משבר אוגוסט-ספטמבר1 - הגיע לשיאו בפיטוריו של נגיד הבנק המרכזי אל-כביר לשעבר וסגירת שדות הנפט העיקריים - מעורבים המוסדות הפיננסיים העיקריים של המדינה (הבנק המרכזי הלובי וה- תאגיד הנפט הלאומי). מאחר שהאחרונים הם המוסדות (א) הפוליטיים היחידים הממלאים תפקיד מגשר בין המערב למזרח, השלמות של הסכמי הפסקת האש של ז'נבה משנת 2020 וההסכמים של 2022 שלאחר מכן על חלוקת הכנסות הנפט הסתכנו להיעלם.
הקיפאון נפתר רק הודות לתיווך של UNSMIL2, משלחת האומות המאוחדות ללוב.
מאז ה-2 באוקטובר, ללוב יש נגיד חדש של הבנק המרכזי, נאג'י מוחמד עיסא בלקאסם, בעוד שדות הנפט של שררה, אל פיל ואס-סידר חזרו לתפוקה מלאה.3 והמיצה היומית של "זהב שחור" הגיעה לרמות שלא נראו במשך עשר שנים4 עד כדי כך שתוכניות הפיתוח שואפות כעת לייצר שני מיליון חביות ביום5.
למרות שכל זה עשוי לייצג חדשות מצוינות, במיוחד עבור איטליה שמספקת התייצבות של הראשונה החוף הרביעי יכול רק להועיל, יהיה זה נאיבי ביותר לטעות בהפסקה טקטית בתהליך של התקרבות בדרכי שלום בין הצדדים. לפי משרד החוץ האמריקאי6, 97% מהכנסות ממשלת לוב מגיעות מיצוא פחמימנים. לכן קל להבין איך המצב שנוצר בעקבות פרוץ המשבר בבנק המרכזי, עם השלכות ברורות על תאגיד הנפט הלאומי, לא היה בר קיימא במשך זמן רב מדי.
משהו, לעומת זאת, משתנה. מאזן הכוחות בין טריפולי לטוברוק נוטה ללא הרף יותר ויותר לכיוון המזרח.
ההסכם האחרון על הבנק המרכזי אינו פותר את הבעיה, אלא משמש לחזק את המצב השברירי ההולך וגדל ממשלת האחדות הלאומית של ראש הממשלה דבייבה (בתמונה, משמאל). לעומת זאת, ההפטרים - במיוחד סדאם, הדולפין של כללי - לאחר שהשתלטו על החיים הפוליטיים, הכלכליים ואפילו החברתיים של מזרח לוב, הם מרחיבים את השפעתם בשאר המדינה.
ידוע היטב ששחקני קירנאיקה, באמצעות פעילויות בלתי חוקיות כגון הברחת דלק למדינות שכנות (צ'אד, סודן והרפובליקה המרכז אפריקאית מעל הכל), כלי נשק.7, זיוף דינר לובי וספקולציות על ההפרשים בין שערי החליפין הרשמיים מול הדולר והשוק השחור, הצליחו לצבור נזילות משמעותית8. עמדת כוח זו מתורגמת לחוסן רב יותר מול כשלונות כלכליים תכופים יותר ויותר. בטווח הארוך, הפער הכלכלי בין יריבות בהקשר כמו לוב יכול להיות גורם מכריע ולהסיט באופן סופי את האיזון לכיוון המזרח.
בחירות עירוניות נערכו ב-16 בנובמבר לבחירת 426 חברים ב-58 רשויות הפרוסות ברחבי הארץ. בחירות אשר, מצד אחד, זכו לשבחיה של סטפני קורי, ראש נציגות האו"ם ללוב, בתור "ההשתתפות הרחבה של העם מסמנת את הפוטנציאל למעבר שלווה של כוח"9לעומת זאת, היו דיווחים על אירועים חמורים של אי סדרים, כמו אלימות בחלק מהקלפיות ואי התאמות בספירת הקלפיות.10. העיכוב בפרסום התוצאות עורר אז מחלוקת מצד סייף אל-אסלאם11 קדאפי, שטען לניצחון "המוחץ" שלו12 האשימו את האוהדים של ה ועדת הבחירות הארצית (Hnec) כדי לשנות את התוצאות. הכללת הילד השני של קולונלו במחלוקת בין מערב למזרח היא מייצגת גורם מערער יציבות נוסף. קשה לקבוע כמה תמיכה זוכה האחרון בפועל. יחד עם זאת, האפשרות שהוא יצליח לתעל את דרישותיהם של הירוקים לשעבר, כמו אביו, ולמצב את עצמו ככלי משחק יסודי בלוח השחמט הלובי, גבוהה.
