החשיבות בלהיות ביבי

(של ג 'ינו Lanzara)
05 / 11 / 22

הבחירות בישראל התאפיינו בכמה מרכיבים שתרמו לייחודיה. קודם כל, הייתה זו ההתייעצות החמישית ב-5 חודשים, שהדגישה אי יציבות פנימית מודגשת ופיצול פוליטי שברמה החברתית אפשרה, בשנתיים האחרונות, פיזור קולות שלא מאפשר להקים מנהלת מתמשכת. האחוז הגבוה מאוד של המצביעים לבדו הצביע, כאילו מדובר בסקר יציאה, על שינוי במאזן הפוליטי ימינה. אחרי הכל, המסירה בין ראש ממשלת ישראל הארוך ביותר לבין כל יורש שהצליח להשתלט עליה, יכולה לשאת רק סטיגמטה של ​​השוואה מתמדת ושנואה: צריך לזכור אותה על ידי זכירה של המפורסם והנדוש: כשהוא היה שם... שימו לב, זו טעות פוליטית קטלנית, אבל באותה מידה היה זה כך לבסס את הקו החדש רק על ההרס הפוליטי של הבנימין הישן אך בטח לא הדומו, תוך שהוא משחק בעניינים שיפוטיים שכנראה לא יראו קץ לאורך זמן. זמן עדיין וזה לא בוודאי שחקו את הדחף שלו לכוח.

טעות נוספת של הממשלה היוצאת הייתה שהיא רצתה להרחיב את בסיסה באמצעות שיתוף כל הנפשות הפוליטיות בזירה הישראלית; למבחן העובדות, ממשלתו של סולידריות לאומית בסגנון ירושלמי היא התפוצצה, לא הצליחה ליישב בקשות מורכבות מדי ובעיקר שונות. באופן מציאותי, כפי שקורה ב- מכסחי השדים, חציית זרימות היא מסוכנת, ובעיקר חסרת תועלת.

המלך ביבי דובר אנגלית שוטפת, סיים את לימודיו ב-MIT בבוסטון ולמד בהארוורד (למרות שלא השלים את מסלול הלימודים), הוא פוליטיקאי ממולח שהצליח להסתגל, כמו צורת מים בצנצנת, שימוש בבלמים ואיזונים במדיניותה, אולי לוותר על תבוסות טקטיות אך לזכות בניצחונות אסטרטגיים, כפי שקרה עם הסכמי אברהם, שבהם אפשרו כינון יחסים דיפלומטיים רווחיים עם נתינים פוליטיים ערביים חשובים, במחיר הצנוע של השעיית ויתור הריבונות ההתנחלויות בגדה המערבית.

נתניהו, שאין שני לו חיה פוליטית, בגיל 73 הוא זוכה בהימור ניכר, אבל זה יהיה לא נכון לחשוב שהוא בתורו לא יצטרך לשלם על כך מחיר יקר. אם זה נכון שהרוב הימני סוחף, נכון באותה מידה שאין מונוקולור פוליטי ובעיקר חילוני, אלא קרטל של תנועות ומפלגות שמבוססות על אורתודוקסיה דתית לבבית במיוחד, משאירים את הפתרון ל- פרשנות של הטרנסצנדנטי של בעיות ארציות מדי1, כגון אלה המיוצגים על ידי הנהלת ההתנחלויות בגדה המערבית. מספיק שכולם יתייחסו לקורס הפוליטי של איתמר בן גביר2, תנועת תנועה דלקתית וסמיכה שלא הסתיר את כוונתו להשיג מחלקה יסודית, זו של ביטחון פנים, תוך שהותיר את ההגנה לבעל בריתו בצלאל סמוטריץ'; להדגיש את הסגנון הישיר והברור שלו, את המסרים שלו ללא אי-ודאות: מי יכול לומר שלעצמו אין גנוב הצבעות משמאל למרצ?

אבל איך ביבי יכול היה לצאת עכשיו?

אולי פונה לראש מפלגת האחדות הלאומית בני גנץ, שעם זאת חזר וחזר על כך שהוא לא רוצה לחלוק דבר עם הליכוד למרות שהוא לא תמיד בקשר עם לפיד. מעבר לשיתוף בהתנהלות הפוליטית המתנהלת, יש לומר גם שבאופן פרדוקסלי, הפלסטינים היו בין התומכים היעילים ביותר בליכוד; לא להציע צדדים למשא ומתן לממשלה שסועה מהצורך להבטיח ביטחון פנים תוך הימנעות מעימותים נוספים, זה היה אין הגיון של קוצר ראייה נדיר.

