוע הומניטרי, מזון וסיוע רפואי". האחרון הפך לנושא שעורר מחלוקת קשה במועצת הביטחון. מוסקבה, למעשה, הייתה רוצה שממשלת סוריה תתמודד עם המשימה הזו כדי למנוע מסיוע להגיע בקלות לאוכלוסיות האזורים שבשליטת המורדים. נראה כי לפני מספר שבועות הושג הסכם לאפשר סיוע הומניטרי להיכנס לצפון סוריה דרך טורקיה.

בפסגת טהראן ב-19 ביולי נפגשו נשיאי רוסיה, איראן וטורקיה וגם סוריה נדונה: למרות חילוקי דעות רבים, הם הסכימו על הצורך של ארצות הברית ונאט"ו לעזוב את המדינה. רוסיה ואיראן קבעו חוזים מסחריים חדשים כמו זה שבין גזפרום לחברת הנפט הלאומית האיראנית. מצד שני, צצה טינה ישנה בין רוסיה לטורקיה על אזור הביטחון שלאורך הגבול הטורקי, מה שיאפשר לאנקרה להרחיק את הכורדים, ובעוד שמוסקבה רומזת על כמה אפשרויות, אברהים ראיסי אומר כי "התקפה על סוריה תזיק לטורקיה לטובת הטרוריסטים" מאשים גם את ישראל בהתקפותיה המתמשכות על תשתיות אזרחיות.

המועצה האירופית האריכה עד 1 ביוני 2023 את הצעדים המגבילים של האיחוד האירופי נגד המשטר הסורי בשל הדיכוי שהוא ממשיך להפעיל נגד האוכלוסייה האזרחית במדינה.

הסנקציות כוללות אמברגו על יבוא נפט, הקפאת נכסי הבנק המרכזי הסורי המוחזקים באיחוד האירופי, והגבלות על ייצוא טכנולוגיה שיכולה לשמש לדיכוי פנימי. הם מכוונים גם לחברות ויזמים הנהנים מהמשטר ומכלכלת המלחמה.

נוכחות הטרור האיסלאמיסטי (דאעש) וקבוצות אחרות בסוריה מהווה איום רציני על המדינה, המזרח התיכון והקהילה הבינלאומית. האסטרטגיה האירופית שפותחה בסוריה ובעיראק כדי להתמודד עם איום הטרור של דאעש אומצה במרץ 2015. היא שמה לה למטרה לתמוך בקואליציה הבינלאומית להילחם בדאש, לצמצם את הזרם של לוחמי טרור זרים, כספים וכלי נשק לדאעש, לשפר את הגבול אבטחה ומתן סיוע הומניטרי לאוכלוסיות שנפגעו.

נראה כי המשטר אינו מסוגל לשים קץ למרידות למרות סיוע חיצוני ואינו מגלה עניין בדיפלומטיה. עם הנחות אלו והנכונות של ממשלת אסד לבצע אכזריות ואי חוקיות, אין מקום לשינויים עתידיים במהלך הסכסוך.

1 מומפורד

צילום: SANA