אוסטרליה פועלת (בעוצמה) למען ההגנה והביטחון שלה

(של אנריקו מגני)
22/11/22

ההתפשטות הכלכלית והפוליטית של בייג'ינג, ההגזמות של צפון קוריאה והניסיונות הרוסים להרחיב את השפעתה בזירה ההודו-פסיפית הרחבה יותר, ממריצות את מדיניות הביטחון של מדינות רבות. ביניהם אוסטרליה, שמנסה לתקן את הקיפאון, הרועש אך הלא עקבי, של ממשלתו השמרנית של ראש הממשלה סקוט מוריסון.

הממשלה הפרוגרסיבית החדשה של אנטוני אלבני מאופיינת באקטיביזם חזק ומהלכים בתחומים שונים. הראשונה היא זו של בריתות בינלאומיות. קנברה, תמיד בעלת ברית חזקה של וושינגטון, קיבלה את בקשת ארה"ב לארח, גם אם בצורה לא קבועה (עד כה, לעתיד לא ידוע) כמה מטוסי B-52, צריכים להיות שישה, בבסיס של RAAF (חיל האוויר המלכותי האוסטרלי) של טינדל (הטריטוריה הצפונית). מדובר בגידול מסיבי לאזור, זה של צפון אוסטרליה, שכבר מארח בדארווין (בירת המדינה), את כוח המשימה של הנחתים האמריקאים-דארווין, כוח משימה אווירי-קרקעי של ה-USMC. אפילו נוכחות זו, למרות שאינה קבועה, מייצגת את הקשר הצבאי החזק בין ארה"ב לאוסטרליה.

ב-16 בנובמבר 2011, ראש ממשלת קנברה דאז, ג'וליה גילארד והנשיא ברק אובמה, הודיעו שהחל משנת 2012, הנחתים האמריקאים יסתובבו לדרווין כשישה חודשים בכל שנה כדי לערוך תרגילים ולהתאמן עם יחידות של חיל ההגנה האוסטרלי והסיבוב הראשון התרחש. עם חברה אחת כבר באפריל הבא. ובשנת 2013 הוכרז שקבוצת הימיים תגדל ל-1150 ומאוחר יותר ל-2500, ותגיע לעוצמה של MATGF אחד.

בהתחשב בהקשר, ההחלטה לפרוס את מטוסי ה-B-52 (שהצי שלהם עובר תוכנית מודרניזציה של מערכות, שלדות אוויר ומנועים) היא אזהרה לסין, שלקראתה גובר החשש לבליץ אפשרי נגד טייוואן, הנחשב לאפשרי בין 2025 ל-2027, על פי תכנון הפנטגון, כלומר כאשר הכוחות המזוינים הסיניים, על פי בייג'ינג, יהיו בעמדה לבלום את פעולות ארה"ב (ו של בעלות הברית השונות באזור) בהגנה על טייפה.

מאז 2020, מתכנני צבא סין החלו להיות פתוחים יותר לבקשות ההנהגה הפוליטית והדבר מבוסס על חיזוק מסיבי של היכולות המבצעיות והלוגיסטיות. החשש העיקש הוא שלא ניתן לסגור את העניין תוך 48 שעות ולהימנע מלחזור על האסון הרוסי באוקראינה, כדי להצליח להציג לעולם עובדה מוגמרת, אך הנחישות בנושא זה של הנשיא שי ג'ינפינג ב- הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חייב לגרום לנו לעשות מדיטציה.

החשיבות ההולכת וגוברת של צפון אוסטרליה לארצות הברית הופכת את דארווין וטינדל למטרות אפשריות למתקפות מנע סיניות (יחד עם גואם, המריאנה, מידווי ועד דייגו גרסיה).

העבודה להתאמת טינדל לקליטת מטוסי B-52 צפויה לעלות בסביבות 100 מיליון דולר ולהסתיים בשנת 2026. מבנה בסיס האוויר טינדל יכלול האנגרים, בונקרים לתחמושת, מיכלי אחסון דלק (היבט זה רלוונטי במיוחד, לאור ההחלטה של ​​ארה"ב להרחיב את רשת המתקנים הללו, שבסיסה במקור בפרל הארבור, לכל האזור), ולאפשר מחזורי הפעלה של 15 ימים במהלך העונה היבשה.

נוכחות מוגברת של כוחות ארה"ב באוסטרליה נדונה בפגישות השרים השנתיות של השנה שעברה, המכונה AUSMIN (מנגנון התייעצויות דו-צדדי שהוקם ב-1985) וצפוי שיחידות, מבנים ואנשי צבא וחיל הים האמריקנים ילכו בעקבות אלה של הצבא האמריקאי. USMC ו-USAF, הכל במטרה לגבש את הנוכחות האמריקנית, הכוללת גם נוכחות של מערכות הגנה נגד מטוסים ונוגדי טילים בעלות קיבולת גדולה (Patriot PAC3+, SkyCeptor [PAAC-4] ו-THAAD).

