המתיחות בין קוסובו וסרביה ממשיכה להוות את אחד האתגרים המרכזיים בבלקן. הבחירות שנערכו בקוסובו ב-9 בפברואר 2025 הביאו עוד את תשומת הלב לשבריריות הדיאלוג בין פריסטינה לבלגרד, והדגישו את השסעים הפוליטיים והחברתיים העמוקים שמקשים על הסכם בר קיימא.
מאז הכרזת העצמאות החד-צדדית של קוסובו ב-2008, המשיכה סרביה שלא להכיר במחוז לשעבר כמדינה ריבונית, תוך שמירה על השפעה משמעותית על האוכלוסייה הסרבית המתגוררת בצפון קוסובו. המתיחות בין שתי המדינות הסלימה בשנת 2023 עם סדרה של עימותים בין קבוצות סרבים לכוחות קוסוברים, שהגיעו לשיא בתקריות אלימות, כמו הפיגוע בספטמבר בצפון קוסובו שהותיר שוטר קוסוברי ושלושה סרבים הרוגים. הפרק סימן את העלייה החמורה ביותר במתח בין שתי הקהילות בשנים האחרונות וגרם לנאט"ו לחזק את נוכחות משימת KFOR.
בבחירות לפרלמנט ב-9 בפברואר 2025 בקוסובו חלה ירידה בתמיכה ב-Vetëvendosje (VV), מפלגתו של ראש הממשלה אלבין קורטי, שהשיגה 40,9% מהקולות, כשלא השיגה רוב מוחלט. המפלגה הדמוקרטית של קוסובו (PDK) זכתה ב-22,11% מהקולות וב-25 מושבים, ואחריה הליגה הדמוקרטית של קוסובו (LDK). עם זאת, נקודת המתיחות האמיתית נותרה החרם על מוסדות קוסוברי על ידי Lista Srpska, המפלגה הסרבית המרכזית בקוסובו. אחוז ההצבעה היה 35 אחוזים ברחבי הארץ, עם אחוזים נמוכים עוד יותר ברשויות בעלות רוב סרבי, שבהן ההשתתפות עמדה על כ-3 אחוזים. מצב זה מדגיש משבר פוליטי וחברתי עמוק, המחמיר בשל היעדר הסכם נורמליזציה בין קוסובו לסרביה.. איגוד העיריות הסרביות, גוף שהובטח בהסכם בריסל מ-2013, נותר נושא בלתי פתור, כאשר פריסטינה רואה בכך סיכון לריבונות קוסובו ובלגרד רואה בכך ערובה הכרחית להגנה על זכויות המיעוט הסרבי.
ב-11 במרץ 2025, ראש ממשלת הולנד לשעבר ומזכ"ל נאט"ו הנוכחי, מארק רוטה, נסע לקוסובו כדי להיפגש עם ראש הממשלה קורטי ועם הרשויות המקומיות, ודחק בהאצת הדיאלוג עם סרביה. רוטה חזר על תפקידה של נאט"ו בהבטחת ביטחון האזור והדגיש את חשיבותו של הסכם לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות, ואמר כי תהליך כזה "מביא ליציבות רבה יותר, יותר הזדמנויות השקעה וביטחון מתמשך ברחבי האזור, מועיל לכולם".
נכון לעכשיו, כ-4.500 אנשי נאט"ו פרוסים בקוסובו כחלק ממשימת KFOR, שמטרתה לשמור על יציבות ולהבטיח את ביטחון הקהילות המקומיות. ממשלת קוסובו חזרה שוב ושוב על הצורך בערבויות בינלאומיות גדולות יותר כדי להגן על המדינה מפני תוקפנות סרבית אפשרית, בעוד בלגרד קראה להגברת האוטונומיה של המיעוט הסרבי בקוסובו.
האיחוד האירופי מתווך בדיאלוג בריסל בין סרביה לקוסובו מאז 2013, במטרה לקדם נורמליזציה של היחסים. עם זאת, ההתקדמות הייתה מוגבלת, למרות הסכם אוכריד משנת 2023, כישלונו ביישום גרם למתיחות וחוסר ודאות נוספים באזור.
סרביה, השואפת לחברות באיחוד האירופי, עדיין קשורה לרוסיה ולסין, מה שהופך את דרך האינטגרציה האירופית של שתי המדינות למורכבת עוד יותר..
ללא מחויבות פוליטית קונקרטית משני הצדדים וללא מעורבות גדולה יותר של האיחוד האירופי ונאט"ו, הסיכון למשברים חדשים בין קוסובו לסרביה נותר גבוה. עתידו של האזור יהיה תלוי בנכונות הצדדים לכבד הסכמים קיימים וביכולתה של הקהילה הבינלאומית לשמור על יציבות ולמנוע הסלמה של המתיחות.
צילום: נאט"ו
