בניין המדינה ובניית הצבא: הערות על כישלונה של הפוליטיקה המערבית באפגניסטן

(של פיליפו דל מונטה)
26/08/21

מלחמת עשרים השנים באפגניסטן שהסתיימה עם כיבוש המדינה על ידי הטליבאן הייתה הכישלון הפוליטי של המערב האירו-אמריקאי. על כך, כמה ימים לאחר כניסתם של "הסטודנטים הקוראנים" בקאבול ובעוד שהטרגדיה של אלה המנסים להימלט מאלימות איסלאמיסטית מתממשת בשדה התעופה של הבירה, יש מעט מאוד ספקות. הביקורת הקשה אליה נתון נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בנוגע למדיניותו האפגנית, כמו גם הודאתם החיוורת של שני השרים האיטלקים גוריני ודי מאיו (כדי לתת דוגמא קרובה יותר לדעת הקהל האיטלקית) על הקשיים שנתקלו בהם במהלך האחרון שלב הסכסוך, לאשר באופן מהותי את הגישה האסטרטגית הלא נכונה שהקואליציה אימצה לבנייה מחדש של המרקם המוסדי, וכתוצאה מכך, של הכוחות המזוינים האפגניים.

עבודת "בניית המדינה" באפגניסטן התבססה כולה על האידיאל האוטופי והמזיק הקשור למושג "ייצוא דמוקרטיה" של מותג ניאו -שמרני, וחושף את עצמו כניסיון להעתיק ולהדביק את הדמוקרטיה הליברלית המערבית בשטח שבו - על כמה שזה היה מתקדם ומודרני לפני ניצחון הטליבאן ב -1996 - הדמוקרטיה מעולם לא השתרשה.

זו שנכללת בשם אפגניסטן היא ארץ מורכבת שבה שבטים נלחמים זה בזה, מחולקים בהבדלים אתניים קיצוניים, שבהם הסכסוך הדתי חזק במיוחד והיכן, כפי שכבר הוסבר (v.articolo), כוח מופעל במרחבים סגורים ועם ההיגיון של בידוד. אין צורך לומר כי המערביים רצו לבנות מדינה אפגנית בדמותם ובדמותם של הצרכים הנתפסים על ידי האוכלוסייה ולא של אלה האמיתיים, כלומר מדינה ללא הסכמה עממית בסיסית. נחוץ לתמוך בכל המסגרת הפוליטית-מוסדית של מדינה שנמצאת עדיין במלחמה.

במבחן העובדות, כלומר בזמן הנסיגה האפקטיבית של כוחות הקואליציה, הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (שבעיותיה עלו בעירום כבר בשנים 2002-2004 עם רשות המעבר האפגנית) נמס כמו שלג בשמש ואיחוד האמירויות הטליבאן הוקם מחדש - רק הלכה למעשה ועוד לא דה יורה - תוך קצת יותר מעשרים יום.

ל"בניין המדינה "הוסיפו המערביים" בניין צבא "כושל, כלומר בנייה, כמעט מאפס, של כוחות מזוינים סדירים באפגניסטן שיענו לממשלת קאבול ושברגע שהקואליציה נטשה את הקרקע, נלחם באופן עצמאי נגד הטליבאן. שוב הוחלט לעקוב אחר התפיסות ולא את המציאות של העובדות: האפגנים ניצחו את הבריטים, הסובייטים ועכשיו האמריקאים ובני בריתם, נלחמים במלחמת גרילה ללא הנחות מאז המאה ה -800. האפגנים הם בוודאי עם לוחם אך מעל לכל "גרילה" וקשה לסווג בגדודים, בריגדות, אוגדות וחיל כמו חיילים מערביים.

