ליביה: ממשלת טוברוק מתפטרת. הפטר רוצה לחבל במשא ומתן לשלום

(של פיליפו דל מונטה)
14/09/20

הממשלה שלא הוכרה על ידי הקהילה הבינלאומית שבסיסה בטוברוק ובראשה עמד ראש ממשלת לוב לשעבר עבדאללה אל-ת'אני התפטרה ביום ראשון ה- 13 בספטמבר בעקבות המחאה העממית בקירניאקה (תמונה). ההתפטרות, שנמסרה לידי יו"ר בית הנבחרים אגילה סאלח עיסא, נדחתה בתחילה ואז נשלחה לפרלמנט טוברוק להצבעה. ההפגנות שטלטלו את יסודותיו של ההנהלה באל-ת'אני הן ביטוי לחוסר שביעות הרצון שהתפתל זה מכבר והתפוצץ כעת בקרב האוכלוסייה האזרחית בגלל הרעת תנאי החיים בסירנאיקה; די לומר כי במזרח לוב אזרחים יכולים להשתמש בחשמל רק 4 שעות ביום, בגלל האילוצים והנזק שנגרם בעקבות הסכסוך המתמשך, וכי המשבר הכלכלי מביא לידי ביטוי.

מהפיקוד הכללי של ההצבא הלאומי של לוב (LNA) הדובר, הגנרל אחמד אל-מיסרי, הודיע ​​על תמיכתם של חיילים סדירים להפגנות עממיות על ידי הזמנת אזרחים "אל תיתן למחבלים ולמתנגדים אפשרות להרוס מוסדות מדינה באמצעות הפגנות כדי לחבל, להשמיד ולגנוב רכוש ציבורי ופרטי" בדיוק כפי שהוא זיהה את העם "הזכות להפגין ולדחות את המציאות המרה אליה הביאו קושרים, סוכנים זרים ובוגדים את המדינה". אז מרשל לוב כליפה הפטר החליט לנקוט צד במפגינים ונגד הממשלה המתפטרת, ולכן גם באופוזיציה לסאלח, המעריך הקירני הראשי של "היונים" המבקשים דיאלוג עם טריפולי.

סדרת התבוסות הצבאיות שספג הפטר בטריפוליטניה לאחר הגעתם לחזית הכוחות הסדירים הטורקים והמיליציות בשכר אנקרה השפיעו קשות על יוקרתו הפוליטית של הגנרל והשאירו את היוזמה לסאלח ואל ת'אני. עם הכוחות שנפרסו לאורך סהר סירט-אל ג'ופרה, הפטר משחק משחק כפול: מנקודת מבט צבאית, המטרה היא לחזק את מנגנון ההגנה של בסיס אל-ג'ופרה ומחוזה, כמו גם של סירט. כדי למנוע התקדמות עמוקה, אל לב בארות הנפט הקירניות, על ידי הטורקים-טריפוליני; מהפוליטי, כדי לנצל את משבר ממשלת אל ת'אני כדי לחבל בשיחות בוז'ניקה ולהשיב את האדמה האבודה בטוברוק.

בימים האחרונים כוחות ה- GNA גינו שוב ושוב אירועים של הפרת הפסקת האש בתוקף על ידי חיילי הפטר (ושכירי חרב רוסים מקבוצת וגנר). למען האמת לא היו אלה רק התכתשויות אלא תנועתם של גברים, כלי רכב וכלי נשק לאורך קו החזית שהוחזקו על ידי ההפטרים. נכון לעכשיו הפטר לא יכול היה להבטיח את ביטחונם של סיירטה ולא של אל-ג'ופרה מכיוון שרק רצועה של כמה קילומטרים מפרידה בין האויב לעמדות החשובות הללו; קרבתם של הטורקים-טריפוליני אינה מאפשרת ליישם את מה שיאפשר קונפורמציית השטח: ההגנה האלסטית עם צומת הכביש ואדי ג'רב ושדה התעופה גרדביה כצירים. הקרבה לסרטה תאלץ, במקרה של התקפה כללית של האויב, את מפקדי ההפטרים לסגת בהכרח לעבר העיר כדי לנהל קרב התשה איטי ועקוב מדם במרכז המיושב. ההגנה על סירט עוברת בהכרח גם בחזקת בסיס אל-ג'ופרה מכיוון שמסלולי ההמראה שלה ממריאים הלוחמים המבטיחים את ביטחון המעוז הישן של קדאפי, כשם שהשליטה במחוז ג'ופרה היא שמאפשרת להפטר להימנע כיתור טורקי-טריפולי של סירט.