שיתוף הפעולה בין וושינגטון לקנברה כולל תוכניות להרחבת יכולות המעקב והמודיעין של Pine Gap (ששמה הרשמי הוא מתקן הגנה משותף Pine Gap, ליד אליס ספרינגס במרכז אוסטרליה). החיישנים החזקים שלה מתמקדים כעת בסין, והחיפוש אחר אתרי טילים, אתרי פיקוד, בסיסים ושטחים יבשתיים וימיים, מרכזי בדיקה וייצור נמצא כעת בראש סדר העדיפויות. פיין גאפ ימלא תפקיד משמעותי ביותר, במיוחד בכל הנוגע למערכות הגנה מפני טילים ותאפשר למערכות נגד טילים אמריקאיות לזהות שיגורים עוינים של בייג'ין מבעוד מועד, שעבורם חיסול האתר יהיה הישג אסטרטגי גדול, בדומה לזה חשיבות לדיכוי טינדל ודרווין.

קנברה נותרה פרגמטית תוך תקווה לחזרה ליחסים פחות מתוחים עם בייג'ין לאחר שסין הטילה סנקציות של 20 מיליארד דולר על סחורות אוסטרליות, שסימנו את ההאטה הראשונה בצמיחה הכלכלית הבלתי פוסקת שהחלה כבר ב-1992.

חיזוק קשרי הביטחון וההגנה עם ארה"ב אינו היוזמה היחידה של אוסטרליה, למעשה קנברה שואפת לפתח הבנה חזקה גם עם יפן, מודאגת מאוד מביטחונה בשל האיומים הסינים והצפון קוריאנים והיחסים המעורפלים עם רוסיה. באוקטובר ביקר ראש ממשלת יפן פומיו קישידה באוסטרליה לשיחות עם מקבילו אנתוני אלבניה, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי והאנרגטי בין שתי המדינות. קישידה רוצה לעדכן ולחזק את הסכם הביטחון הדו-צדדי, שנחתם ב-2007. היבט הביטחון האנרגטי היה היבט חשוב בביקורו של ראש ממשלת יפן, שהגדיר את קנברה שותף אסטרטגי מיוחד.

יפן תלויה באוסטרליה עבור כמעט 40% מה-LNG שלה ומנסה נואשות להבטיח אספקת אנרגיה יציבה בתוך המהומה המשפיעה על השווקים העולמיים בעקבות התוקפנות הרוסית על אוקראינה. יש לזכור כי אוסטרליה, יחד עם יפן, הודו וארה"ב הם חלק מארכיטקטורת הדיאלוג של ה-Quad.

למרות החששות של הודו לגבי חיזוק ממד הביטחון וההגנה של ה-Quad, טוקיו, קנברה וושינגטון רקמו רשת של הסכמים דו-צדדיים וחולקים חזון לביטחון אזורי, ויפן מקווה לשפר עוד יותר את שיתוף הפעולה שלה עם אוסטרליה.

קישידה ואלבנית שקלו יישום נוסף של הסכם הגישה ההדדית, שקישידה חתם בינואר האחרון עם ראש ממשלת אוסטרליה דאז, סקוט מוריסון, שיאפשר לקיים תרגילים צבאיים משותפים בשתי המדינות.

על רקע האסרטיביות הגוברת של סין באזור, יפן הרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי שלה בשנים האחרונות עם ארה"ב, אוסטרליה, וכן פיתחה קשרי הגנה עם מדינות אחרות באזור אסיה-פסיפיק ואירופה (הדיאלוג עם נאט"ו החל ב-1980 וביחד עם אוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה, טוקיו נחשבת ל'שותפה גלובלית' של הברית האטלנטית) ודווקא בסוף אוקטובר הופעל הסכם צבאי בין בריטניה ויפן (בהערה על העובדה, ולא במקרה , גלובל טיימס, העיתון הדובר האנגלית של בייג'ינג שהולכת וגוברת לא רשמי, הגדיר את היוזמה האנגלו-יפנית כמסוכנת ואשר מסמנת את הרוח התוקפנית של מדיניות הביטחון של ארה"ב ובעלות בריתה באזור כמו AUKUS ו-Quad).

