מריו דראגי דיבר על טורקיה כשותפת הסחר העיקרית של איטליה באזור שכולל את המזרח התיכון וצפון אפריקה. מילות המפתח של כל זה הן שלוש: שותף, Commerciale e מזרח תיכוני. המשמעות היא שאיננו יכולים להתעלם מטורקיה כ"שותפה" באזור, לכל זה יש ערך כלכלי-מסחרי חשוב עבור שנינו, אך מעל לכל זה עבורנו טורקיה היא - תן לי לשחק את המשחק - ה"דלת" ל- המזרח התיכון, אבל ככזה הוא ממוקם כולו באזור זה ולא באירופה. ואכן, מלבד מלחמת הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שאר "המשחק הגדול" האירו-אסייתי סובב כעת סביב הרפובליקה הטורקית.
התרחיש של העשור האחרון
יציאת ארצות הברית - לא היום: זה תהליך שמתקיים כבר יותר מעשר שנים - והיחלשות רוסיה - המואצת באופן דרמטי בעקבות האירועים האוקראיניים - הותירו ככל הנראה את טורקיה, אך גם לטורקיה, יותר חופש של פעולה. סמכויות אזוריות אחרות.
המלחמה באוקראינה הגבירה, אם אפשר, את החשיבות האסטרטגית של טורקיה ואת מיקומה באזור. בעשר השנים האחרונות, לפחות עד פרוץ המלחמה באוקראינה, נמנעה ארה"ב מלהשאיר את אנקרה בלחץ, כדי לא למצוא אותה בצד של רוסיה: אז, הם עשו זאת כדי שלא תהיה זו לצדדים. בתהליך הרחבת נאט"ו. כל זה עודד ובחלקו עדיין מעודד הרפתקנות טורקית. בלימתה של טורקיה הייתה והינה האתגר של מדינות האסלאם הסוני, של מדינות אירופה העומדות בפני מזרח הים התיכון, ואחרונה אבל אולי המתעניינת מכולן, של ישראל בשנים האחרונות.
תגובת המדינות הקטנות של מזרח הים התיכון
מאז עלייתו של רג'פ טאיפ ארדואן לשלטון ועוד יותר מאז הפך לנשיא טורקיה, הקפריסין, יוון וישראל העצימו מאוד את היחסים המדיניים, האנרגטיים והצבאיים ביניהן. ההנהגה הפוליטית של המדינות נפגשת באופן קבוע: הן מתאמתות את מדיניות האנרגיה שלהן, במיוחד בשדות הגז במזרח הים התיכון והקימו אתפורום גז מזרח ים תיכוני (EMGF), הכוללת את מצרים, איטליה, ירדן והרשות הפלסטינית (זו שאינה נשלטת על ידי חמאס, כביכול), כלי שיתוף פעולה אזורי לפיתוח שדות גז טבעי בים התיכון. ישראל, יוון וקפריסין עורכות תרגילים צבאיים שונים בעלי חשיבות מבצעית ואסטרטגית רבה.
בין המטרות הלא רשמיות, ישנה גם אימוץ גישה משותפת כלפי ארה"ב, המסוגלת לעורר רגישות בוושינגטון כלפי אזור מזרח הים התיכון. אחת ההשפעות הייתה גם שינוי יחסה של טורקיה לישראל ולהסכמי אברהם בין ישראל למונרכיות המפרץ הסוניות.
יוון וקפריסין - כשישראל בזהירות בצד - טיפחו יחסים צבאיים עם מצרים מול איומים ביטחוניים וכדי לסייע בהגנה על האינטרסים שלהן במזרח הים התיכון. כמובן, אנחנו מדברים מעל הכל - אם לא רק - על האיום הטורקי. חוסר הרצון של מצרים למצוא את עצמה בברית עם ישראל נראה חשוב אך לא בלתי עביר, בהתחשב בכך שהשתתפות מצרית - אנו זוכרים זאת: אחת המעצמות הצבאיות באזור - עשויה להיות מועילה ביותר עבור ארבע המדינות.
מול זה, כדי לא להישאר מבודדת, טורקיה, המעצמה הרוויזיוניסטית של האזור, הייתה צריכה למתן את התנהגותה.
