יום לאחר ביקורו הממלכתי של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באזרבייג'ן1, באקו הגישה רשמית את בקשתה להצטרף ל-BRICS2, קבוצת מדינות המאוחדות על ידי מגזר כלכלי שצומח במהירות שהתכנסה רשמית ב-2009, במטרה לעודד את עלייתן של מה שמכונה "כלכלות הדרום הגלובלי".
מועמדותה של אזרבייג'ן מגיעה בשלב של התחדשות והרחבה עמוקה של ה-BRICS, שהחל מה-1 בינואר 2024 הפך מחמישה לאחד-עשר חברים הודות לשילובן של ארגנטינה, מצרים, אתיופיה, איראן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. מצרף גיאו-כלכלי אשר - מעל לכל הודות למעצמות המייסדות ברזיל, רוסיה, הודו, סין ומאז 2010 דרום אפריקה - מייצג היום למעלה מ-42% מאוכלוסיית העולם, 25% מכלל הרחבה של כדור הארץ, 20% מהעולם תוצר ומעל 15% מהסחר הבינלאומי.3
מנקודת מבט זו, כניסתה של אזרבייג'ן פותחת סיכויים כלכליים מעניינים עוד יותר, לא רק בגלל ההפקה העצומה של גז ונפט שאפשרה למערב לשלוט במחירי הפחמימנים בעקבות הסנקציות נגד רוסיה בגלל הפלישה האוקראינית4, אלא גם עבור סיכויי השוק במגזר ירוק5 ובתחום התשתיות: מתקדמים פרויקטי הפיתוח מחדש, הוצאת המוקשים והשיקום של האזור הכלכלי של קרבאך, שעליהם החזירה אזרבייג'ן את ריבונותה הטריטוריאלית בספטמבר 2023 לאחר שלושים שנות כיבוש ארמני.6.
עבור רוב הפרשנים, יש להבין את המהלך האזרביג'אני כהרחקה נוספת של באקו מהמסלול המערבי ועוד יותר מהאיחוד האירופי, שהיחסים איתו היו תנודתיים למדי ולא חסרי מתחים בחמש השנים האחרונות.7, למרות הנדיבים תזכורות לאספקת פחמימנים (עלול להיות מוכפל עד 2027) חתום על ידי נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ביולי 20228.
עם זאת, לעין מומחה הקשובה לדינמיקה המאפיינת את דרום הקווקז, הנושא נראה שונה ומורכב מאוד.
למעשה, ישנם אירועים רבים המראים כיצד במציאות אזרבייג'ן נכנסה מיד למסלול מדיניות חוץ מאוד ספציפי, המבוסס על רב וקטוראליות והמשך אסטרטגי של בריתות, שותפויות ויחסים שמטרתה לרדוף אחרי האינטרס הלאומי בלבד של המדינה. זה במודל של מספר מדינות באזור וגם טורקים אתניים - קזחסטן בראש ובראשונה, אלופת הרב-וקטוראליות מנשיאות נזרבייב ועד לממשל טוקייב הנוכחי, מיומנת להטוט בקרבה רוסית, העבר הסובייטי, ההשפעה הסינית והצורך בקרנות ובהשקעות מערביות9.
מאז ההתמוטטות הסובייטית, אזרבייג'ן ניסתה למעשה בכל כוחה לצאת מתהום המשבר הפוליטי והכלכלי על ידי השלכת עצמה לקראת יצירת יציבות ואמינות במישור הפנימי, ואמינות רבה יותר במישור החיצוני. לפי ההיגיון הזה נחתם ב-20 בספטמבר 1994 ה"Əsrin müqaviləsi" המפורסם, "הסכם המאה", שבאמצעותו העניק הנשיא דאז היידר אלייב את הפיתוח המשותף של שלושת שדות הנפט של אזרי, צ'יראג ו. גונשלי (בים הכספי 90 ק"מ מזרחית לבאקו) ל-13 חברות נפט בינלאומיות גדולות, המייצגות שמונה מדינות10.
לא פחות חשוב, העלייה ברמה הבינלאומית ומעל לכל יצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה הדדיים עם ארצות הברית עברו דרך עבודה דיפלומטית אינטנסיבית שבוצעה על ידי אישים כמו חאפיז פאשייב11, השגריר הראשון של אזרבייג'ן העצמאית בוושינגטון, שנעזר לאחר מכן ביזמים, דיפלומטים, נציגי מדינה וסטודנטים צעירים שלראשונה הזדמן להם לחנך את עצמם במערב ולפרסם את התרבות האזרבייג'נית בחוגי האוניברסיטאות.
