העיתונות הרוסית והמשבר הסורי

העיתונות הרוסית, ובמיוחד ראש הנטיות הליברליות "וודומוסטי", מקדישה תשומת לב רבה למשבר הסורי ולהתערבות רוסיה, ומציינת מקורות לאומיים וזרים כאחד. "וודומוסטי" בפרט מתעכב כמה פעמים על הסיבות והתוצאות של ההתערבות בסוריה, ומראה את ריבוי ממדיותה.[1]. בפרט, העיתון מתמקד בכך שההתערבות מנעה שכפול של "תרחיש לובי" עם היווצרותו בחלק המערבי של "אזור ללא זבוב" שיכול היה לאפשר הפלת המשטר הסורי של אסד, מבוקש על ידי המערב. בפרט מארצות הברית, אך מתנגדתה של רוסיה, שמטרתה לשמור על נמלי הצבא שלה בים התיכון ולמלא תפקיד בעל חשיבות גוברת במזרח התיכון.

בעוד שמבחינה מסורתית מעריכים את הראיות "השריריות" על מנהיגותה, דעת הקהל הרוסית במקום זאת תראה את עצמה, על פי דיווחי העיתונות, מתנגדת בדרך כלל למעורבות צבאית לצד דמשק מחשש להסלמות בלתי נשלטות ואובדן אנושי רגיש. הגורם המשותף היחיד שמטרתו להעריך את מדיניותו של פוטין במזרח התיכון נראה כניגוד לשאיפות הגיאו-פוליטיות של ארה"ב, נכון חוט השני התקשורת, ובמיוחד הטלוויזיה הלאומית[2]. 

על פי הגרסה המקוונת של העיתון, האוכלוסיה הרוסית הציגה את העובדה שהצלחות צבאיות יכולות לדגדג גאווה לאומית, אך היא מציינת גם כי הסיכויים לירידה כלכלית אפשרית מעוררים דאגה.[3]  העיתון הרוסי מדגיש אפוא כיצד המעורבות במלחמת סוריה אינה עולה בקנה אחד עם כמה בעיות מבניות של הכלכלה הלאומית ומעלה את השאלה האם התהליך ההכרחי של רפורמות מוסדיות, התלות המוגזמת במשאבי האנרגיה, חוסר השקיפות של המגזר הממלכתי, חופש יזמי לא מספיק וחוסר הפרטה של ​​חברות ציבוריות[4], פחות דחופים מפתרון סכסוכים, הנחוצים לשמירה על "אינטרסים גיאופוליטיים" והיוקרה הבינלאומית של הפדרציה.

על פי העיתון, הדימוי הבינלאומי וההפגנה לדעת הקהל כי רוסיה חזרה כגיבורה לא רק במרחב הפוסט-סובייטי, תהיה אחת הסיבות העומדות מאחורי ההתערבות בסוריה. המוטיבציה הרשמית של ההתערבות להילחם בטרור לפני שתוכל להתרחב לאזורים אחרים בפדרציה ובפרט לקווקז ומרכז אסיה תישאר מקובלת באופן כללי.

בתורו, העיתונות הרוסית שהתייעצה, ובמיוחד "קרנגי" של מוסקבה, המתמחה במדיניות חוץ, מתבטאת בסיכונים של הפוטנציאל "כאוס מבוקר" מבוקש כאסטרטגיה להגדיל את יוקרתה והשפעתה, בהתחשב בתפקיד "שופט" , "שחקן" או "השלום" של המשבר בהתאם לצורך[5]. ההזדמנות טובה להפגין מנהיגות מודאגת יתר על המידה לשמירה על הסטטוס קוו באזורים מסוימים בעלי אינטרס פוליטי וכלכלי גבוה ברחבי העולם, במחיר של שמירה על מערכות מושחתות או התנהגות אתית מפוקפקת.

העיתונות הרוסית מנתחת לא רק את הסיכון האפשרי כי ההתערבות בסוריה עלולה לפגוע ביחסים עם מדינות אסטרטגיות (בפרט טורקיה[6] ומרכיבים חשובים אחרים בעולם האסלאמי), אך גם העובדה שמדובר בהתערבות צבאית רוסית ראשונה מחוץ לגבולות ברית המועצות לשעבר, ומעמידה את העימות עם ארצות הברית במטוס שלא היה רגיל אליו מזה עשרות שנים.[7].

מכיוון שזה הגיוני, נראה כי בעיתונות הפרוגרסיבית (לעיתים קרובות ביקורת עם הממשלה) שוררת זהירות כללית על התרחישים החדשים של המזרח התיכון שרצה פוטין.

יש לומר שהעיתונים המצוטטים מייצגים בדרך כלל את האוכלוסייה העירונית הליברלית ולכן אינם מייצגים את דעת הקהל כולה. הרבה עיתונות יישרו עמדות פרו-ממשלתיות[8] למעשה, הוא מניח גישה חיובית יותר ביחס ליוזמה הצבאית בסוריה, אשר בכל זאת חשוב להציע הסטה לחדשות מהחזית האוקראינית אליה נראה אזרח רוסי ממוצע.

(צילום: TASS)