מכיוון שאין בכוונתה לשלול את הכשרון מאף אחד, ראוי להיזכר גם בהופעות של איראן החומייניסטית, הנטויה להקרנה גרעינית בעייתית אך מאיימת, ושל חיזבאללה, הלונגה הפרסית בלבנון. בהתחשב בפוליטיקה הפלסטינית, במבט לאחור, מתקבל הרושם שההיסטוריה לימדה מעט מאוד, וזה סדרה מצערת של אירועים טרגיים העביר את העם הפלסטיני לצד אשר, אם לא ממש טועה, בהחלט לא משלם הרבה.

אחת התוצאות הכי קלות להערכה של מדיניות זו היא במקום השלישי שהושגה על ידי הקיבוץ שהקים המעצמה היהודית והמפלגה הציונית הדתית, צוותים שעד השבוע שעבר יכלו לסמוך על קומץ חברי פרלמנט.

כמו כן, יש להוסיף את הביצועים הגרועים של המפלגות הערביות, שעליהן שוקלים אכזבות ופילוגים שסיכלו את השתתפותם של הערבים-ישראלים, 20% מהאוכלוסייה: חסר תועלת ולא פרודוקטיבי להתחרות תחת דגלים שונים כאשר ההצלחה יכולה. ניתן להשיג רק עם יחידה פרוגרמטית.

אם המפלגות הערביות בוכות, השמאל לא צוחק; העבודה, מפלגה א' נוסטלגית לשעבר, קיבלה רק 4 מנדטים, בעוד שמרצ לא חצתה את הרף. תקלה, במיוחד לאור ההתבטאויות הראשונות של כמה מראשי מפלגתו של בן גביר, שגם האופוזיציה השמאלנית וגם הערבים צריכים להמשיך לחשוש מהן. הימין משך בוחרים ובעלי זכות בחירה; יש עתיד של ראש הממשלה היוצא לפיד, למרות שהשיג את התוצאה הטובה ביותר בתולדותיו הקצרות, גנב קולות מהשמאל כדי למשוך אותם לאזור מתון יותר.

התגובות לתוצאות הבחירות מחו"ל היו רבות, ובעיקר מגוונות; מעבר לברכות הגנריות של הפרגמטיות, בולט הרוגז של מדיניות הדמוקרטים האמריקאית, שאולי, כמו במצבים רבים אחרים, טוב היה עושה אם לנוע אחרת בזמנים לא חשודים, בהתחשב בכך שהיא בתורה תחת סטירת הפנים הפנימית. בחירות עד אמצע הקדנציה.

למרות הרצון לשמור על גוש האמונה הפוליטית והמוסרית, החרם בגלוי על שר ישראלי אפשרי עשוי להוביל להיחלשות נוספת של עמדותיה העתידיות של וושינגטון, שנאלצה כבר במהלך הקיץ לסבב כוחות משפיל במזרח התיכון בניסיון לגרום לבעלי ברית המהססים כעת לעצב מחדש את ייצור הנפט שלהם.

אולם, אם ההצבעה נתנה איתות ברור, התמיהות בזירה הבינלאומית לא נעלמו, גם לאור העובדה שתוצאת הבחירות העלתה על הכתב רוב יציב לכאורה (אולי זה מה שמוביל לשגרירים).

נתניהו אישר את עצמו כגורם מקטב במדינה שעל הפרק עומדות סוגיות שונות להגדיר תוך שמירה על המשכיות הכרחית: היחסים עם מצרים וירדן, יחסים הנובעים מחתימת הסכמי אברהם שלא ניתן שלא להשפיע עליהם. לפי מצב הרוח של הכיכרות שהערבים התבקשו בהן, העמדה שיש לשמור עם בעל הברית האמריקני הסרבן, הקשרים המחודשים עם אנקרה ונקודות השבר האנרגטיות עם לבנון.

1 ראויה לציון השתתפותם של החרדים, קהילה שנראית סגורה בהקשר קפדני המאופיין בקיום הכתובים; אחוז ההצבעה שלהם היה גבוה מאוד הודות להתערבות הפעילים

2 הוא הואשם 46 פעמים בהתפרעויות, ונדליזם, הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור; נידון 8 פעמים

צילום: טוויטר

הגנת rheinmetal