אותה מחלקה אתנית של הכוחות המזוינים גרמה לבעיות ניכרות כאשר הצבא הלאומי האפגני נאלץ לעמוד בהתנגשויות האחרונות עם הטליבאן, עד כדי כך שגדודים שלמים - ואפילו שני חיל הצבא של קנדהאר ומזר -א -שריף - היוו את המרכיב. של חיילי פשטון (זהה לטאליבן) ובראשם קצינים מאותה אתנית או נכנעו ללא קרב או העבירו נשק ומטען לאויב. "הבעיה האתנית" שהתעוררה בתוך המנגנון הארגוני של המדינה הציעה מחדש, בכל חומרת המקרה, בכוחות המזוינים.

כפי שכתב העיתונאי הפקיסטני אחמד ראשיד בעמודים הראשונים של חיבורו "טליבאן: האיסלאם, הנפט וההתנגשות הגדולה במרכז אסיה" (פלטרינלי, 2001, עורך או. 2000), הפשטונים שלטו באפגניסטן במשך שלוש מאות שנים, אבל אז הם הוחלפו על ידי קבוצות אתניות אחרות של מיעוט. הניצחונות של הטליבאן עוררו מחדש תקווה שהפשטונים יחזרו לדומיננטיות במדינה. הטליבאן, שהגיע מהקבוצה האתנית של הרוב הפשטוני (המהווה כארבעים אחוזים מ -1992 מיליון תושבי אפגניסטן), חיזק גם את הלאומיות של מוצאם. עבודה שהחלה בעימות נגד הצבא האדום ולכן הרבה לפני מלחמת האזרחים 1996-2001, נמשכה אז גם עד XNUMX ואשר היום נשאה פרי בשטח.

מבחינת שרשרת הפיקוד, ניהול הלחימה, השירותים הלוגיסטיים, הצבא האפגני לא הגיע ליעילות הדרושה לביצוע פעולות אוטונומיות נגד הטליבאן, נתקל בקשיים הולכים וגוברים גם בשליטה הפשוטה על הטריטוריה. בשנת 2013 לא הצליחו החיילים האפגנים לבצע באופן אוטונומי משימות שגרתיות יותר כגון לוגיסטיקה, להבטיח לחיילים לקבל את משכורתם, לרכוש מזון, להעניק חוזי דלק ועוד (ד. ואסרבלי, הפנטגון: ANSF עדיין תדרוש עזרה 'מהותית' לאחר 2014, ב"שבועון ההגנה של ג'יין ", 30 ביולי 2013) ובשנים 2020-2021, התקופה ההכרחית של השנתיים בה התבססה השערת הנסיגה בוושינגטון הבירה, המצב לא השתנה כלל, להיפך, עם העלייה בכוח האדם ובמשימות שהוטלו על ה- ANA, אף החמיר.

עם זאת, ראוי להדגיש את התוצאות החיוביות ביותר שהשיגו מאמנים מערביים בשיפור הידע הצבאי האינדיבידואלי של חיילים אפגנים; תוצאות חיוביות שיש להן חיסרון מסוכן: הידע הנרכש הועבר פשוטו כמשמעו לטליבאן, כמו גם לחלק מהציוד והציוד של הקואליציה, שההרס נשאר נושא על סדר היום של אנשי הצבא והמנהיגים הפוליטיים העוסקים איתו. הנסיגה ופינוי המערביים מאפגניסטן.

אלה רק חלק מהנושאים שיש לשקול ולהסיק מסקנות לגבי כישלון המדיניות הצבאית של הקואליציה המערבית באפגניסטן. נטו של הערות, דעות וחדשות יומיות על התבוסה המערבית וניצחון הטליבאן, מהימים האלה הוא הופך להיות מתאים - והכרחי - באמצעות הדיון הטכני -צבאי ולאחר מכן הפוליטי ל"היסטוריזציה "של ניסיון העשרים שנים של העימות האפגני. כדי לא לחזור על הטעויות שהובילו כמה מהצבאות החשובים והמוכנים ביותר בעולם להצטרף לרשימה העצובה של המפסידים ב"קבר האימפריות ".

צילום: ארה"ב DoD