ריבונות ועליונות טכנולוגית בעידן הפוסט-גלובלי

הבחירות בארצות הברית והקרב נגד קוביד האפילו על החזקת המליאה החמישית של הוועד המרכזי ה -5 של המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס), שנערכה בין התאריכים 19-26 באוקטובר האחרון.¹.

למעלה מ -300 נציגים מהוועד המרכזי של המפלגה התכנסו בבירת סין כדי לדון בקווים הפרוגרמטיים של תוכנית החומש ה -14 (2021-2025) ואלה המתייחסים לאסטרטגיה לטווח הבינוני "חזון 2035", שתיהן יאושרו רשמית בשנה הבאה. , במהלך האסיפה הלאומית של העם.

בין ההנחיות המוצעות, חלקן מעידות על הרגע ההיסטורי שעובר הדרקון.

כמו הסיפוק העצמי הכלכלי והטכנולוגי המיוחל, במיוחד בתחום מה שמכונה "אשכולות טכנולוגיים" (בינה מלאכותית, כוח מחשוב, 5G, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית) ובכך, המחוברים אליהם, של ייצור שבבים ומוליכים למחצה, אשר סין עדיין קונה בעיקר בחו"ל (ארה"ב וטייוואן).

מלחמת הסחר של טראמפ ותהליך ה"ניתוק "(ניתוק כלכלת ארה"ב לזו הסינית) הביאו לבייג'ינג לבירור יותר מתמיד את הצורך במערכת כלכלית המכוונת יותר ויותר לשוק המקומי, ולפיכך של מעמד. מדיה עם כוח הוצאה גדול יותר.

"תפוצה כפולה" מכנה אותו שי ג'ינפינג: כלכלה המבוססת על שתי רמות שוק, אחת חיצונית ואחת פנימית, המסוגלת לחלק מחדש את ההכנסות לחלקים גדולים יותר ויותר של האוכלוסייה.

פרויקט שאפתני, שעל פי הקומוניקט האחרון, מחייב את חיזוק הכוח המרכזי של המפלגה, המיוצג באופן פלסטי על ידי הארכת כל חייו של תפקיד המזכיר הכללי.

העבודה שהסתיימה זה עתה מדגישה את קבלתו המלאה של השיעור של דנג שיאופינג², שראו בחיזוק הכלכלה את הנחת היסוד ליציבות חברתית, ומתארים חזון "קולברטי" של המדינה, לפיו המשקל הגיאופוליטי הוא השתקפות של זה הכלכלי. ומכיוון שגיאופוליטיקה מתרכזת בעיקר ביכולת הגנה (קָשֶׁה e רך) לאינטרסים שלה, כאן בכוונת סין, בחמש השנים הבאות, מצד אחד "האץ את המודרניזציה של ההגנה הלאומית והצבא", עם שאיפה שיהיה כלי חזק ותחרותי (עם ארה"ב), לעומת זאת "לחזק את הכוח הרך, בתחום התרבותי" (כבר כתבנו על זה³).

אלה, באופן עקרוני, הנקודות הרלוונטיות ביותר שעלו מהעבודות, עם אזכור אחרון לעיר הונג קונג, שנועדו להפוך, יחד עם אלה של שנזן וגואנגז'ו, לציר "אזור נהר הפנינה", ובכך משלב שני האזורים הכלכליים הבסיסיים האחרים של המערכת הסינית: זה של"הדלתא של הנהר הכחול”עם שנחאי במרכז, וזה שבין בייג'ינג, טיאנג'ין ושיונג'אן.

ריבונות e עליונות טכנולוגית הן המילים שיותר מכל אחרות יכולות לתאר את היעדים שבחרה ההנהגה הסינית מעתה ועד 2025.

שום דבר לא מפתיע, אם הוא מקושר למציאות הפוליטית של כוח בעלייה, הזקוק לנרטיב התואם את שאיפותיו.

