לבנון, אסטרטגית עבור רבים אך לא עבור כולם

הים התיכון, ים חסר מנוחה שהחזיק את התרבויות, הפילוסופיות, הדתות לטבילה, אב מליח שקיבל את פניהם של עמים שחסידיהם עדיין מאכלסים את חופיה. מי יודע באיזו רוח היו מסתכלים כעת הפיניקים על אדמתם, מסולפים מהארזים שנותרו בבגדי רק על הדגל.

המארוני חליל גיברן כתב זאת "אם לבנון לא הייתה המדינה שלי, הייתי בוחר בה בכל מקרה", ואילו נפוצה בדיחה טוען שאלוהים ברא את גן העדן בלבנון, אך כזכור כי שמר אותו לבאות, הוא יצר סביבו גחלים קטנות וגדולות של גיהנום.

פרלינגטי, בהשראת חליל גיבראן, כתב: רחמים על האומה שאנשיה כבשים, ורועיה הם מדריכים רעים, רחמים על האומה שמנהיגיה הם שקרנים, שחכמיה מושתקים, רחמים על האומה שאינה מרימה את קולה אלא כדי לשבח את הכובשים, ולהברך את הבריונים כגיבורים ... הם פסוקים שלמרבה הצער פונקציונליים עבור רבים, יותר מדי הקשרים, אף פעם לא מתאים יותר ללבנון של ימינו, הרוס משבר פיננסי חסר תקדים, השווה רק לתהום מוגבה של זימבבואה; לבנון, שנפצעה מהפתיחות של מדינה, ששוכחת אלפי טונות של אמוניום חנקתי בממשי במשך שנים, נותרה אי התאמה פוליטית, אם חושבים על הישרדותה תלויה במאזן בין סוריה, נואשת מכספים לשיקום, לישראל. , לתיאבון המעצמות הגדולות ולעובדה שהוא תמיד היה המדד לכל הסכסוכים האזוריים. דוגמה: הדיאלוג עם הקרמלין, המכיר בחיזבאללה, פונקציונאלי להרחבת ההשפעה הרוסית מסוריה למזרח הים התיכון.

בכל מקרה לבנון¹ היא נותרה מדינה אסטרטגית עבור רבים: עבור צרפת, על קשריה ההיסטוריים, אך גם עבור איטליה, שנותרה, באירופה, אחת הספקיות העיקריות של מוצרים, ועומדת בראש המשימה של יוניפי"ל.

לבנון המודרנית נולדה בשנת 1943 ומאז המשרדים המוסדיים הראשיים² הופקדו בידי שלוש הקהילות הלאומיות הגדולות: נוצרים מארונים, שיעים וסונים, ואילו הפרלמנט חולק בקווים כתיים על ידי מתן אמונות דתיות שונות כור אשר מאז 1990 שמר על הכוח הפוליטי באמצעות מערכת חסות.

בעבר היה מרכז פיננסי זורם, המאופיין בצפיפות מגוונת מדי של וידויים ואתניים, לבנון ראתה את עתידה להיעלם בין עשן מלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה, ואחריה חלוקת כוח אשר, אף שהבטיחה דמוקרטיה קואסיביבית וידויית. שמרה על מכלול אינטרסים כתיים שעדיין מונעים פתרונות מוסדיים ופיננסיים.

כל הלוואה מטעם קרן המטבע מטילה רפורמות הדורשות ארגון מחדש של החוב והן של ארכיטקטורת הכוח הנוכחית, בהתערבות במערכת מעוותת כל כך שתאפשר לגיטימציה של מפלגה שביצירת רשת חברתית וצבאית משלה הפכה להיות זה אותה מדינה: חיזבאללה השיעי, שנמצא בסכסוך קבוע עם ישראל ותלוי בטהרן, שורשו פוליטית באזור שחוצה עימותים פנימיים אלימים.³; בחירה אסטרטגית המלווה את הצהרותיו של חסן נסראללה שמבטיח את ביירות לסינים, ושוכח כמה מעט משלמים להם עבור התערבויות צדקה. לא במקרה הפעילות הכלכלית של חיזבאללה, שהועלתה כסמל להתנגדות לדא"ש, משתרעת על אפריקה ודרום אמריקה, עם שליטה נרחבת בנמלי לבנון, שלמרות הסנקציות מגיע הנפט האיראני; הכל בהמתנה לתוצאה של משא ומתן JCPOA בין איראן של הנשיא החדש ראיסי לבין ממשל ביידן, בעוד סעודיה, שמנסה להתחבר מחדש לסוריה, נותרה ברקע שמתערערת על ידי קטאר.

