בנגלדש חוזרת לזירה הבינלאומית: לאחר שבועות של הפגנות מונפשות על ידי ה סטודנטים נגד אפליה, ראש הממשלה שייק חסינה ברח מדקה ועזב את הארץ. המהומות המתמשכות הן כנראה מהאלימות ביותר שאי פעם התרחשו. הסיבות הן מרובות, יש להן רלוונטיות פנימית אך יש להן גם קונוטציות הנוגעות למדיניות חוץ.
בבסיס המהומות, מחאות נגד שיטת הגיוס בעד מכסות שמטרתה להעדיף את משפחות הלוחמים במלחמת העצמאות מפקיסטן לפני 50 שנה, מדיניות אנכרוניסטית אך מובנת מבחינה נפוטיסטית, שעם זאת לא לקחה בחשבון את ההתקדמות. של המדינה.
מאז 1972, 30 אחוז ממשרות העבודה הממשלתיות הנחשקות, כאמור, שמורות לצאצאי מה שנקרא. לוחמי חופש, בעוד שמשרות אחרות מוקצות באחוזים, עם הצדקה תקפה, לקבוצות אחרות ללא פחות מ-56% מהמשרות הפנויות (מיעוטים אתניים, נשים, נכים, יחידים ממחוזות חסרי ייצוג). לא בלי בסיס, המפגינים מאמינים שהשיטה מפלה ושצריכה להשתנות בהתאם לכישרון, עניין רב קווי רוחב. העימותים היו אלימים במיוחד וגבו כמה מאות קורבנות, במיוחד כאשר המפגינים באו במגע עם המשטרה והפלג היריב.
למרות שהמדינה נהנתה מהתקדמות כלכלית טובה, בנגלדש נותרה אחת הישויות הפוליטיות הפחות מפותחות בעולם: השלב שלאחר המגפה ראה האטה חדה בצמיחת התמ"ג; ב-2023, לפי הבנק העולמי, הצמיחה הריאלית ב-2023 ירדה ל-5,8% לעומת 7,1 ב-2022. התעסוקה הציבורית יציבה יותר ומשתלמת יותר מהעסקה הפרטית; לפי בלומברג, למעלה מ-400.000 בוגרים מתחרים על לא יותר מ-3.000 משרות בשנה.
המפגינים מאמינים כי השיטה התומכת במכסות העדיפה את ראש הממשלה חסינה, כמפלגת השלטון, אתליגת Awami, רכב על הדחיפה של המדינה לעצמאות. השעיית המערכת על ידי בית המשפט העליון לא מנעה את פיצוץ אי שביעות הרצון, בעוד חסינה הגנה על המערכת, נושאת התמיכה החזקה והחובה במפלגת השלטון. ההבטחה להקמת ועדת חקירה לא הרגיעה את העניינים, אלא החריפה אותם עוד יותר. למעשה לא הייתה דרך אפילו לגרום לגורמים המעורבים לדבר עם, ברקע, השיתוק המוחלט של המדינה. מפלגת האופוזיציה הלאומית של בנגלדש תומכת בדרישות המפגינים.
למעשה, הדיכוי האלים הממשלתי לא הספיק, בדיוק כפי שלא הספיק להגביל או להפריע לשירותי האינטרנט, הקשורים לעוצר קפדני.
חסינה, ללא הפרעה בשלטון מ-1996 עד 2001 ולאחר מכן כראש הממשלה המכהן הארוך ביותר של בנגלדש מאז 2009, העדיף תפנית פוליטית יותר ויותר אוטוריטרית לאורך זמן. בתו הבכורה של השייח' מוג'יבור רחמן, שהכריז על עצמאות מפקיסטן ב-1971, היא לקחה את מורשתו לאחר ההפיכה העקובת מדם שבה נהרגו הוריה. הפיכות ממשלתיות עקבו זו אחר זו, והעלו את זיאור רחמן לשלטון, שהודח ב-1981, שביטל את האופי החילוני של המדינה והפך את הנאמנות האסלאמית לאחד מעקרונות המפתח החוקתיים. חסינה נכנסה אפוא לתחרות מרה עם חלדה זיע, מנהיגת ה-BNP ואשתו של רחמן, איתה שלטה לסירוגין.
חוסר יציבות ואלימות אפיינו את החיים הפוליטיים של בנגלדש עד היום, עם החשדות המודגשים יותר ויותר לגבי סדירות תוצאות הבחירות. ההתקדמות הפנימית שהביאה הפיתוח אפשרה שוויון החינוך הנשי, תוך שיפור בו-זמנית בתנאי העבודה. חסינה שמרה על קשרים טובים גם עם הודו וגם עם סין, וטיפחה קשרים עם רוסיה ומדינות מערביות כאחד. עם זאת, הדמוקרטיה שילמה את המחיר, עם דיכוי והגבלת התנגדות וחופש העיתונות. האו"ם דיווח לאחרונה כי השימוש ברשות השופטת כנשק מקטין את עצמאותה של הרשות השופטת.
התסריט של היום הוא הקלאסי: קריסת ההתנגדות כדי להימנע ממלחמת אזרחים עקובה מדם, בריחת ההנהגה, נטילת אחריות ממשלתית על ידי הכוחות המזוינים, עם הגנרל ווקר עוז זמאן, בהופעת הבכורה שלו כראש הצבא. ומאות שאלות על ההשלכות, בהתחשב בכך שאסור ריק מכוח ביחסים בינלאומיים.
מובן מאליו שההשפעה הפסיכולוגית של כניסת ההמון לבנייני הכוח אינה פותרת את הבעיות הממשיות, שנשארות כולן נראות בבירור, גם לאור היקף מספר הקורבנות שניתן היה לחסוך. כאשר מטוס ה-C-130 AJAX1431 של חסינה נחת בבסיס האוויר ההודי של הינדון, הגנרל זמאן הכריז בחוכמה על כוונתו להתייעץ עם הנשיא בעניין הקמת ממשלת ביניים, במטרה לחזור לשגרה בהקדם האפשרי. לאחר מכן, הוא יטוס ליד לונדון לאחר שהות בהודו. עבור חסינה, אולי, התחנה הבאה יכולה להיות לונדון, אם כי אין ודאות בעניין.
ניו דלהי טרם הגיבה רשמית להתפתחויות, אם כי עקבה אחריהם בקפידה ושמרה על כוננות מרבית לאורך הגבול. לפני שנמלט, סג'יב וואזד ג'וי, בנו של חסינה ותושב ארה"ב, ביקש מכוחות הביטחון להציל את הממשלה.
עמדה סינית שתיבחן. בייג'ין התייצב בגלוי ומיד לצד חסינה, איתה חתמה על כמה הסכמים מסחריים משמעותיים, כולל הסכם הסחר החופשי עם ביסוס בטחוני של טיסה ישירה של בייג'ין - דאקה. אסור לשכוח שבנגלדש תופסת עמדה אסטרטגית בין מיאנמר, בעלת ברית של הדרקון ומושפעת כעת מסכסוכים פנימיים, לבין הודו, בתחרות ארוכת שנים עם בייג'ינג. כל זאת תוך ניסיון לשמור על השותפויות עם ארה"ב והודו פעילות. מול החוב של בנגלדש, סין צריכה להמשיך להבטיח השקעות שנקבעו במשא ומתן, בעוד וושינגטון נותרה מקור ההשקעה העיקרי.
מסגרת: RAI