זה היה יוצא דופן יותר לקרוא את אותן מילים, ב -11 בנובמבר האחרון, בערעור שנדון מדפי Corriere della Sera, מאת חמישה מורים לאיטלקית מאוניברסיטאות אירופיות רבות ככל האפשר⁴.

אלה, לאחר עריכת רשימת הטכנולוגיות החדשות 4.0 בהן יש צורך להשקיע, תוך שימוש במשאבי קרן התאוששות, מסכמים כי "בכל התחומים הללו דרושה ריבונות ועליונות", כדי לפצות, מצד אחד, את השקעות המדינה הענקיות ואת המנהיגות שבאמצעותה בייג'ינג מעודדת טכנולוגיות חדשות, ומצד שני מיליארדי דולרים המגיעים מקרנות פרטיות (הון סיכון), שממטירות מדי שנה חברות על עמק הסיליקון בקליפורניה. .

ראיית מונחים דומים כל כך בשימוש, בקווי רוחב כה רחוקים (כולל מונחים תרבותיים), היא סימן לשינוי כמובן בעידן ההיסטורי בו אנו חיים.

השלב האחרון של הגלובליזציה⁵ שהתחיל בשנות השמונים בהחלט השפיע רבות, כולל יצירת שווקים חדשים ושרשראות ערך חדשות, השזורות בעולם, והופצו בכל מקום בו ניתן היה לעבוד בעלויות תחרותיות. מערכת כלפי מטה, עם פרדיגמה אחת של עלות העבודה, שעבורה הייצור של הסחורות חולק למספר חלקים, והופץ באזורים רחוקים בעולם.

בהקשר כללי זה, ללא גבולות ומפוקח רק על פי חוקי השוק, אלופי הרשת צמחו מאז השנים הראשונות של המילניום, שממנו החלה המהפכה הדיגיטלית.

גוגל, פייסבוק ואמזון בארה"ב וביידו, עליבאבא וטנסנט בסין, כדי להישאר בצמרת, מונופולו על מחקר וניצול מסחרי של טכנולוגיות חדשות, תוך אינטראקציה ישירה עם המדינות והטרידו, לפחות במערב, את האיזון. של כוח קיים מראש בין ציבורי ופרטי, וכתוצאה מכך הפוליטיקה בסופו של דבר נכנעת לעניין פרטי.

"חד הקרן⁶"היה אפוא החופש לעצב את ההווה, ויצר, במשטר מונופול, שווקים חדשים ושרשראות ערך עולמיות חדשות, הקלו בכך, לא רק על ידי שדה הגלובליזציה הפתוח, אלא גם על ידי השילוב של היעדר מסוגלים להסדיר את השימוש המסחרי בטכנולוגיות חדשות ואת חוסר ההתאמה של הרשויות להבין היטב את התהליך ההיסטורי שהתחולל.

המגיפה הנוכחית הדגישה חלקית את ההשלכות עקב מיקור חוץ של ייצור תעשייתי שנחשב אסטרטגי מעבר לגבולות הלאומיים.

בטקסט המכתב⁷ נשלח במרץ 2020 על ידי תשעה מנהיגים אירופיים לצ'רלס מישל (צילום), נשיא המועצה האירופית, אנו קוראים זאת "עלינו גם להבטיח שרשתות הערך הגדולות יוכלו לתפקד באופן מלא בגבולות האיחוד האירופי וששום ייצור אסטרטגי לא יהווה טרף להשתלטות עוינת בתקופה זו של מצוקה כלכלית."

ומכיוון שהטכנולוגיות החדשות הן כפולות או כמעט פוטנציאליות, ולכן עם האפשרות להשתמש בהן גם בתחום הצבאי הקונבנציונאלי ובמלחמה ההיברידית הרחבה יותר, השליטה בהן על ידי המדינה מניחה יותר מתמיד ערך אסטרטגי.

