סין הוכיחה את נכונותה לרכוב על המהפכה הדיגיטלית בעיצומה לפני רבים אחרים, ומציבה עצמה מיד בקבוצת המדינות המובילה המפתחת ומיישמת אותה על קשת רחבה.
אין זה מפתיע, אם כן, אם בקטגוריית היישומים בה הפכה בייג'ינג כעת לסטנדרט מוכר, ישנם גם 4.0 המאפשרים פיתוח של פונקציות עירוניות מרובות ובכך הופכות את הערים ל"אינטליגנטיות "(עיר חכמה).
אנו מתייחסים, למשל, לטכנולוגיות לתנועתיות, כמו אוטומציה "חכמה" של רשת הרמזור (המיועדת להיעלם) ומכוניות בנהיגה עצמית, אך גם לאלה לייעול רשתות אנרגיה, פינוי פסולת וטיפול במים.
אלה כוללים את i נתונים גדולים (הזהב השחור של תקופתנו, שהמפיק העיקרי שלו הוא סין) ואינטרנט הדברים (IOT), המורכב ממסה אינסופית של חיישנים המפוזרים כמעט בכל מקום במטרה לרכוש מידע מסוגים שונים (תנועה, טמפרטורה, לחץ, זרימה וכו ').
הנתונים שנאספו מעובדים לאחר מכן באמצעות ענן מחשוב, המורכב מההפצה ב- ענן שירותי מחשוב וארכיון, אימוץ אלגוריתמים המצוידים בבינה מלאכותית.
לבסוף, תהליך כזה לא יתאפשר ללא תשתית מספקת, כמו רשתות אינטרנט סלולריות 5G (דור חמישי) המסוגל לתמוך במהירות ובקיבולת, בנפחי נתונים עצומים ומהירות חישוב גבוהה.
לסיכום, השימוש המשולב בטכנולוגיות אלה מזין מחזור מתמשך, המאפשר לעיר החכמה ליישם במהירות פקודות ותהליכי קבלת החלטות המבטיחים את פעולתה המתמדת על פי קריטריונים של בטיחות, חסכון ואחרון חביב, קיימות אקולוגית. .
בגבול החדש הזה, כמו שאמרו, סין מחזיקה את מנהיגות עולמית.
הפרויקט האחרון שלו הוא זה של שיונגאן, עיר שנוצרה על ידי הרצון המפורש של שי ג'ינפינג, במטרה להוות, בתחום התכנון העירוני, את הארכיטיפ של "מודרניזציה סוציאליסטית של העידן החדש".
הקמת ערים ואזורים כלכליים מיוחדים על ידי מזכירי המק"ס בתפקיד אינה דבר חדש: דנג שיאופינג כבר עשה זאת, עם הקמת האזור הכלכלי המיוחד של שנזן, וג'יאנג זמין עם זה של שנחאי פודונג.
עם שיונג'אן, שי מתכוון לתת לסין החדשה "עיר מודל בתולדות ההתפתחות האנושית", המסמל את העלייה המחודשת של הדרקון.
האתר ממוקם 100 ק"מ דרומית מערבית לבייג'ינג, ויקלט את כל התפקידים המבוצעים כיום בבירה שאינם קשורים בתפקידו המוסדי, ובכך יקל, לפחות בחלקם, על בעיות הזיהום ואוכלוסיית היתר.
הפרויקט החל בשנת 2017 בשטח ראשוני של 100 קמ"ר, והוא אמור לגדול עד 2.000 קמ"ר (יותר מכפול מהעיר ניו יורק), עם ייעוד טכנולוגי המסוגל למשוך חברות מחקר ופיתוח. ייצור היי-טק.
שיונג'אן אמור להפוך אפוא לסיבוב של מחוז כלכלי חדש, כולל הערים בייג'ינג וטיאנג'ין, עם אוכלוסייה כוללת של 112 מיליון תושבים, שמאגדת את השניים הקיימים: נהר הפנינה בדרום, המורכבת מהונג קונג, מקאו, שנזן וגואנגזו (70 מיליון), והשנייה המתמקדת בשנחאי דלתא של הנהר הצהוב, שבו חיים מעל 80 מיליון אנשים.
העיר החכמה החדשה שואפת להפוך למרכז הטכנולוגי הראשון במדינה, והראשונה בכלכלה הירוקה, ויהיה לה שירותים עירוניים חכמים ומתקדמים טכנולוגית שיהפכו לאחד האזורים המרכזיים בסין כולה.
בסיומו, עליה לאכלס יותר מ -3 מיליון תושבים, תמורת השקעה כוללת, שלדעת חלקם כבר תעלה על 580 מיליארד דולר.
בניית העיר ומהירות התקדמות העבודות הם דוגמא קלאסית לדרך הסינית המאופיינת בריכוזיות חזקה של קבלת החלטות, שראשיתה ברמות הגבוהות ביותר של המנגנון (לפעמים ישירות לוועדה הקבועה של הפוליטביורו), בשילוב עם אחריות ביזור משמעותית לא פחות הקשורה ליישומה, שהופקדו בידי הרשויות המקומיות (עיר, מחוז, מחוז, מפלגה).