הגישה של טורקיה למשבר לוב החדש היא סמל לשינויים המתבצעים. אנקרה, למרות שביססה את נוכחותה בלוב בטריפוליטניה13, החל ליצור קשרים רשמיים יותר ויותר גם עם המקבילה בקירנאיקה. הצורך להבטיח תחום השפעה מול המשאבים האדירים ששימשו עד כה ממליץ על מיצוב טקטי למנגנון האנטולי. טריפולי לא תינטש, אבל אם המיליציות השונות, כרגע לצד השבריריות ממשלת האחדות הלאומית, נקנו על ידי ההפטרים, האם זה יכול לגרום להפחתה בתחזית של אנקרה בצפון אפריקה? זו הדילמה שדוחפת את טורקיה לגוון את גישתה בלוב.
גיוון שהתבטא ב-22 באוקטובר באיסטנבול ב- סאהא אקספו – כנס המוקדש לתעשיית הביטחון, הביטחון והטכנולוגיה המפגיש בעיקר חברות ייצור ונציגי ממשלה – שבו גם סדאם הפטר (צילום), בנו של כללי והרמטכ"ל של כוחות היבשה של ה-LNA (הצבא הלאומי של לוב) הוא אימד טרבלסי, שר הפנים של ממשלת טריפולי14. בתחילת נובמבר, לראשונה בבנגאזי, התקבלה משלחת של חיילים טורקים במפקדת הכוחות של כללי הפטר ידון ב"שיתוף פעולה בין הצדדים"15. במקביל, בפגישה בין בגץ', שגריר טורקיה בלוב, ובוג'ווארי, ראש המועצה העירונית של בנגאזי, הודיע הראשון, בנוסף על הכוונה האנטולית לפתוח קונסוליה בעיר המשקיפה על מפרץ סידרה. , נכונותו להעמיק את הקשרים ההדדיים.
הצורך של ההפטר לאזן את הנוכחות הרוסית דוחף את טוברוק להיפתח בהדרגה לאנקרה, האחרונה, להיפך, מתגלה כשחקן הכרחי יותר ויותר ברביע הלובי המסובך ומבטיח השפעה עתידית בדינמיקה המקומית.
בכל זה, איזה תפקיד מילאה איטליה ביחס למשבר האחרון? מענה לשאלה זו מאפשר לנו לראות את הפרדוקס שמגנה את חצי האי בנוגע לנושא הנקרא לוב. לכוח הכלכלי המופרז שלנו16, רומא היא שוק היעד הראשון ליצוא מלוב והשלישי ליבוא, זה כבר לא מתאים לתפקיד פוליטי שווה.
מאז 2019, השנה שבה טורקיה באה להציל את טריפולי, איטליה כבר לא מהווה נקודת התייחסות עבור ממשלת האחדות הלאומית.
ללוב יש ערך אסטרטגי עבורנו; שליטתה, ישירה או עקיפה, תאפשר לרומא לרכוש עומק הגנתי, להבטיח לעצמה חלק מאספקת האנרגיה לה היא זקוקה ולשלוט בזרימות הנדידה.
התבססות של כוח עוין, קרא הפדרציה הרוסית, ברביע זה, יאיים על מה שתואר זה עתה. אנקרה, למרות היותה חלק מהברית האטלנטית, משחקת משחק משלה. ההתארגנות הטורקית האחרונה לעניין הלובי אמורה, לכל הפחות, לייצג א פעמון אזעקה.
במצבו הנוכחי, חצי האי ממשיך להפעיל משקל חשוב לקופת ממשלת דבייבה. בצורך של האחרונה להגדיל את הכנסותיה יש לראות את הזיכיון האחרון שניתן לאני לחידוש פעילויות החיפוש באגן גדמס.17.