למעשה, חיזבאללה, ברצונו לעצב את דמותו של לבנון החדשה, נכנס לתחרות מול האף־איי, ומביע את התנגדותו להתערבות כספית מערבית, וזוכה לתמיכה סכיזופרנית של מעמד פוליטי הקשוב לשמירת הכוח.

אין להתעלם מהאגודה אל קרד אל חסן⁴ פריצה בדצמבר 2020 על ידי הקבוצה האנונימית SpiderZ, שהדגישה את הרלוונטיות שלה כזרוע פיננסית של חיזבאללה, ומספקת הלוואות ללא ריבית כנגד בטחונות, כמו זהב או ערבויות צד ג ', עם היקף הלוואות שגדל למרות הסנקציות.⁵.

משרד האוצר האמריקני העניש הארכת AQAH כבר ביולי 2007 וציין כיצד הפעילות הכספית של האגודה נתנה לחיזבאללה "גישה למערכת הבנקאות הבינלאומית". חיזבאללה השתמש למעשה במשרדי החליפין כשער להעברת הכנסות מעסקיו⁶במגזר הבנקאות הלבנוני, שם מכבסים כספים בזכות חוואלה, ערוץ העברות כספים מקביל המאפשר להעביר כסף, מבלי להזיז אותו, דרך מערכת המתעדת עסקאות אשראי וחיוב. לכן סוכנויות החליפין הלבנוניות מבטיחות שירות גם ל- BAC⁷ גם בנקים מסחריים וגם שותפים מעדיפים שמוסדות מתווכים אלה יטפלו במשלוחים במזומן בכמויות גדולות. יתרה מכך, המבנה המוסדי שהתגבש בעשורים האחרונים אושש בממשלת וידוי שנועדה לענות על צרכי המפלגות הבודדות; אין זה מקרה שהבנק העולמי העריך את ההוצאות שנגזרות על ידי חטיבות בכ- 9% מהתוצר כתנים, משחיתות, מההשפעה שהפעיל חיזבאללה שעליו נשענת הממשלה.

אם ניקח בחשבון שהמשבר של שנת 2019, שהופך לרשמי עם ברירת המחדל של שנת 2020, נגרם על ידי בועה ספקולטיבית שקבע הבנק המרכזי, נראה יותר ויותר קשה לפתוח את המצב בעזרת סיוע חיצוני פשוט או עם הלוואות מטעם קרן המטבע, ספקנים לגבי הסיכויים להסדיר את חובותיהם, בהתחשב בכך שלמעשה הדרך שנמשכה מובילה במהירות להרסניות ונצואליזציה, מסומל על ידי המחסור האחרון בדלק ואספקת החשמל לסירוגין.

בהתחשב בכך שגם במהלך מלחמת האזרחים לבנון עדיין עמדה בתשלומיה, יש לומר כי באנק דו ליבן היא מימנה גירעונות תקציביים באמצעות מכירה למערכת הבנקאות המקומית⁸ חוב ציבורי ואיגרות חוב בתמורה למטבע החוץ שהופקד אצלו, ועליו הוכרו תשואות גבוהות מאוד, שאיפשרו למצוא את המשאבים הדרושים על ידי הבטחת שער החליפין הקבוע עם הגרין גב; עם זאת, החל משנת 2019 הבנקים המקומיים הגבילו את הגישה למטבע קשה, דבר שעורר תחילה את התנהלות הבנקים הקלאסית, ואז השעיית המשיכה על ההפקדות.

מעט לא עשה מהפכת הארזים, שהופעל על ידי 350 ק"ג C4 שהונח בפברואר 2005 מתחת לפני הכביש, קרע את ראש הממשלה רפיק חרירי על פי אותו כתב שאומץ בשנת 1992 לשופט פלקונה: למרות ההדחה הסורית שהתרחשה לאחר הפיגוע, האירועים הנוכחיים להראות חזרה של אמפתיה מסוכנת של דמסקה.