בזכות דרך זו של ההתנהלות, בעשרים השנים האחרונות, כשעדיין איש במערב לא דיבר על ערים חכמות, סין, המשתמשת בחברות תעשייתיות פרטיות וציבוריות, פיתחה את הטכנולוגיות החשובות ביותר הדרושות ליצירת ערים חכמות. .
באופן זה, מתן אפשרות לפרויקטים עירוניים רבים להפוך למציאות: מהראשונים עיר דיגיטלית (1998), שהשתמש במידע גיאוגרפי (GIS), מערכות מיקום גלובליות (GPS) וחישה מרחוק (RS); בְּ- עיר מידע (2006), המאופיין בעיקר בשימוש נרחב הראשון בטכנולוגיית מידע (IT).
ואז להגיע ל עיר חכמה (2006), שנוסדה, כאמור, על ניצול נתונים גדולים, מחשוב ענן ו- IoT, ולאחרונה, עיר חכמה חדשה (2015) המייצגים קפיצת מדרגה נוספת בהשוואה להישגים קודמים, הן לאימוץ רשתות 5G, המאפשרות יכולת פעולה הדדית גדולה יותר ושיתוף בזמן אמת ברמות השלטון השונות של התושבים, והן עבור מערכות אבטחת ה- IT של התשתיות ומרכז הנתונים. .
ישנם מאות פרויקטים עירוניים שכבר ראו את האור בכל השנים הללו. בין אלה בולטות ארבע ערים בעלות עניין מיוחד.
העיר האנגג'ואו, עם פלטפורמה שפותחה על ידי עליבאבא, בזכות בינה מלאכותית המנהלת מעל 1000 רמזורים, הצליחה לקצר את זמני הנסיעה העירונית.
מאז שהמערכת עלתה לאוויר העיר קפצה מהמקום החמישי למקום ה -5 בדירוג הערים הסיניות העמוסות ביותר.
ישנה שנחאי, שמאז 2016 הפעילה פלטפורמה עירונית המסוגלת להציע לתושבים למעלה ממאה שירותים ממשלתיים, כולל רישיונות נהיגה, רשומות רפואיות ושירותים מקומיים.
גואנגג'ואו, שהשיקה בשנת 2010 פלטפורמת מידע בריאותית אזורית לארכיון רשומות הבריאות האלקטרוניות של התושבים (למעלה מ -8 מיליון עד היום) ולחיבור בתי חולים עירוניים ומרפאות. בתי החולים שלה מציעים שירותי חולים עם אפליקציה המונעת על ידי AI, המאפשרת להם להזמין פגישות, לשלם חשבונות בית חולים, ולדאוג למשלוח תרופות מרשם עד הבית.
לבסוף, קיימת שנזן, בה מנהלי התחבורה הטמיעו בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביג דאטה לשיפור בטיחות הדרכים, עם רשת מעקב המסוגלת לזהות תמונות של עבריינים בדיוק של 95%.
חברת טרמינוס הסינית, בשיתוף עם חברת BIG הדנית, עובדת גם על פרויקט עיר חכמה משותפת, שיהיה מוכן עד 2023, שיוקם בעיר צ'ונגצ'ינג שבדרום מערב סין.
הפרויקט עמק הענן מספקת עיר גדולה כמו 200 מגרשי כדורגל, שבה הטכנולוגיה תאפשר לנו לחיות במציאות המסוגלת לצפות את צרכיו של כל תושב בנפרד, הודות לשימוש בחיישנים והתקנים המחוברים באמצעות wifi, שמטרתם לאסוף נתונים מסוגים שונים, כולל הרגלים אישיים של כל תושב.
התוכנית למימוש ערים חכמות הוכרזה על ידי שי ג'ינפינג לראשונה בשנת 2015, במהלך כנס לאומי המוקדש לעיור.
לאחר מכן הוא נכלל בתוכנית החומש ה -13 לשנת 2016-2020, ובתוכנית שלאחר מכן, המוקרנת לתקופת החומש 2021-2025.
מבחינת בייג'ינג, בניית ערים חכמות מהווה "אסטרטגיה לאומית" אותנטית, הפונקציונלית לשינוי הכלכלי והעירוני של המדינה.
נכון ליוני 2016, יותר מ -500 עיריות כבר החלו (או הכריזו) על פרויקטים של פיילוט של עיר חכמה, ועלו ל -800 רק כעבור שלוש שנים - מחצית ממספר הערים החכמות הפעילות או בבנייה ברחבי העולם.
הממשלה תמכה במאמץ עצום זה באמצעות סבסוד עד כה לפרויקטים בהיקף של 140 מיליארד דולר, שזה סכום העולה בקנה אחד עם שוק פנימי שיגיע עד לסוף השנה ל -2,5 טריליון דולר.
החזון הסיני תואם לחלוטין את תהליך העיור המתקדם של כדור הארץ, אשר עד 2050 יביא 5 מיליארד ו -300 מיליון איש, למעלה מ -70% מהאוכלוסייה, להתגורר לצמיתות בערים.
סין, עם פרויקטים בלמעלה ממאה מדינות, היא כיום היצואנית המובילה בעולם של ערים חכמות.
צילום: Xinhua / N509FZ / Terminus
