סודן נותנת לעצמה טכניקות נרטיביות שכמו בסרט, החל ממה שנדמה כי הן המסגרות האחרונות בצבע, מחזירות הכל ל הקרנה איטית צבע ספיה; צופה, שעזב בסביבות 60 ונחת בתחילה בחרטום ואחר כך בג'ובה, באוגוסט השנה האומללה הזו, בוודאי יתבלבל מההתבוננות שאין עוד סודן אחת, וכי הקהל סביבו חוגג את הסוף של סכסוך נוסף שנמשך 17 שנה.
ישנם שני חוטים עיקריים בהיסטוריה שלנו: הראשון הוא דמם של מנצחים ומפסידים; השני הוא מונח אופנתי: מַעֲבָר.
ההיסטוריה הסודנית, מאז אמצע המאה ה -800, מגלמת היבטים אזוריים אופייניים; לאחר פתיחת תעלת סואץ, אירופה מפנה את תשומת לבה לאזור, שכבר מושא הכיבוש המצרי; הגנרל גורדון, שנשלח על ידי בריטניה הגדולה, יגונה בשנת 1885 על ידי מדיניות נודדת שתעביר אותו לידי המרד הג'יהאדיסטי של מוחמד אחמד, אשר, עם זאת, ההכרזה העצמית ל מהדי1 הוא לא יציל ממוות מפואר בגלל מחלה 6 חודשים לאחר כיבוש חרטום, ובכל זאת הספיק לתת ציפייה למדינה האסלאמית.
עם מותו של גורדון והחזרת השליטה בסודאן, לונדון אפשרה למדינה להתפתח אחרת בהתאם לאזור: הצפון, מתקדם כלכלית, מכוון למצרים ונשלט על ידי אוליגרכיה ערבית-אסלאמית; הדרום, תיאטרון עבודת המיסיונריה הנוצרית, כבול למסורות.
עכשוויות: הרפובליקה, שסירבה ל חבר העמים, מצטרפת לליגה הערבית בהתקוממויות מתמשכות ואלימות באזורי הדרום, המשתוקקת לאוטונומיה רבה יותר. מאז 1958 קצב הפוליטיקה הסודנית התאפיין בהחלפת משטרים צבאיים וניסיונות חלשים דמוקרטיזציה, במהלכו נעשים ניסיונות להגיע לפיתרון לשאלה הדרומית, הודות למתן אוטונומיות מיוחדות; ברקע, המשבר הכלכלי המתמיד וה משתלשל ביחסים בינלאומיים, עם מרחקים וגישות פתאומיות להגמונים שיצרו את המלחמה הקרה ולשלוחותיהם.
בשנת 1989 שינוי מהלך נוסף, שנקבע על ידי הפיכתו של הגנרל אל-בשיר (צילום - 2009), קרוב לחזית האסלאמית הלאומית ומנהיגה אט-טוראבי. סודן הופכת לנקודת ההתייחסות האיסלאמיסטית העולמית; הממשלה מרחיבה את השריעה, מבטל את ההסכמים שנערכו עם אזורי הדרום, מפנה עורף למצרים, תומך בעירק במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, מברך על אוסאמה בן לאדן: סודן מבודדת.
בין השנים 95-99 עוד פיתולים של מדיניות סכיזופרנית: תחילה ברית האייתוללות עם איראן, אחר כך סילוק אט-תוראבי, ולבסוף ההתקרבות למצרים וארה"ב, עסקו במאבק נגד הטרור; התגובה החוזרת בפוליטיקה הפנימית היא כמעט בלתי נמנעת, עם חתימה על הסכמים שבאמצעותם הממשלה מבטיחה אוטונומיה בלתי צפויה לשש שנים בדרום, תוך צפייה למשאל עם להגדרה עצמית.
בשנת 2003 דרפור הייתה זירת מלחמה בין מיליציות ערביות פרו-ממשלתיות לבין אוכלוסיות מוסלמיות שגרמה לפחות 300.000 הרוגים ולמעלה משני מיליון פליטים. שני גורמים חדשים מתערבים: האו"ם, שמקים שליחת משלחת שלום, ובית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, שמוציא צו מעצר נגד באשיר בגין פשעי מלחמה המיוחסים לאסטרטגיה נגד ההתקוממות המיושמת. עם התגייסותן של מיליציות ערביות ג'נג'איד2.