בשנת 2016, הבחירה הבעייתית של העאון המרוני לנשיאות הרפובליקה הובילה לממשלה לא קוהרנטית, כשברקע הסכסוך הסורי שהיה לא פעם על סף לבלות את לבנון בספירלה הרסנית; קבוצת המשברים הבינלאומית השיקה אזעקות מאוד ספציפיות, לפיהן הדינמיקה של היום מראה דמיון מוזר לאלה שקדמה למלחמת האזרחים, ולפיה לבנון, תלויה ביבוא, המטרה הזרה הדרושה לחיסול הצריכה נגמרה ואינה מסוגלת לכבד את החוב הציבוריעם שירותים ראשוניים שאינם קיימים, אומדן אבטלה בין 30 ל -40% ושיעור העוני הוא 50%.

אם יותיר לעצמו, הכלכלה תייצר הגירה נוספת של עובדים מיומנים וכתוצאה מכך סגירת עסקים; המטבע לא יעוגן, ואילו היפר-אינפלציה תמחק הכנסה ועושר שיגרום לסכסוך מזוין גרוע מאלה שכבר חוו. התוצר הלבנוני הלך מ- 55 מיליארד דולר בשנת 2018 לכמעט 33 מיליארד בשנת 2020, עם ירידה של כמעט 40%, ואליו הצטרפה התנודה בשער החליפין של הלירה מול הדולר שנגע ב 17.000 לירה עם עלייה של 85% באינפלציה⁹, תוצאה של אינרציה פוליטית שהובילה למצב שהחריף עוד יותר על ידי קוביד, בקושי הכיל ועם מסע חיסונים שמנוהל במידה רבה, כמו חלוקת מזון, על ידי קבוצות פוליטיות, והפיצוץ שבאוגוסט 2020 הרס נמל ביירות.

בהתחשב בכך שהיוזמה שקידם הנשיא מקרון להחייאת כלכלת לבנון נכשלה למעשה, JY Le Drian¹⁰ היה חייב ליידע את הפוליטיקאים הלבנונים כי בהתייחס למצב הקיפאון שבו מעורב גברן בסיל, ראש התנועה הפטריוטית החופשית וחתנו של הנשיא מישל עאון, וסעד אל-חרירי, ראש הממשלה המיועד שאינו נהנה מהתמיכה הסעודית. הוא מעדיף את נוואף סלאם¹¹, הם יהיו לבד; לבד בתחרות שרואה שחקנים פוליטיים אשר נאבקים שלא לטבוע בחוסר רלוונטיות, הופכים את הקמת הממשלה לבלתי אפשרית. בסיל לא נמצא במצב טוב יותר מהאנטגוניסט חרירי, שממשיך לסמוך על תמיכתם של ריאד ואיחוד האמירויות, ומכוון לרצף של עאון, למרות שנגרם לו הנכות של הסנקציות האמריקניות ושיקול דעת גרוע.

לבסוף, אל לנו לשכוח את נביח ברי, נשיא הפרלמנט מאז 1990, המתנגד למאמציהם של עאון ובסיל להקים ממשלה לטובתם. האינטרס האסטרטגי של צרפת מנוגד לזה של אנקרה, השואף להציע את עצמו מחדש ברביע האנרגיה הקפריסאי, הבטיח מצד אחד לכל לבנונים ממוצא טורקמני לאום טורקי, ומצד שני עודד שליחת נשק אל צפון לבנון בוואדי חאלד ובטריפולי, עיר מלאה בעמותות שמקדמת הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ופיתוח. במין תחרות יופי דמגוגית, כדי לנסות לפרוץ את דעת הקהל, המשיכו הצדדים להסתמך על עקרון הזהות הפוליטי ועל אינטרסים שנפגעו מקריסת שער החליפין וממשיכת הסובסידיות הקרובה.

