כיום אחד הנושאים העיקריים שיש למודיעין ולמי שרוצה להתמודד עם התופעה המשתוללת של הטרור האסלאמי להתמודד עם הנוגע לאופן בו הצטבר אחד הביטויים העיקריים שלו, המדינה האיסלאמית בעירק והלבנט (דאעש). העושר שהפך אותה ללא ספק לקבוצת הטרור העשירה ביותר בעולם.
פירוק אילוצי המימון הללו פירושו "סגירת הברזים" ומיגור הנשק ועוקביו.
ההצלחה או כישלונם של מדינות, שנמצאות כעת במלחמה עם פונדמנטליסטים, להפסיק את התשלומים טמונות בהבנה כיצד ובאיזו מידה לסנקן גורמים זרים עימם ISIS או מתווכים שלה עושים עסקים, וזה אפשרי רק עם שיתוף פעולה הדוק עם הכוחות המקומיים של אותם שטחים שנבלעים בהדרגה על ידי הח'ליפות החדשה, ופועלים עם מוסדות אלה לחסימת המנגנונים שבאמצעותם ISIS רוכשת כסף.
עצירת המערכת הפיננסית של דאעש היא משימה קשה מאוד ואפילו במקרה של הצלחה במובן זה איננו יכולים לחשוב שפעילות הקבוצה תסתיים באופן סופי, למעשה ההיסטוריה מלמדת אותנו שגם כאשר הסניף אולם אל-קאעידה בעירק (AQI) הייתה בתחתית כוחה, עם זאת, הצליחה לשמור על גרעין של חברות כלולות ולבצע איתם פעולות.
משאבים כספיים של ISIS
השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מהיכן דאעש משיג את הכסף. מהבדיקה ההיסטורית של פעילויות דומות שפותחו על ידי AQI והמדינה האסלאמית בעירק (ISI) שנערכה באמצעות המסמכים שנרכשו על ידי כוחות שמירת השלום והעיראק בין השנים 2005-2010, ניתן להסיק כי דאעש וקודמיו סיפקו לייצר את המימון שלהם באופן פנימי.
כיום מרבית התמורה נובעת מהברחת נפט, ממכירת מוצרים נגזרים (בעלי אופי נפט) של אזורי עירק וסוריה, מסחיטה ומיסוי מופרז של הכלכלות המקומיות באזורים הנתונים לשליטתם וכן ממכירת ממצאים קדומים פרי של פשיטות ומכירה בשוק השחור של סחורה גנובה, תוצאה של "שלל מלחמה".
נקודת מפנה במדיניות כלכלית זו מיוצגת בשנת 2008: מנהיג התנועה הופך לאבו בכר אל-בגדאדי, ובעוד שקודם לכן חיפשו את הפרנסה באופן פנימי, המימון מגיע גם מתורמים חיצוניים (1). נכון להיום, חוקרים רבים חושבים כי נתח זה של "מעסיקים" מחוץ לדאעש נמצא בפיתוח מתמשך וכי יום אחד הוא ייצג את התרומה הבסיסית, במיוחד מתוך מחשבה כי לא יעלה על הדעת לסחוט עוד יותר, ולכן יתר על המידה, את השטחים שנכבשו בסוריה ובעירק. אם אז יתקיימו היחסים בין דאעש לג'בהת א-נוסרה (ג'אן), שניתקו במטרה לאפשר לג'אן להפוך לסניף עצמאי של אל-קאעידה שבסיסה בפקיסטן, לרשת המקורית תהיה תרומה כספית משמעותית חדשה. .
נכון להיום, מכיוון שמדובר בחלק הגדול ביותר במימון הפנימי, על המאמצים הגדולים ביותר להיות מכוונים למאבק בעסקאות כספיות אלה תוך אי הזנחת תרומות חיצוניות ופגיעה בתורמים בעונשים כבדים.
צמיחת העושר של דאעש
ההבדל המשמעותי בין הפעילות הכלכלית והפיננסית של דאעש לבין אלו של קודמיו הוא שהאחרון בארגון החדש יותר בקנה מידה מאשר במגדר. הערכות אחרונות מצביעות על רווח יומי של דאעש שנע בין 1.000.000 $ ל -3.000.000 $. הרשומות שנמצאו בחיפושים במהלך פעולות שמירת השלום הראו כיצד, בין השנים 2008-2009, המדינה האיסלאמית בעירק הניבה הכנסה חודשית ממוצעת של קצת פחות מ -1.000.000 דולר. כמובן שכיום לא ברור מה התרומה של אותו אזור, מבחינה כלכלית, לדאעש, העובדה היא שמה שהיה בעבר הכנסה חודשית מוכפל כעת והופך למוצר יומיומי. אין ספק שמשאבים אלה תרמו להתרחבות הטריטוריאלית שביצעה קבוצת הטרור בין עירק לסוריה.