המלחמה בין השלטון המרכזי לצבא השחרור העממי של סודן, הזרוע המזוינת של תנועת השחרור העממית של סודן, שנלחמה מאז 1983 ועד תחילת המאה החדשה, הולאמה למעשה את הסיבות לסכסוך, וביטלה את טענות הניתוק שהתפרצו שוב בשנת 2005. במקביל למותו של ג'ון גארנג, מנהיג ה- SPLM. אם מצד אחד הסכסוך המוסדי מצא פיתרון בשנת 2011 עם החלוקה לשתי גופים ממלכתיים, המתיחות המתמשכת המשיכה לערער את היציבות של הדרום, גם בהתחשב בהשפעות שנגרמו על ידי המעיינות הערבים על ה- MENA; בעוד שבדרפור כבר השתולל המרד החדש שקשור לגורמים אתניים, פיתוח מוגבל ותחרות על גישה למשאבי טבע, מאז 2011 הממשלה ניסתה לפרק את נשק המיליציות בקורדופן ובאזור הנילוס הכחול. בעוד שבאותה שנה משאל עם מנקים את ההגדרה העצמית של דרום סודן, אל בשיר, בשלטון למעלה מ- 25 שנה, מאושר מחדש כנשיא הצפון עם פיקוח בולטני.
המציאות שעליה נשקל אובדן אזורי הנפט בדרום ואשר כופה מדיניות פיננסית קפדנית, מציגה את חשבונה: חונטה צבאית מפטרת בשנת 2019 את באשיר ומחויבת להקמת מועצה אזרחית וצבאית של מַעֲבָר שתפקידם להוביל את המדינה לעבר עתיד חדש. הכלכלן עבדאללה חמדוק, פנים חדשות למחצה של הפוליטיקה הסודאנית והאפריקאית, עולה לתפקיד ראש ממשלה של ממשלה של מַעֲבָר ובאוגוסט 2020 הוא מגיע להסכם שנחתם בג'ובה3 עם החזית המהפכנית של סודן, בתיווכו של נשיא דרום סודן, סלווה קייר.
Il הסכם שלום מקיף, המבוסס על העיקרון של חלוקת כוח ולא משותף לכל הנושאים הפוליטיים המעורבים, הוא מבטיח מתן אוטונומיה מנהלית וניהולית רחבה של 40% מהעושר המופק במחוזות דרפור, קורדופן והנילוס הכחול; מכתיב את הסדרת אחזקות השבט; קובע שילוב כוחות המורדים בצבא הסדיר והרפורמה בשלטון המוסדי; מקימה הקמת ועדה לאומית לחופש דת אשר מבטיחה את ההגנה על זכויות הקהילות הנוצריות בדרום, יחד עם עדכון הבסיס המשפטי האסלאמי לנוכח בקשה ספציפית להעלאת עקרון החילוניות. ההסכם, והפך לאבן המפתח האפשרית המאפשרת לממשלה מַעֲבָר כדי להבטיח יציבות פוליטית פנימית חיונית, גם לאור התפתחות היחסים הבינלאומיים, שמה כרגע קץ לסכסוך שנמשך 17 שנה, אך מבלי להיות מסוגל לתת מכה סופית לבעיות הבסיס העמוקות בהתחשב בכך, לאחר, קדמו שתי הסכם, האחת נחתמה בניגריה בשנת 2006 ואחת שנחתמה בקטאר ב -2010, אשר לא נלקחו בקביעות.