בינתיים נמשכת הברחת הסחורות לסוריה, המנוהלת על ידי חיזבאללה, על פי משחק מפלגתי שבין ניצולי ההפקה של בקעה לא יראו את ה- FPM.¹² מצד אחד, וה- FM¹³ חרירי מצד שני. זה מביא אותנו לשקול שלושה היבטים: הראשון הוא שהפוליטיקה מתכוננת לעונה סוציו-אקונומית קשה; השנייה שמערכת המפלגה מנסה לכפות פשרה בין נאמנות לסבל על חברה שנפגעה מדלדול ההון האנושי ומוכנה לפעולות מרעישות; השלישי הוא שהמדינה איבדה לחלוטין את סיבתה. זה קבע כי בשנת 2022, המדיניות מאפשרת את סבב הבחירות המחוקק והנשיאותי המתוכנן, כי ניתן לקבוע את מידת האישור העממי בפועל של הרוב הנוכחי. ¹⁴ גם ביחס לסנקציות המוטלות בהתאם לחוק מגניצקי העולמי¹⁵וכי לבנון אינה הופכת לשמש כמי שמוקרב בעימות עם איראן, ובמקום זאת מעדיפה את המוסד המרכזי החורג מפלגתי: הכוחות המזוינים, עמוד השדרה של המדינה.

הצבא נותר הערב היחיד ליציבות, גם אם עד עכשיו בתחרות צמודה עם חיזבאללה, בהקשר כללי שהוביל את הגנרל ג'וזף עאון, שקיבל באליזה כבן שיחו האמין ביותר של נציגי המפלגה, לנקוט בעמדה השונה מהפוליטיקה. . זה המקום בו הפעולה הדיפלומטית והפיננסית המערבית תצטרך לכוון את מאמציה: להשאיר את צבא לבנון מבצעי¹⁶ זהו הפיתרון המיידי היחיד שיכול למנוע ביטול אזור ומדינה שהמערב אינו יכול להרשות לעצמו את מותרות ההתמוטטות על ידי הפיכתו למתנה לתיאוקרטיה השיעית.

מסקנות. כרגע ניתן להעלות על הדעת רק 4 תרחישים: המשך המשבר שייצור את המעבר לשלוש האחרות, או שיפור בלתי סביר בגלל ממשל טכני; כיבוש השלטון הסופי על ידי חיזבאללה; ככל האפשר מלחמת אזרחים.

אִיטַלִיָה. ממדינה בה מזכיר המדינה לענייני חוץ, בעוד שמספר ההרוגים מפיצוץ ביירות עדיין נמשך, מבלבל את לבנון עם לוב, קשה למשוך חסות חיוביות, במיוחד מכיוון שבימים האחרונים, הזרם הראשי היא פולשת הן על ידי הפיאנים המוקדשים לאמנות הולכי הרגל של מתבגרים עשירים ומפונקים רב-שנתיים אשר זורקים מבחינה דמגוגית את הבקבוקים הקסומים שמבטיחים להם קיום זהוב שערורייתי, והן על ידי האפיסטמולוגיה של הג'יפלציה הניהיליסטית.

זה טריוויאלי לומר שלבנון חשובה לאיטליה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת פעילויות מודיעיניות, אך כך יהיה: האמנות המורכבת של מדיניות חוץ נותרה נחלתם של מעטים, ואולי באיטליה עדיין אין נבחן.

לבנון היא א הפיכת התיאטרון, טריק שאפשר הרחבה טריטוריאלית גדולה כמו אברוצו לצוף באוקיאנוס סוער, שבו אפילו צרפת נותרה אסורה, ואיפה הדרך היחידה הקיימת היא דרך המלחמה, כפי שקרה כבר בסאהל. דרך בלתי קבילה רעיונית מעבר לאלפים אם זה נכון, נכון, שהשימוש הבלעדי בתמיכתו הלוגיסטית של ה- FA בחיסונים אנטי-קוביים עורר פחדים לא ברורים של אבות. עמודי הכוח השתנו, והישארות על קצה לוח המשחק בפעם המי יודע כמה יכולה רק לגנות את איטליה לחוסר רלוונטיות, בהתחשב בכך שלבנון מסתכנת להפוך לפורטל לתוהו ובוהו, ובמקום בו המשבר קרא שר החוץ הסורי באוקטובר האחרון לעשות זאת. "א - ללא הגבלת זמן - צעד קטן מאוד קדימה " לכיוון אסד.

הישארות בתוך הגדר הרטורית הבטוחה לכאורה של פטפוטים על שלום לא תשמור איש בטווח הארוך; חליל גיבראן כתב: "שום דבר לא ימנע מהשמש לעלות שוב, אפילו לא בלילה החשוך ביותר. כי מעבר לווילון השחור של הלילה מחכה לנו שחר. " עם זאת, עם עלות השחר, אם יהיה זה אפשרי להגיע לשם ללא פגע וגלוי.