ציר מרוקו-ישראל ומלחמת המל"טים

(של אנטונינו לומברדי)
13/12/22

"במהלך השנה וחצי האחרונות התרחבו קשרי מרוקו-ישראל, וכוללים שיתוף פעולה צבאי וביטחוני חזק שהניב הזדמנויות סחר מבטיחות. מאז חתימת הסכם הנורמליזציה, בתיווך ממשל טראמפ ב-2020, שתי המדינות חתמו על למעלה משלושים הסכמים ותזכירים הנוגעים למגזרי הביטחון, המסחר והחקלאות. שיתוף הפעולה הצבאי הוא ללא ספק האינטנסיבי ביותר.

האינטראקציות העמוקות הנובעות מההסכם מייצרות יתרונות הדדיים: למרוקו יש גישה ישירה לטכנולוגיות הגנה מהמזרח התיכון וישראל בטוחה בקבלה ונוכחות גוברת בצפון אפריקה. הישראלים מעניקים יתרון חשוב לצבא מרוקו, אשר משתוקק לשפר את יכולותיו באמצעות גישה לטכנולוגיה של האחרון, במיוחד לגבי מל"טים (כלי טייס מרחוק, עורך). מרוקו רואה יותר ויותר בשיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל גורם מרתיע פוטנציאלי לתוקפנות מצד חזית פוליסריו (ובמידה פחותה, אלג'יריה). עם זאת, עמדה זו והמהרה האחרונה שלו לרכישת נשק מחריפים את המתיחות הדיפלומטית עם אלג'יר.

בתחום ההגנה, רק בשנה האחרונה התקיימו שתי פגישות חשובות בין נציגי הצבא של שתי המדינות. הראשון היה בנובמבר אשתקד כאשר שרי הביטחון בהתאמה חתמו על מזכר הבנות שקבע רכישת אמצעי לחימה, טכנולוגיות אבטחת מידע ותכנון תרגילים צבאיים משותפים. עם זאת, בין יולי לספטמבר השנה התקיימו חילופי ביקורים בין הגנרל בלכיר אל-פארוק, המפקח הכללי של הכוחות המזוינים המלכותיים של מרוקו. (כוחות Armées מלכותיים, FAR), ורמטכ"ל צבא ההגנה לישראל (צה"ל), אביב כוכבי. הראשון ביולי במרוקו, השני באירוע, זכה לכינוי חדשנות תפעולית מאורגן על ידי צבא ההגנה לישראל שהתקיים בתל אביב בין ה-12 ל-15 בספטמבר.1

גם שיתוף הפעולה המסחרי והכלכלי נרחב וכולל השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת ובניהול מי מרוקו, בעוד חברות ישראליות פרטיות מגדילות את השקעותיהן במרוקו. מבחינה אסטרטגית, עבור המדינה הצפון אפריקאית, זה מקל על ההכרה של ארצות הברית בטענותיה לסהרה המערבית (ראה מאמר: "מרוקו נגד סהרה המערבית, מלחמה מתמשכת ולעולם לא נגמרת") וחיזוק היחסים גם עם האיחוד האירופי וכן העדפת חוסר איזון כלפיו של ההשפעה הצבאית כלפי אלג'יריה.

השותפות מציעה יתרונות ברורים לשני הצדדים. ניתן לסכם אותם עם גישה קלה יותר לטכנולוגיות הצבא והמודיעין הישראלי על ידי מרוקו, בעוד שישראל תזכה להתקבלות רבה יותר בקרב מדינות ערב ולהשפעה ניכרת בצפון אפריקה.

השאלה הפלסטינית נותרה קוצנית. מרוקו תומכת בהסכם בין הצדדים אך תמיד ניסתה לשמור על מרחק במחלוקת בעוד שישראל עם שותפויות זו ואחרות, מבלי לפתור את השאלה הפלסטינית, משיגה לא רק "שלום" עם מדינות ערב אלא גם יחסי סחר וביטחון אינטנסיביים. איתם. תוצאות הבחירות האחרונות בישראל והמשך המעבר ימינה עלולים להחליש את השותפות הזו, אבל היקף ההשקעות הוא כזה ששיתוף הפעולה לא צפוי להיות מוגבל.

זמן קצר לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה, ביולי 2021, הציגו חברות התעופה הישראליות את הטיסה המסחרית הישירה הראשונה ממרקש לתל אביב. כמו כן, הושג באוגוסט השנה הסכם לפתוח מחדש את שגרירות ישראל ברבאט כדי להגביר את שיתוף הפעולה בתחומי המסחר והביטחון. ההסכמים גם קובעים ייצוא של כוח עבודה מרוקאי לישראל, בעיקר בענף הבניין2.

מאז עצמאותה (1956) נלחמה מרוקו בשני יריבים היסטוריים כמו חזית פוליסריו ואלג'יריה. היריבות הסוערת עם אלג'יר עדיין נמשכת ומאפיינת גם את מדיניות החוץ של שתי המדינות. המחלוקת בין מרוקו, אלג'יריה, מאוריטניה, ספרד וחזית פוליסריו בשאלה למי יש את הזכות הלגיטימית לשלוט בשטח סהרה המערבית הובילה להרחבת צבא מרוקו ולמודרניזציה שלו. עם זאת, כיום, הדאגה הגדולה ביותר למרוקו מגיעה מאלג'יריה השכנה.