התקלה שעדיין מפרידה את הצפון המוסלמי מהדרום הנוצרי ברובו נוצרת על ידי כמה גורמים: בצפון האליטה הערבית-מוסלמית הפעילה מאז ומתמיד כוח פוליטי וגם כלכלי, מה שמניע פרויקטים של איסלאמיזציה מוסדית שהובילו להתנגדות של הקהילות הדרומיות, נחשלות יותר, ומודחק באופן שיטתי על ידי חרטום. אך הדינמיקה של האזור עדיין מתפתחת, וסודאן נאלצת להתמודד עם מצבים שנועדו אנושות בכדי להתנות את התמונה הכללית. קרן אפריקה ממשיכה להיות אזור לא יציב ובו נוצרים סכסוכים גם עקב האקטיביזם של מדינות שונות במזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית, שהפכו את סודן לאחר אל-באשיר לסכין של חדירה גיאופוליטית. , בהשפעת היחסים עם מצרים ואתיופיה, מעורבים באירועי סכר GERD4, עבודה שנדמה שהיא בלתי אפשרית להגיע להסכמה על ניצול מקורות המים, המציגה את עצמה כעשירה בהשלכות אסטרטגיות כבדות מאוד.
המשא ומתן, שהתקיים בנוכחות ארה"ב ונתמך בייעוץ הטכני של הבנק העולמי, בהתחשב בחוסר ההתמודדות האתיופית, הביא למבוי סתום שרואה את קהיר נאבקת בסיכון למחסור חמור במים, וחרטום מתפתה לחסד הצעות כלכליות של אדיס אבבה במונחים של אספקת חשמל, אך מודעים לצורך לשמור על יחסים טובים עם שכן חזק ואיתו היחסים לא תמיד היו קלים.
אפילו ישראל, היעד של מחפשי עבודה סודנים רבים, יכולה למצוא עניין בחרטום; בעקבות העיקרון של אסטרטגיית שלושה מעגלים קונצנטריים, שמגדיר גיאוגרפית את האזור שבמסגרתו לנסות לנרמל את היחסים עם מדינות ערב בעבר התאימו כעוינות, יש להעריך את המגעים שהתקיימו שנה לאחר ההפיכה שהדיחה את באשיר ואפשרו לנו להגיע להבנה ראשונית לגבי שימוש בחברות תעופה ישראליות ישראליות במרחב האווירי של סודן, על מנת שיוכלו לשער, תוך כל זהירות גם בהתחשב בעמדות הסותרות של כמה מנהיגים סודנים, מימוש הסכם שלום עד 2021, שמטרתו לבדוק מה שהוצע לפני 53 שנים על ידי סודן, על חוסר ההכרה בתל אביב.
הקו הסודני ברור, והוא מורכב מחיפוש הצד הישראלי כדי להקל על סילוק המדינה מרשימת המדינות האמריקאיות התומכות בטרור; אולם ההתקרבות לישראל עשויה להוביל לאי נוחות הן עבור האו"ם, שהיה יסוד העמדה האנטי-יהודית והן עבור ההנהלה החדשה, שעלולה להיתפס כלא כל כך סינטונית עם האו"ם שנחשבת לעתים קרובות כחופשית לנקוט יוזמות בלתי מתואמות.
השלכות אפשריות
תחזוקת סודן ברשימת המדינות קנגליה, הופכת את המדינה לפסיקה טכנית לבטל הן את החוב והן מימון אפשרי מקרן המטבע; יתר על כן, פתיחה לישראל תביא את קהיר לחשש מהרחבת תחום ההשפעה היהודי, ותוביל לכך שתצטרך לראות בארה"ב מקבלי הפיצוי הניתן לקורבנות ההתקפה על USS קול משנת 2000; עם זאת, מדובר בפוליטיקה אמיתית שאף ממשלה של מַעֲבָר הוא בהכרח יצטרך להיכנע מכאב של הישרדותו שלו.
קשיים כלכליים, התפתחויות מהירות מאוד של היחסים הבינלאומיים, מובילים למסגרת הסכם השלום של אוגוסט האחרון כיצירת פסיפס רחב בהרבה, שלא בטוח שהפוליטיקה של מַעֲבָר מאפשר להגיע, לפחות תוך זמן קצר, למסקנה יעילה.
1 Il בהנהגת אללה
2 שדים על סוסים; עם זאת הם מעדיפים להיקרא מג'אהדין
3 בירת דרום סודן
4 סכר הרנסאנס הגדול באתיופיה
צילום: אינטרנט / VOA