מהמרשמים הידועים אז מסיקים כיצד הכסף שהופק הוצא כמעט באופן מיידי בעלויות הניהול של המשתה: משכורות לחברות מסונפות, הוצאות משפט שהוצאו מטעם חבריה העצורים ועלויות שנגרמו לביצוע פעולות צבאיות. אם הדיווחים שהמודיעין האמריקני הגיע לידיהם במהלך מבצע לכידת בכיר דאעש ביוני 2014 נכונים, נכון להיום העודף של המדינה האיסלאמית בעירק והלבנט הוא כ -2 מיליארד דולר. ובכך נהנה מכמות אדירה של הון ולא צריך לדאוג לתקציב מאוזן כלשהו.
כיצד המדינה האסלאמית מוציאה את כספה
לאחר שציטטנו את העושר הרב הזה, השאלה הראשונה שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו באופן סביר היא כיצד דאעש יכול להוציא את כספו. ראשית, אחת הדרכים האפשריות לצאת יכול להיות מכוון באופן סביר להמשך הרחבת הבסיס הטריטוריאלי בעירק, סוריה, לבנון, ירדן, ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה. שנית, ניתן היה להשתמש בכסף להגברת השפעתו באזורים מוסלמים אחרים כמו פקיסטן ואפגניסטן ובכך לנסות לעלות על מנהיגותו הג'יהאדיסטית של אל-קאעידה. דרך שלישית עלולה להוביל למימון מהותי של פיגועים בצפון אמריקה, באירופה או באזורים אחרים בעולם. האפשרות האחרונה, דרך כמעט חובה, היא לשריין חלק מהעמלות עבור שלוחותיה ולספק שירותים לשמירה על הסדר בשטח שבשליטתו.
מבין כל האפשרויות האלו, הראשונה והאחרונה נראות עד היום המוכרות ביותר: העדיפות שממחישה המדינה האיסלאמית עצמה היא לבנות ח'ליפות מעיראק והלבנט, זו הסיבה שמובילה אותנו להאמין יותר מהימן שדאעש מתמקד בעיקר בשליטה בשטח הכבוש ובביסוס מנהיגות תקפה באזור המבוסס על מבני הממשל הסלפי-ג'יהאדיסטים הנוקשים שלו המבוססים על שאריה.
ההשערה השנייה של ההוצאות שהוזכרו לעיל נתמכת במספר רב של דיווחים שהדגישו כיצד נסעו חברות שונות של דאעש לפקיסטן, אפגניסטן ומדינות אחרות כדי לנסות לגייס מיליטנטים. נכון להיום, קבוצות רבות נשבעו אמונים לדאעש: כמה מפקדי טאליבן המתגוררים בפקיסטן, מנהיגי קבוצת אבו סיאף בדרום הפיליפינים (אל-הרקט אל-איסלאמיה), קבוצת המפוצלים בראשות מנהיג ג'מאהה איסלאמיה לשעבר באינדונזיה, וזה של אנצאר בית אל-מקדיס בסיני. חלק מג'יהאדיסטים אלה, כמו אלה המתגוררים בפיליפינים, חיזקו את פעולותיהם האנטי-מערביות, כמו חטיפת "כלבים לא נאמנים", ובחודשים האחרונים הצליחו לספק תמיכה למטרה הדומיננטית.
הדרך הרוצה שהשימוש במשאביו המכוונים לפעולות טרור במערב יהיה אפשרי גם משום שפעולת כוח יכולה למשוך ג'יהאדיסטים זרים חדשים שנלחמים עם דאעש בעירק ובסוריה. מתקפה מאסיבית תהיה כל כך יקרה, אך ככל הנראה קיימא כיום, וזו הסיבה שנדרשת פעולה בכדי לשבש את ההלוואות השונות לכספת של המדינה האסלאמית. פעולה כזו אולי לא תמנע פיגוע כלשהו, אך היא בהחלט תפחית את היקף הפעולות האלו כדי להפחית פעולות מחקר ופיתוח אפשריות בנשק וחומרים, כמו גם את היכולת הכלכלית לאפשר לחברים להישאר זמן רב בפעולות או בפעולות בפועל של הכשרה.
כיצד לחתוך את מקורות הנפט והסחיטה של ISIS
מקורות המימון העיקריים הנוכחיים הם מכירת נפט בלתי חוקית, סחיטה ופעולות פליליות נלוות.