במילים אחרות, היכולת לעקוב אחר שלבי הפיתוח והייצור של כל טכנולוגיות ה- 4.0, מאלה שקשורות לבינה מלאכותית (למידת מכונה ולמידה עמוקה) ועד קוונטיות וחומריות, מאינטרנט של דברים לרובוטיקה, ועד לסיום. פיתוח אלגוריתמים וכוח המחשוב של מכונות מהירות יותר ויותר (Esaflops ו- Quantum) הופך היום לגורם מכריע במדיניות האבטחה הכללית יותר.

לכן חשוב יותר ויותר לקבל שליטה על שרשראות הערך, במיוחד אלה המכוונות לייצור רכיבים הנמצאים בטכנולוגיות החדשות, ולמנוע ממדינות מתחרות לאחד עמדות מועילות באותו פלח הייצור הנתון.

בעתיד, אנו בטוחים, הספקה עצמית בכל הטכנולוגיות המוגדרות "אקספוננציאליות" תהיה מכריעה ביותר ביחסים בין מדינות, ותהווה את דמות המשקל הספציפי שלהן.

סין הבינה זאת, כפי שניתן לראות לא רק ממה שהסתמן במליאה האחרונה, אלא גם מהמסמכים הרשמיים הרבים שבאמצעותם בשנים האחרונות הוגברה האוטונומיה הטכנולוגית שלה.

ככל הנראה, הרבה יותר קל לבייג'ין לכוון מחקר ופיתוח במגזר הפרטי, להקל או לשלול מימון בהתאם למידת הקליטה לתשומות ממשלתיות של יזם זה או אחר, וליצור סינרגיות חזקות עם תעשיות ביטחוניות ואוניברסיטאות.⁸.

ארצות הברית הבינה גם את המושג הזה, הודות גם לפעולה המכריעה של ממשל טראמפ, שבשנתיים האחרונות השיקה שטף מכסים המכוון יותר מכל למוצרים טכנולוגיים סיניים.

למעשה, טראמפ אינו מלחמת סחר, בניגוד למה שנדמה.

במשך שנים, למעשה, ההגנה האמריקאית משתמשת ברכיבים סיניים במערכות נשק ובציוד בעל ערך אסטרטגי, בדיוק כפי שבייג'ינג רכשה זה מכבר יודע איך וטכנולוגיה אמריקאית על ידי השקעה בחברות כוכבים ופסים ובמרכזי מחקר, או פשוט על ידי עידוד לימודים ועבודה של בני ארצו בארה"ב (רק כדי להיזכר בהם אחר כך למולדתם).

בפרספקטיבה זו, ההתקפה של טראמפ הייתה בעיקר בעלת אופי גיאופוליטי, במטרה לגרום לנסיגה של היריב בתחום האשכולות הטכנולוגיים העיקריים, ובסופו של דבר למנוע ממנו יתרון טכנולוגי.

מכאן נובע שהגלובליזציה עוברת תפנית חדה בימינו. לאחר שנים של מרקנטיליזם פרוע ושוליה של מדיניות המדינה לטובת "רוחות בעלי חיים"⁹ השווקים, בשלב ההיסטורי הנוכחי - כפי שטוענים פרנצ'סקה ולוקה בלסטריירי¹⁰ - "תחרות גיאופוליטית והמאבק למנהיגות טכנולוגית-תעשייתית חופפים " .

זו תופעה שהחלה כעת, המונעת גם על ידי העובדה שהפוליטיקה של מדינות, המאוימת על ידי הפוטנציאל הטכנולוגי הדיגיטלי החדש והעוצמה המופרזת של חד-הקרן, מתחילה "מתאר אסטרטגיות להתחרות בשוק הדיגיטלי".

הספקטרום הרחב של טכנולוגיות 4.0 מהווה את ארסנל המלחמה החדש במאה ה -XNUMX, והתחרות על רכישת תפקידים מועילים ברשתות האספקה ​​המחוברות אליהם, מרוץ החימוש החדש.