יפן ואוסטרליה חולקות גם חששות לגבי השפעתה הגוברת של סין על מדינות איים קטנות יותר באוקיינוס ​​השקט, שהתגברה מוקדם יותר השנה כאשר בייג'ין חתמה על הסכם ביטחון עם איי שלמה, מה שהעלה את החשש שהיא תקים ספינת חיל הים הסינית בדרום האוקיינוס ​​השקט. ונדבך נוסף במדיניות הביטחון של אוסטרליה הוא קשריה עם מדינות האי הקטנות של דרום האוקיינוס ​​השקט; כאמור בהזדמנויות קודמות, ההסכם, שתנאיו עדיין לא לגמרי ברורים, בין בייג'ין לסולומון, שמקורו בטעות הערכה מרעישה של הממשלה בראשות סקוט מוריסון, הותיר דלת פתוחה לרווחה לחדירת בייג'ינג. המבקשים להשתמש בשלמה כקרש קפיצה להגברת ההשפעה הסינית בתת-אזור. אלבני מנסה לרוץ למחסה ואחת מפעולותיו הראשונות הייתה לשלוח בדחיפות את שרת החוץ החדשה שמונתה פני וונג לסיור באזור המשנה באוקטובר 2021, כדי להרגיע את המדינות הקטנות, שבשל חולשה מבנית הן במיוחד חשוף לחנופה וללחץ סיניים (אם לא איומים). לאחר הסיור הראשון, לאחר מכן, הגיעו כמה אחרים שסימנו את תפיסתה של אוסטרליה לדאגה מהחדירה הסינית לאזור.

בין המדינות הללו, לחלקן יש תשומת לב מיוחדת בעיני אוסטרליה, כפי שניהלה עד שנות ה-70, כמו מושבות גרמניות לשעבר ואחר כך יפניות, כמו פפואה גינאה החדשה ובוגינוויל. אבל המצב המוסדי של השטחים הללו אינו מקל על החיפוש של קנברה אחר הסכמים ודיאלוג. נשיא הממשלה האוטונומית של בוגנוויל, ישמעאל טורואמה, שישאף לעצמאות מפפואה גינאה החדשה ב-2023, האשים את שר ההגנה האוסטרלי, ריצ'רד מרלס, באיים על שאיפות העצמאות של שטח זה של פפואה גינאה החדשה. מרלס ציין כי אוסטרליה מעוניינת בהסכמים צבאיים משופרים עם פפואה גינאה החדשה ובחתימה על הסכם הגנה עם פורט מורסבי. בין הסיבות שנתן השר ניתן למנות את הקשר ההיסטורי בין שתי המדינות והתחזית הגוברת של סין באוקיינוס ​​השקט. טורואמה רואה בעמדה זו איום מצועף על דרכו של בוגנוויל לעצמאות ואינדיקציה ברורה לכך שאוסטרליה לא תישאר עוד חסרת פניות ביישום הסכם השלום של בוגנוויל, עליו חתומה קנברה ואשר אפשר את קיום משאל העם על עצמאותו של בוגנוויל ב-2019, שראה 98% מהקולות בעד הפרידה מפפואה. משאל העם אינו מחייב והמילה האחרונה שייכת לפרלמנט של פפואה גינאה החדשה, שם מתוכננת הצבעה מכרעת בנושא לשנה הבאה. פפואה גינאה החדשה יכולה לבחור לקבל את עצמאותה של בוגנוויל או להציע לה אוטונומיה מורחבת.

בתחילה, פורט מורסבי גם בשל חולשתה לא נראה היה מוכן להתנגד לפרישה של בוגנוויל, אך מגמות מנוגדות מתגלות. עם הצהרותיו של מרלס, אנו רואים כיצד ממשלת אוסטרליה תומכת בממשלת פפואה גינאה החדשה כדי לערער שוב את זכותו של בוגנוויל להגדרה עצמית, העריך טורומה. יש לזכור שאז פפואה גינאה החדשה עצמה מוצאת את עצמה מול תנועה עממית נרחבת במערב פפואסיה, שהיא חלק מאינדונזיה, בעקבות ויתור שנוי במחלוקת של הולנד ב-1962, שרוצה איחוד עם פורט מורסבי ושאינדונזיה היא נקודה חשובה מאוד. שותף כלכלי וסחר לאוסטרליה.

הבעיה האמיתית של הביטחון וההגנה האוסטרלית קשורה גם לדיון הלאומי על הוצאות הביטחון. למרות הגידול בהוצאות הביטחון, הנה זה כמעט 6% מהתמ"ג, ממשלת קנברה שומרת על מדינת רווחה איתנה (27% מהתמ"ג) וממשלות שמרניות עצמן לא ששו לסחוט אותה.