עם זאת, נראה כי רצונם של טריפולי וטוברוק הוא לשמור על ההפוגה, אחת הדרכים שבהן - להשתמש במילותיו של שר החוץ הטורקי וובלוט קבוסוגלו - "להיפטר מהפטר" שהוא, כאמור (v.articolo), האויב הגרוע ביותר של שיחות מרוקו. בעניין זה, התמיכה במפגינים מסירניקה, הסחיטה נגד איטליה על שחרור הדייגים הסיציליאנים שנתפסו על ידי משמר החופים של בנגאסי ופתיחת שדות הנפט שברשותה, הם כולם מהלכים המהווים חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של הפטר להכפיש הרפרנטים הפוליטיים שלו.

תמיכה בהפגנות פירושה פגיעה באמינות ובכוח המשא ומתן של סאלח ומשתפי הפעולה שלו מהיסוד, וזה שווה ערך להחמרת היחסים הגרועים כבר עם טריפולי, ולהציג את עצמו שוב כבן שיח שאי אפשר להסתדר איתו בלי. פְּשָׁרָה. וזה נכון לאוהדי קיירין של "פיתרון פוליטי" למלחמה כמו לאל-סראג '.

לבקש מרומא לשחרר ארבעה מבריחים לובים שהורשעו ברצח (שהפטר כינה, למרות מה שהראו הרשויות באיטליה, "כדורגלנים") תמורת חזרתם של 18 הדייגים הסיציליאנים שנתפסו ב -2 בספטמבר והוחזקו כבני ערובה בבנגאזי, שווה ערך ל לבדוק את הקרקע ל"הכרה בינלאומית "אפשרית בעמדת המרשל הלובי. הסיבה לכך היא שאם ממשלת איטליה תסכים להחלפה על בסיס שווה, או שתשפט את ארבעת המבריחים הלוביים "חפים מפשע" או "מפלילים" את הדייגים בטרפאני, הרי שהפטר היה מאשר שוב שהוא "קיים" ולכן החובה. שיש לקחת בחשבון את הצורה העתידית של לוב.

ההבטחה שניתנה לשגרירות ארה"ב בלוב לפתיחת בארות הנפט בקירנאייקה עד ה 12 בספטמבר והסימנים החלשים הראשונים לכך בימים אלה, גורמים מצד אחד להפטר להופיע כמנהיג אמין ופתוח לדיאלוג, אך במיוחד כמחזיק השלטון האמיתי בלוב או לפחות בקירנאייקה. הסיבה לכך היא שתעשיית הנפט, הן כרייה והן זיקוק, היא בעלת חשיבות חיונית לכלכלת לוב ומי ששולט בה, למעשה שולט במדינה.

כיבוש הבארות והמפעלים, כמו גם חסימת הייצור הלאומי, גרמו להפסדים של כ- 9,6 מיליארד דולר לחברת הנפט הלאומית הלובית וזאת מכיוון שהפטר בחר ביודעין בקו קשה נגד מחזיק בשליטת הטריפוליני. ברשת הסבוכה של כוח האנרגיה בלוב, הפטר עדיין נותר דמות מובילה וזה כלי שימושי בידי מי שזקוק לנראות הן מבחינת הפוליטיקה הפנימית והן הבינלאומית. נראה כי בחירה זו נקבעה על ידי השגת הסכם על חלוקת הכנסות הנפט עם הפטר שהיה "מגיש" את בקשתו הראשונית ליצור חשבון בנק מחוץ לוב שבו כספי הבנק המרכזי הלובי (בשליטת טריפולי). ), ישות האחראית על הנפקת דיבידנדים מענף הזהב השחור.

שלטונו של ח'ליפה הפטאר הוא של אי וודאות פוליטית, של מצב חריג שהופך להיות רגיל, שם הוא מתחזק ככל שהמתייחסים הפוליטיים שלו בטוברוק נחלשים. חלק מהעיתונות הבינלאומית רואה בהתנהלותו של הפטר תגובה חיובית לשיחות מרוקו, במציאות מדובר בניסיון חבלה מובהק על ידי המרשל הרואה עצמו כמרכז הכוח היחיד בקירניאקה והיחיד שהוסמך להלביש את מטליות של ראישים בלוב.

צילום: פייסבוק