הנקודה העיקרית, מבחינת הנפט, היא לחקור ולברר מי סוחר בנפט שגנב על ידי דאעש על מנת שיוכל אז לסנקר אותו בעונשים כבדים. נכון שהמוצר שנע ברשתות הבלתי חוקיות נמצא במידה רבה מחוץ לכלכלה הפורמלית, אך ברגע מסוים, כאשר הוא נקנה על ידי אדם הפועל בכלכלה המשפטית, הוא נכנס למערכת הפיננסית והופך למעקב: הקונה למעשה יהיה לו חשבון בנק, אמצעי תחבורה מבוטחים ומתקנים הזקוקים לרישיונות לעסק שלהם. המתווכים הם המתנשאים לפעילויות מימון טרור לא חוקיות אלה, בין אם מדובר בסוחרים, בתי זיקוק או חברות תחבורה, אותם יש לזהות ולעצור. יש צורך לנתק אותם מהמערכות הכלכליות ולהחרים את נכסיהם גם על ידי פגיעה במוסדות הבנקאיים המחזיקים בכספם או מעבדים את עסקאותיהם. לצורך פעילויות אלה, במיוחד אלה של הפסקת הברחות, יש צורך בשיתוף פעולה חזק עם הרשויות הכורדיות והעירקיות על מנת להעלות על דעתם את שטחן. שירותי הביון עבדו בכיוון זה בכך שקיבלו מידע על מכירות נפט המוברחות בשווקי טורקיה וכורדיסטאן, אך העבודה עדיין עולה במורד גם בשל שביעות רצונם של כמה שליטי שטחים אלה. פעולות אלה מורכבות מאוד ולעיתים קרובות זהותם האמיתית של המבריחים מוגנת על ידי הבנקים המנהלים, ביודעין או שלא במודע, אלה עוסקים בסוחרי נפט מעירק וסוריה.
על ההכנסות מפעילות הסחיטה, הם היו מזמן אחד ממקורות ההכנסה התוססים ביותר של ארגון זה. דוגמא לכך ניתנת על ידי מסמכים שנתפסו על ידי טרוריסטים במקום בו הם מופיעים כמו ב- 2009, במוסול, הקוונטים שהופקו מפעילויות אלה היו שווים לתמורה מסחר הנפט. כדי להתנגד למקור זה, יש צורך להפעיל שליטה על השטח בו פועלת דאעש, עסקים מקומיים והאוכלוסייה, פעולה שיש להפקיד בידי חיילי הקואליציה המקומית לשמירת השלום אשר חייבים לשאוף לחסל את הכוח המפחיד של קבוצות פריליליטריות של המדינה האסלאמית. על כן העבודה צריכה להתקיים בשיתוף פעולה עם הרשויות הערביות, עירקיות וכורדיות ועליה לשאוף לפקח על שטף הסחורות בשטחי מפתח לקביעת זרימת המימון של דאעש.
מסקנות
נכון להיום, רשת דאעש מצוידת באנשי מקצוע השולטים בסחר וחשבונות קבוצת הטרור. זיהוי הנושאים הללו והענשתם בקנסות מופתיים הוא דבר פרוטאוטטי לחלוטין לפירוק עבודת המימון העצמי של הארגון.
בגלל העיצוב שהוצג עד כה, אני מאמין שחיוני להמשיך ולבצע תקיפות אוויריות כנגד הפעילויות הרווחיות מבחינתם: הפשיטות האוויריות, למעשה, עשו עבודה נהדרת במובן זה, הפסיקו את שטף ההכנסות והשיגו זמן לעומק יותר. פעילויות מודיעיניות ודיפלומטיות שמטרתן להחליש את דאעש. העניין הוא לקבוע האם נוח להשמיד את אותם הנכסים שבשבילם יצטרכו הממשלות הלגיטימיות של השטחים שנכבשים כעת על ידי טרוריסטים לחזור להחזקה.
כמו כן, יש לחזק את יכולת איסוף המידע הכספי וניתוחו כדי לקבל תמונה ברורה יותר של הרשתות הפיננסיות של המדינה האסלאמית. לשם כך עלינו לפתח שותפות איתנה עם ממשלות מקומיות ומדינות המאוחדות במאבק בטרור על ידי חיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני עם הכורדים והעיראקים לזיהוי מבריחי נפט וכן מעקב אחר מחירי המכירה של האחרונים. .
לבסוף, יש לראות בתוקפנות קביעות צבאית בשטח עירק שמטרתה להגדיל את כוח הביטחון של עירק עצמה. המאבק במימון טרור קשור באופן בלתי נפרד לנוכחות של שמירת שלום במזרח התיכון: דאעש, לצבור את עושרו, מנצל את חולשת הממשל העירקית - שהוקמה לאחר דיקטטורה של עשרים וארבע שנים וכיום סובלת מהמעצרים האופייניים. של סוגיות פוליטיות פנימיות - וחוסר היציבות הנוכחי של סוריה כתוצאה מהפלת משטר בשאר אל-אסד.
אי אפשר להשיג את הקיצוץ בכספי דאעש אם כל המדינות המעורבות, האסלאמיות המערביות והמתונות, אינן רוצות לחסל לחלוטין את מחבר הטרור הקיצוני הנוכחי של פרשנות קוראנית גרועה כמו גם את אינספור האסונות שהעולם העכשווי סובל.
(1) במובן זה, המחבר האלמוני של המסמך הגלוי בימינו, יחד עם רבים אחרים שאליהם יתייחס טקסט זה, התבטא במאגרי המידע המקוונים של המרכז ללוחמה בטרור של האקדמיה הצבאית ווסט פוינט. כאן מזהיר המחבר מפני מימון חיצוני מכיוון שהסכמי הממון שעמדו בבסיסם נחשבים לפגיעים מכך.