הפורום העסקי האיטלקי-לוב ה-29 התקיים בטריפולי ב-30 באוקטובר. במהלך האירוע נערכו הסכמים במגזרים חשובים כמו אנרגיה, תשתיות, בריאות וחקלאות אשר, תוך העמקת הסחר וההשקעות, מאשרים את חשיבותה של רומא בעיני טריפוליטניה18. עם זאת, לא ניתן לומר את אותו הדבר על קירנאיקה, הגישה של חצי האי לעבר ההפטרים עדיין ביישנית מדי. לא מספיק (עוד) להציע לבנות מחדש את דרנה או להגיע להסכמות לצמצום תופעת ההגירה19; זו לא יכולה (רק) להיות הגישה שלנו לחלק יותר ויותר משפיע בלוב. אנקרה הבינה זאת ומשנה בהדרגה את היציבה שלה. הסוס המנצח (אולי) הוא לא המערב.
11 סייף אל-אסלאם קדאפי הוא אדם מאוד משפיע. הוא מעולם לא כיהן רשמית בתפקיד ממשלתי, עם זאת, הלכה למעשה הוא היה חלק מהמעגל הפנימי של משטרו של אביו והיה אחראי על כינון היחסים בין טריפולי לבין הקנצלריות המערביות השונות. למרות ה קולונלו ולבן האהוב היו דעות שונות לגבי Jamahiriya, שניהם חלקו את ההגנה ההכרחית של "רפובליקת ההמונים", בעונש של התפוררות המדינה. היה הבדל בין השניים בצורה, לא במהות המסלול שיינתן לקהילה. במשך זמן רב נחשב סייף על ידי ממשלות מערביות שונות ועל ידי חלק מהאוכלוסייה הלובית כיורש ה"רפורמי" הטבעי של הראיס. עם הופעת המתיחות והעימותים בפברואר 201 וההתערבות של נאט"ו שלאחר מכן, המוניטין שלו כפנים חדשות הצטמצם בהדרגה כתוצאה מיחסו הקיצוני ההולך וגובר כלפי המורדים ותומכיהם. בנובמבר של אותה שנה הוא נתפס על ידי מיליציות זינטן באוברי בעת שניסה להימלט לניז'ר. הוחזק במאסר עד 2017 ולאחר מכן שוחרר, הוא לא הועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי - אשר ב-2011 הוציא נגדו צו מעצר באשמת פשעים נגד האנושות בגין התפקיד שמילא בדיכוי ההפגנות והוא מבקש, לשווא , להסגרה - ולא, הרבה פחות, לממשלת טריפולי באותה תקופה בשליטת האיסלאמיסטים. החלטתה של מיליציית זינטן להשאיר את סייף במעצר נובעת מהרלוונטיות הפוליטית והסמלית שלה בהקשר הלובי. גם בגלל שזהו קלף מיקוח פוטנציאלי וגם ערובה להישרדות המיליציה עצמה, יתר על כן ההידרדרות המתקדמת של המשבר בלוב העלתה לרבים מאלה שהיו בתחילה מורדים ונלחמו להדיח את קולונלו לראות בסייף את האפשרות היחידה לפיוס במדינה. הפיצול של מה שנראה כמו מדינה בביטוי גיאוגרפי בלבד, התפשטות דאעש, הגירה המונית ומלחמת אזרחים אכזבו בהדרגה את הקבוצות האתניות השונות המרכיבות את הפאזל הלובי של טובתם של השחקנים הפוליטיים שמתחרים כעת בעד הירוקים לשעבר. הבחירות לנשיאות נקבעו לסוף 2021, אז נדחו ועדיין לא נערכו, בהן סייף הציג את מועמדותו אשר נדחתה על ידי ועדת הבחירות הלאומית. גם בטריפוליטניה וגם בקירנאיקה רואים את הבן של קולונלו כאיום המסוגל לתת מענה לדרישות של אוכלוסייה מותשת כמעט 14 שנות כאוס. אפילו השחקנים החיצוניים השונים שנוכחים בלוב, הגיבורים במקום, כרגע אינם נראים בעין יפה על סייף. הופעותיו הפומביות המצומצמות נובעות בדיוק מהסיכון שאויביו ינצלו את ההזדמנות. יחד עם זאת, רק העובדה שהוא עדיין בחיים ובלוב מבליטה את השפעתו בעיני חלק מהאוכלוסייה הלובית.
17 לאחר עצירה מאז 2014.. Eni ו-BP חוזרים לפעילות בלוב, בזמן ש-Repsol ו-OMV מתכוננים ללכת בעקבותיו - NOC
19 איטליה-לוב: ג'ורג'יה מלוני בבנגזי לפגוש את הגנרל הפטר | TGLA7
צילום: קרמלין / משרד ראש הממשלה /