אם מלחמות קרבאך הטילו לעתים את מערכת היחסים עם ארה"ב - שבה נמצא רוב הפזורה הארמנית, וכתוצאה מכך, יש לה משקל לא מבוטל מבחינת הקולות בבחירות לנשיאות ארה"ב ומחוצה לה - ולאחרונה גם עם האיחוד האירופי על הגישה הצרפתית המעורפלת ולעיתים העוינת שהוכרזה לטובת ארמניה (ראה, לבסוף, השותפות האסטרטגית שנחתמה עם פריז, שתאפשר לירבאן לרכוש מכ"ם מאסטר קרקע עם טילים מיסטרל 3 ומשקפי ראיית לילה12), השותפות האסטרטגית עם המערב התחזקה הודות לפרויקט התשתית של מסדרון אמצע, מסדרון חציוני בעל אופי רב-מודאלי הרצוי מאוד על ידי האיחוד האירופי לספק מעבר חלופי לרוסיה ולחבר את היבשת הישנה לסין דרך מרכז אסיה, הים הכספי, דרום הקווקז ולבסוף טורקיה. מעבר שאינו מוגבל להובלת גז ונפט, אלא הכולל כבישים, נמלים, מסילות ברזל ותשתיות מהדור האחרון ואולי ירוק, מסוגלת להפוך את אזרבייג'ן לקשר שהוא כבר לא רק תרבותי אלא גם חומרי בין מזרח למערב13.
בחזית האזורית והמזרחית, אזרבייג'ן היא לא רק בין החברים הפעילים ביותר במדינה תנועה של מדינות לא מתואמות, אלא היא חלק ממספר רב של מבנים גיאופוליטיים ומוסדיים: ברית אסטרטגית עם רוסיה, שעשרות שנות היסטוריה חולקות עמה בשל חברות סובייטית ויחסי ידידות המורשים מיחסים אישיים בין המנהיגים הלאומיים בהתאמה; פתיחה מתונה לכיוון סין, מוכנה להשקיע בתשתיות שבהן האיחוד האירופי מממן מסדרון אמצע הם לעתים קרובות יותר שאפתניים מאשר קונקרטיים; אחווה עם מדינות מרכז אסיה ממוצא טורקי (קירגיזסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן בפרט, שלא התאפקו במימון בתי ספר ותשתיות באזור קרבאך), עמה היא חולקת את נוכחותו של ארגון המדינות הטורקיות וב- ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי כשותפי דיאלוג; שותפות משולשת עם טורקיה ופקיסטן, במטרה לתת משקל נגד למעצמות זרות הפעילות בדרום הקווקז14.
אחרון חביב, הברית האסטרטגית עם טורקיה השכנה, שאזרבייג'ן קשורה אליה מסיבות תרבותיות, אתניות ובעיקר צבאיות, חשובה לא פחות. מכאן הביטוי "bir millət, iki dövlət" - "עם אחד, שתי מדינות"15 - מיוחס לנשיא אזרבייג'ן לשעבר היידר אלייב, המגדיר את אופי האחווה של היחסים בין אנקרה לבאקו (ביטוי שהביע גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עצמו ב-10 בדצמבר 2020 בבאקו במהלך חגיגות הניצחון של אזרבייג'ן על ארמניה במלחמת קרבאך השנייה). עם זאת, מדובר בברית המבוססת על חזרה ברורה לעבר, לפיה היסוד לניהול הדינמיקה האזורית צריך להיות במעבר דרך "הפורט הנעלה" הטורקית שתחבר, עוברת דרך אזרבייג'ן, טורקיה אל העמים. דוברי טורקית של מרכז אסיה. התמיכה באזרבייג'ן טמונה גם בכך: העם הטורקי, ערב לביטחון האנרגיה של אנקרה, שער למשאבים הכספיים ומרכז אסיה, יציב מבחינה פוליטית. הוכחה לעובדה שהנרטיב הפנטורני של ארדואן הפך את אזרבייג'ן לתפקודית למדיניות החוץ של אנקרה עם הנשיא אלייב ערב לרטוריקה זו16, יש לקרוא מנקודת מבט זו את הרצון הטורקי-אזרי לפתוח את מסדרון זנגזור השנוי במחלוקת, התקוע בין ארמניה לטורקיה והושמט לאחרונה מהנקודות המהותיות עבור באקו למטרות חתימת הסכם שלום עם ארמניה.17.
