איראן: חופש הלילה?

(של ג 'ינו Lanzara)
30/10/22

מי שחושב שגיאופוליטיקה היא לא גם הערכה של המשתנה האנושי, טועה. היא לא לוקחת חלק, אבל היא אותה אלפא חיונית שמצליחה לשלוח את כל הניתוחים הטובים והרציונליים ביותר לכדור, רק תסתכל על אוקראינה. או לאיראן...

רפובליקה המוגנת ללא אכזבה על ידי הטרנסצנדנטי, המופצת בהרחבה על ידי אלה שהפכו למתורגמן ולמוציא לפועל שלה, היא נחצה על ידי מרידות המופעלות על ידי ניצוץ מואר על ידי צעיף ואחר על ידי הכחדת חיים פועם עדיין. זוהי אש שעדיין נדלקה על ידי מאות חיים שרק כנראה בוטלו, שהוצתה מחדש בזיכרון על ידי אומץ כמעט לא אמיתי.

האולטימטומים הגיעו כעת, ואנחנו לא חושבים שזה מספיק לחייך בהסתכלות על משחק הטורבן שהוסר מראשו של מולה ונאלץ להקפיץ על הקרקע. אי התחשבות באלמנטים הבלתי רציונליים והבלתי מוחשיים הללו מהווה זרז לאוסף של טעויות הנוגעות לעתיד בטווח הבינוני-ארוך.

הגיע הזמן לאולטימטומים: אם מפקד משמרות המהפכה סלמי יקיים את הבטחותיו, בימים הקרובים יפגע פטיש האייתוללות במה שנותר מהתרבות והציוויליזציה של אומה דורית; אם להפך, ההתקוממות תמשיך להתלקח, ייווצר ואקום כוחני שיש למלא בהקדם האפשרי, אבל איך?

איראן משתטחת, הסנקציות תקפו, הצורך כעת דוחף לתמוך במעצמה גדולה אחרת לשעבר בקושי רב בזמן שהשאיפות הגרעיניות ממשיכות לכפות את עצמן על תשומת הלב.

השערה רצויה היא שטהראן יכולה לחזור להיות העמוד הפוליטי האמיתי האחר של המזרח התיכון באיזון עם סעודיה, בסיס מכונן ראוי להיסטוריה ולמסורת של הציוויליזציה הפרסית. אולם ברגע זה, העיצוב הזה עדיין שייך לעתיד, נראה אותו ונכתוב עליו בקרוב.

עכשיו זה הזמן לרחובות, למאבק של עם שמאתגר כוח מכריע. בין האש לדם הבוער וזורם בין טהרן, קרסון וקייב, מה שמרשים הוא הריקנות המערבית: החדשות הן הערכות מועטות, מצמצמות, לרוב לא בדיוק חסרות פניות.

בעוד שבמערב אתונה יש ויכוח על השימוש במאמרים מוגדרים, בשעה המזרחית ביותר מתים אנשים בספרטה על פי עיקרון. האם זה יהיה הלילה האחרון לחופש הפרסי?

צילום: אירנה