סוכנויות עיתונות מדווחות כי אלג'יר יצרה קשר עם North Industries Group Corporation Limited (Norinco) לרכישת משגר הטילים הבליסטיים לטווח קצר SY-400 (SRBM). זה ישלים את מערכת הטילים הבליסטיים איסקנדר אי (עשוי ברוסיה) וטילים YJ-12B של ייצור סינית. זה יחזק משמעותית את מעמדה האזורי באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה ההפכפך. מנגד, המתיחות בין אלג'יריה למרוקו עלתה משמעותית בתקופה האחרונה, בעיקר בשל התעצמות פעילותן של קבוצות גרילה שונות בטריפוינט בין אלג'יריה, מרוקו וסהרה המערבית. מרוקו, מצידה, רוצה להתחרות בביטחון ובהגנה על ידי התמקדות ביעילות ובתחכום של הצבא שלה.

אנו נזכיר כי ההוצאות הצבאיות לנפש של מרוקו ואלג'יריה הן הרביעית והשנייה בעולם, בהתאמה.3.

אלג'יריה היא הקונה הגדולה ביותר של נשק רוסי בעוד מרוקו מטפחת יחסי שיתוף פעולה מתקדמים עם מוסדות צבא אמריקאים ויש לה היסטוריה ארוכה של רכישה ויכולת פעולה הדדית עם הכוחות המזוינים של ארה"ב, בריטניה (ראה מאמר "תרגילים בריטיים ו"חתול בר"") וצרפתית.

למרות שלמרוקו יש, כאמור, יחסים צבאיים אינטנסיביים עם ארצות הברית והאיחוד האירופי, ישראל מציעה הזדמנות נוספת לשפר את יכולותיה. הגישה של מרוקו לטכנולוגיה ישראלית כמו מל"טים מאפשרת לה לעשות קפיצת מדרגה בבניית הצבא שלה. רבאט צפויה לרכוש חמישה סוגים שונים של מל"טים: Heron, Hermes 900, WanderB, ThunderB, e הארפאנג. מאז הסכם הנורמליזציה, מרוקו קנתה אצווה של רחפנים הרופ (הידועים כמל"טים קמיקזה, הם יכולים לטוס עד תשע שעות, לשאת 20 ק"ג של חומר נפץ ולהגיע למהירות מרבית של 225 קשר) תמורת 22 מיליון דולר בשנת 2021. לפי הדיווחים, מרוקו רכשה גם את אגף לונג I (סינית), ה Bayraktar TB2 (טורקית), הMQ-A1 טורף ואני 'MQ-9B ים אפוטרופוס (אֲמֶרִיקָאִי).4 מומחים אומרים כי האחרון, כאשר משתמשים בו יחד עם TB2 שנרכשה על ידי טורקיה, תסייע לצבא מרוקו לעלות על ה-S-300 של אלג'יריה ואולי גם ה-S-400 שלו.

מרוקו קנתה בשנה שעברה את מערכת האנטי-מל"טים של ישראל כיפת סקיילוק מסוגל לזהות ולנטרל מל"טים.5 בפברואר, לעומת זאת, הוא הסכים עםהתעשייה האווירית (תע"א) למערכת ההגנה האווירית והטילים ברק MX תמורת 500 מיליון דולר. ה ברק MX הינה מערכת הגנה מפני טילים גמישה ומודולרית המגנה על חיילים מפני לוחמי אויב, טילי שיוט, טילים בליסטיים, מל"טים ומסוקים. המערכת מציעה שלושה סוגים של מיירטים: ה ברק-מר"ד, המיירט טילים עד 35 קילומטרים; ה ברק-LRAD, שיכול להגיע ליעדים במרחק של עד 70 קילומטרים; וה ברק-אר, עם טווח מורחב של 150 קילומטרים.6

הסכם שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל כולל גם תוכנית להקמת שני מפעלי מל"טים במרוקו, באזור אלאאולה, לייצור מל"טים. הרופ אשר יסומן כיצור מרוקאי.

מרוקו, עם היחסים ההולכים וגדלים עם ישראל, שואפת לחזק את השפעתה באזור צפון אפריקה, בפרט ביחס לזו של אלג'יריה, והדבר מצטלב עם רצונה של אלג'יר להתמודד ביעילות עם השאיפות של רבאט בסהרה המערבית כמו גם ברצונה של אלג'יר. משקל פוליטי באפריקה אבל לא רק.

זה יוצר מתחים דיפלומטיים בין שתי מדינות סופר חמושים. מאז אוגוסט 2021, כלומר מאז התפרקו הקשרים הדיפלומטיים, עוינות הדדית, תמיכה עממית המופעלת על ידי מדיניות מתמדת של רטוריקה המבוססת על הרחבת החימוש של האדם, המחלוקת בסהרה המערבית כמו גם שאיפות ההנהגה היבשתית לא עזבו טובות עבור העתיד הקרוב.

החתימה על הסכמי אברהם מצדה של מרוקו, ראתה את מטרותיה הראשוניות מתרחבות, כלומר להבטיח את תמיכת ארה"ב בסוגיית סהרה המערבית ושיתוף פעולה חזק עם ישראל. כפי שציפו בעבר, חיפוש אחר אישור באזור צפון אפריקה ניכר וזה יכול לעבור בהתיישבותו עם הציר ישראל-ארה"ב נגד איראן.

התחרות האלג'יראית-מרוקאית הולכת ומתרחבת גם בסאהל, שם יש לארצות הברית ולאיחוד האירופי אינטרסים מוצהרים פחות או יותר. נראה...

1www.northafricapost.com

2www.thearabweekly.com

3www.propublica.com

4ואני www.statista.co

5www.en.globes.co.il

6www.en.iai.co.il

צילום: צבא הגנה לישראל