השאלה הסורית
מטרתה של אנקרה היא להשתמש בחלק מצפון סוריה - כולל מסדרון בעומק של כשלושים קילומטרים מעבר לשטח שכבר נשלט על ידי הטורקים ובעלות בריתם הסוריות - כמעין מושבה חדשה, כדי להעביר פליטים סורים באמצעות קרס או נוכל. שֶׁטַח. המטרה היא החלפה אתנית, סילוק כורדים, יזידים, נוצרים אשורים ומיעוטים נוספים והצבת סונים דוברי ערבית בעיקר במקומם, תוך שימוש בקבוצות קיצוניות פרו-טורקיות כדי לשלוט בשטח. אנחנו מדברים על הכנופיות החמושות הידועות של קיצונים דתיים שנמצאים באזורים אחרים של סוריה ועוסקים לעתים קרובות בחטיפה, אונס וסחיטה. חלק מהקבוצות הללו קיבלו סנקציות על ידי ארצות הברית כטרוריסטים.
אנקרה הבטיחה לאחרונה להשיק פלישה חדשה. בניגוד למה שקרה עם טראמפ, ממשל ביידן הכחיש את הסכמתו לפעולה צבאית נוספת, אפילו בהתחשב בכך שלארצות הברית בסוריה יש בעלות ברית ולקוחות בקרב כורדים, ערבים סונים, נוצרים וקבוצות אחרות.
ארדואן לא ממהר לארגן מבצע צבאי חדש נגד חמושים כורדים חמושים, במיוחד נגד הערים טל ריפאת ומנביג'. בנוסף למיקום של וושינגטון או לפחות לנייטרליות, לטורקיה חסרה גם הדיסק הירוק הרוסי להתערבות צבאית נגד יחידת ההגנה של העם הכורדי הסורי (YPG), אשר אנקרה מחשיבה כקבוצת טרור עם קשרים ישירים אל מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) פורע חוק. ואכן, מומחים מציינים כי מספר החיילים הן מרוסיה והן מהמשטר הסורי גדל בצפון סוריה מאז תחילת יוני לקראת מבצע טורקי פוטנציאלי.
גם הרפובליקה השיעית האיראנית לא הוכיחה את עצמה כחיובית - או לפחות ניטרלית מיטיבה: דובר משרד החוץ האיראני, סעאד חטיבזאדה, אמר לאחרונה כי תיק סוריה הוא נושא למחלוקת בין איראן לטורקיה. בשל האיום הטורקי והתקיפות הישראליות האחרונות, ביקר שר החוץ האיראני בדמשק כדי להדגים את מעמדה של טהראן במדינה. איראן חוששת יותר מכל שאם טורקיה - או חיילים בגיבוי טורקיה - ישלטו בטל ריפעת, תהיה להם גישה לחאלב, שבה נמצאים אנשי מיליציות שיעיות פרו-איראניות, מה שייתן להם גישה נוספת למרכז סוריה.
אם לא של טהראן חשוב, העמדה של רוסי היא אסטרטגית, השולטת למעשה במרחב האווירי בצפון סוריה: אנקרה ממתינה למוסקבה לסגת את עיקר הכוחות הרוסיים כדי להשתמש בהם נואשות באוקראינה לפני שתאשר כל פעולה. מבצע שהיקפו, עד לפני מספר חודשים, היה עצום מאוד, והקיף שטח עצום ממזרח לפרת. התוכנית המקורית של טורקיה, כפי שאמרנו בהתחלה, הייתה להקים אזור בטיחות בעומק 30 ק"מ מהגבול הדרומי הן ל להדוף כוחות YPG ולהחזיר כמיליון פליטים סורים לאזור בטוח יותר.
האזכור של דראגי לבעיית המהגרים נראה כמו ניסיון, למרבה הצער לא חמוש, כדי לשים את הידיים קדימה: האם זה לא שאם אתה לא יכול לעשות את שלך בסוריה, אז אתה בא אלינו הביתה ושולח לנו מיליון אנשים נואשים?
צילום: נשיאות רפובליקת טורקיה