לפיכך, לפרש את כניסתה של אזרבייג'ן ל-BRICS לאור התדרדרות אפשרית ביחסים עם המערב (או, אפילו, הפסקה ביחסים עם וושינגטון ובריסל לטובת פנייה לרוסיה) מטעה לחלוטין וגם לא נכון ורחוק מהדינמיקה המאפיינת את מדיניות החוץ של מדינות דרום הקווקז (כולל גאורגיה וארמניה). אדרבא, שאיפתה של אזרבייג'ן להיות חלק ממועדון המעצמות המתעוררות משקפת שלושים שנה של רב-וקטוראליות אסטרטגית שמטרתה למקם את המדינה בעמדה מועילה מבחינה גיאו-כלכלית, המשקפת את המשקל האזורי והבינלאומי הגדל והולך מעבר לזה של יצרנית נפט גרידא.
1 נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הגיע לבאקו. זמין בקישור: http://en.kremlin.ru/events/president/news/74878.
2 אזרבייג'ן מבקשת רשמית להצטרף ל-BRICS, כך אומר משרד החוץ, בלומברג. זמין בקישור: https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-20/azerbaijan-formally-applies-to-join-brics-foreign-ministry-says.
3 לשכת הסגנים, BRICS. זמין בקישור: https://leg16.camera.it/465?area=2&tema=760&BRICS+%28Brasile%2C+Russia%2C+India%2C+Cina+e+Sudafrica%29.
4 האיחוד האירופי מבטיח אספקת גז מוגברת של אזרבייג'ן כדי להפחית את התלות ברוסיה, EurasiaNet. זמין בקישור: https://oilprice.com/Energy/Natural-Gas/EU-Secures-Increased-Azerbaijani-Gas-Supply-to-Reduce-Dependence-on-Russia.html.
5 שחמר חאג'ייב, התפקיד ההולך וגדל של אזרבייג'ן במעבר האנרגיה הירוקה האזורי ו-COP29, קוויקז אסטרטגית פרספקטיבות, כרך. 5, גיליון 1, 2024.
6 קרבאך לאחר המלחמה: מיפוי שיקום לאחר סכסוך, מרכז טופצ'ובשוב, 19 ביולי 2024. זמין בקישור: https://top-center.org/en/analytics/3664/karabakh-after-war-mapping-post-conflict-reconstruction.
7 חוסיין סולטנלי, מעורבותו של האיחוד האירופי בתהליך השלום בין אזרבייג'ן וארמניה - נתיב שנועד להיכשל?, מרכז הניתוח של יחסים בינלאומיים, 2024.
8 הפרלמנט האירופי, עסקת הגז האיחוד האירופי-אזרבייג'ן. זמין בקישור: https://www.europarl.europa.eu/doceo/document/E-9-2023-002299_EN.html.
9 לניתוח מעמיק של מדיניות החוץ הרב-וקטורית של קזחסטן, ראה V. Chabert, קזחסטן: ניאו-ליברליזם וגיאופוליטיקה בלב אירואסיה. ראיון עם פבריציו ויילמיני. בתוך: Opinio Juris – סקירת משפט ופוליטיקה, המשחק הגדול במרכז אסיה.
10 C. Frappi, אזרבייג'ן: צומת דרכים של הקווקז, Sandro Teti Editore, 2012.
11 V. Chabert, הולדת הדיפלומטיה של אזרבייג'ן: חאפיז פאשייב והיחסים עם ארצות הברית, מגזין פנדורה, 2024.
12 פרטים רשמיים ארמניים עסקת נשק חדשה עם צרפת, אזטויון, 2024. זמין בקישור: https://www.azatutyun.am/a/33008806.html.
13 נתיב תחבורה בינלאומי טרנס-כספי. זמין בקישור: https://middlecorridor.com/en/route.
14 V. Huseynov, אזרבייג'ן מחזקת את שיתוף הפעולה המשולש עם פקיסטן וטורקיה, קרן Jamestown, 25 ביולי 2024. זמין בקישור: https://jamestown.org/program/azerbaijan-strengthens-trilateral-cooperation-with-pakistan-and-turkiye/.
15 שגרירות הרפובליקה של אזרבייג'ן לרפובליקה של טורקיה, היחסים בין שתי המדינות 2023.
16 V. Chabert, אנקרה רוצה להתמזג עם באקו, דומינו, נ. 5, 2023.
17 אזרבייג'ן, ארמניה הסר זמנית את נושא מסדרון זנגזור מהסכם השלום, הקלה על התקדמות בשיחות שלום, חדשות Caspian, 9 באוגוסט 2024. זמין ב: https://caspiannews.com/news-detail/azerbaijan-armenia-temporarily-remove-zangezur-corridor-issue-from-peace-deal-facilitating-progress-in-peace-talks-2024-8-8-0/.
צילום: קרמלין / שינחואה