עם זאת, הנסיבות מחייבות את כוח ההגנה האוסטרלי להסתכל על ציוד מובחן ובמספרים גדולים: טילים, מוקשים חכמים, יכולות סייבר, מל"טים וציוד בלתי מאויש בכל התחומים. מחוץ להגנה עצמה, קנברה תרצה לבנות חוסן לאומי הכולל מחלקות פדרליות אחרות, מדינות וטריטוריות והמגזר הפרטי, לטפל ולפתור את הנושא הקריטי של עתודות הדלק ולחזק את ימי המסחר.

בין סדרי העדיפויות של הביטחון, עדיין קיימת אי ודאות לגבי גזרה שחוללה בעבר הלא רחוק משבר פוליטי אינטנסיבי, אם כי קצר, זה של צוללות. כזכור, הממשלה השמרנית ביטלה בהינף קולמוס את החוזה (הקיים) עם צרפת לקבוצת יחידות הנעה קונבנציונלית של צוללות מסוג 'ברקודה' (בבנייה עבור Marine Nationale) לרכישת כלי שיט, הנעה גרעינית של ייצור ארה"ב ו/או בריטי וזה מכתיר את החוקה של AUKUS (הסכם ביטחון בין קנברה, וושינגטון ולונדון).

הפעילות הגוברת של צוללות סיניות (ותחכומן ההולך וגובר) מהווים אתגר לבטיחות הסחר הימי האוסטרלי, ובהקשר של תוכניות חיזוק צבאיות, תחזוקה, חיזוק של יכולת תת-ימית, יחד עם מטוסי ה-F-35 (ב- נחיתה ונחת) וההגנה נגד מטוסים וטילים של קנברה הם בראש סדר העדיפויות. עם זאת, ישנן מספר בעיות שלא קל לפתור. אוסטרליה נחושה להחליף את צוללות הדיזל-חשמליות שלה בעיצוב שבדי מסוג 'קולינס' בספינות גרעיניות, אך נראה יותר ויותר ברור כי ל-RAN (הצי המלכותי האוסטרלי) אין את המשאבים האנושיים והטכניים להכניס ולתפעל את אלה. מערכות. החלק המינימלי בשירות המבצעי והקבע הוא שתי מערכות. אבל כבר המעבר ממחלקת 'אוברון' (שישה, למרות שהיו צריכים להיות שמונה) ל-XNUMX ה'קולינס' (גם הם היו צריכים להיות שמונה, לפי התוכניות) היה בעייתי עבור הצי האוסטרלי.

בשל היעדר קיבולת במספנות בארה"ב ובבריטניה, צפויות להיבנות SSNs באוסטרליה, גם כדי לשמור ולהגדיל את הקיבולת של מספנות מקומיות. אסטרטגיית מעבר המשלבת את לִבנוֹת עם העיצוב היורש של בריטניה עבור מחלקת ה-'Astute', בשירות ה-RN, כפי שנראה שהוצע לאחרונה על ידי שר ההגנה של בריטניה, יכול לאפשר לִבנוֹת היברידי. לדוגמה, המחצית הקדמית של הצוללת, המכילה את הנשק, מגורי הצוות וחדר הבקרה, יכולה להיבנות במספנת אדלייד והחלק האחורי, המכיל את ההנעה, בבריטניה. זה יפזר את עומס העבודה, יציע יתרונות לגודל ויאפשר שילוב של נשק אמריקאי ומערכת לחימה אמריקאית, קרוב יותר, לרבות מסיבות לוגיסטיות, לצרכי אוסטרליה, עם סיוע בתכנון מארצות הברית. אסטרטגיה כזו, לעומת זאת, תגביר מאוד את המורכבות, הסיכון והזמן. בינתיים, ה"קולינס", שעדיין בשירות, ידרוש שדרוג משמעותי ותחייתה של ה"ברקודה" המקובלת. מילוי פערים חוזר לאפשרויות של קנברה, ומגביר את חוסר הבהירות סביב הנושא כולו, בהתחשב בכך שלא ניתן לצפות מראש את כניסתן לשירות של הצוללות הגרעיניות האוסטרליות הראשונות לפני 2032.

לסיכום, אוסטרליה, שותפה מוצקה של ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה/נאט"ו, מתמודדת עם מצב לא קל לניהול: עם חולשות פנימיות, אוכלוסייה מועטה ושטח עצום שיש להגן עליה, היא מבקשת לחזק את קשריה עם שותפים קרובים ורחוקים ובמקביל לא להחריף את היחסים הקשים ממילא עם בייג'ין גם לאור היחסים הכלכליים החשובים, תוך הצעה מחדש של אי הבהירות של המתחרים והשותפים השונים של סין.

צילום: חיל האוויר האמריקני