משפטם של 22 הנאשמים שנעצרו בעקבות ההפגנות ב-1 וב-2 ביולי בנוקוס (אוזבקיסטן) מתקיים כעת.
העימותים בין המפגינים לשוטרים נבעו מהכרזה של נשיא אוזבקיה, שבקת מירזייוב, על תיקון החוקה. 170 התיקונים שהוצגו יבטלו את האפשרות לכנס משאל עם על פרישת אזור קרקלפקסטן. פרק XVII1 של החוקה האוזבקית מוקדש לרפובליקה של קרקלפקסטן. נאמר בו כי "הרפובליקה הריבונית של קרקלפקסטן היא חלק מהרפובליקה של אוזבקיסטן" וכי "לרפובליקה של קרקלפקסטן תהיה חוקה משלה". במאמר 74 נוכל לקרוא: "לרפובליקה של קרקלפקסטן תהיה הזכות להתנתק מהרפובליקה של אוזבקיסטן על בסיס משאל עם לאומי שנערך על ידי תושבי קרקלפקסטן".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נראו הפגנות דומות באזור, העקובת מדם הייתה זו של מאי 2005, כאשר בעיר אנדג'יאן, חיילי שירות הביטחון הלאומי אוזבקים ירו על קהל והרגו כ-187 מתפרעים.
אולם ביולי השנה מתו 18 בני אדם (אזרחים ושוטרים) ו-243 נפצעו במהלך ההפגנות, ולפי נתוני המשמר הלאומי, קצת יותר מחמש מאות נעצרו ולאחר מכן שוחררו בהדרגה. הממשלה האשימה את המפגינים בצעידה על העיר נוקוס וכי הפרובוקטורים ניסו להשתלט על מוסדות ולערער את היציבות באוזבקיסטן. גורמים ממשלתיים אמרו שהיתה אי הבנה לגבי הרפורמות החוקתיות הנדונות בבירה.
המשפט מתנהל במרכז בוכרה במרחק שווה, כ-600 ק"מ, מנוקוס וטשקנט תחת נשיאותו של י. אביבולייב, שופט ההרכב הפלילי של בית המשפט בקרקלפקסטן. האישומים נגד הנאשמים הוסדרו והחלו הדיונים שיימשכו במהלך הימים הקרובים.
בין הנאשמים גם עיתונאים, עורכי דין, בלוגרים, מורים וראש המחלקה לחקירה פלילית במשרד הפנים של קרקלפקסטן, פולת שמשטוב. חלק מהאישומים נגדם הם: שיתוף בנזקים חמורים במזיד שנגרמו לשני אנשים או יותר, קשירת קשר לתפיסת השלטון או הפלת הסדר החוקתי של הרפובליקה של אוזבקיסטן, הסמכת ההכנסות מפעילות פלילית, ארגון מהומות מלוות באלימות, חוליגניזם הקשורים להתנגדות לנציג הרשויות או הציבור בביצוע משימות הגנה.
דוברו של הנשיא מירזייייב, שרזוד אסדוב, אמר ביולי את זה "כל האירועים האחרונים הוכנו ואורגנו לא אחד, ולא עשרה ימים לפני שהם התרחשו. אירועים אלו נערכים כבר שנים רבות על ידי כוחות זרים. המטרה העיקרית היא להפר את השלמות הטריטוריאלית של אוזבקיסטן ולעורר סכסוך בין-אתני".2עם זאת, אין ראיות מהותיות התומכות בטענות אלו.
אין זה פסול לחשוב שלמלחמת רוסיה-אוקראינה עשויות להיות השלכות על הביטחון והיציבות של כל מדינות ברית המועצות לשעבר ואירועי השנה האחרונה יוכיחו זאת. בפרט אנו מתכוונים למשבר בקזחסטן שבו ההפגנות נגד עליית מחירי הדלק לא איחרו לבוא, וגרמו למספר מקרי מוות.
למוסקבה ממשיכה להיות השפעה עמוקה במרכז אסיה גם אם, עד עכשיו, הרפובליקות הסובייטיות לשעבר פיתחו דינמיקה פנימית מורכבת הנוגעת לה באופן שולי.
רקע היסטורי
קרקלפקסטן הוא אזור מדברי דובר טורקית, הממוקם ליד ים אראל, בו חיים שני מיליון בני אדם ועד 1930 הוא היה ישות אוטונומית בתוך הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של קזחסטן. בשנת 1936 היא שולבה באוזבקיסטן כרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית קרקלפק.
מאז שנות ה-60 החלה מוסקבה להטות את מי הנהרות, יובלי ים ארל, האמו דריה והסור דריה על מנת להשקות את מטעי הכותנה והדבר הוביל להתכווצות מתקדמת של אגן האקוויפר. לאחר נפילת ברית המועצות, הרפובליקה האוטונומית חתמה על הסכם בין-ממשלתי (1993) על הכללת קרקלפקסטן באוזבקיסטן למשך עשרים שנה לפחות וכן קבעה אפשרות לערוך משאל עם להתנתקות.
עם זאת, ההצעות החוקתיות של הרשות המבצעת הנוכחית שהוזכרו זה עתה, היו הלכה למעשה שלל מקרקלפקסטן את האוטונומיה שלה ואת הזכות לערוך משאל עם.
גם אם האזור עשיר בנחושת, כסף, זהב, אורניום, אין לו תשתיות ומערכת מוסדית כזו שיכולה להיות עצמאית לחלוטין מהשלטון המרכזי, ולדון אותו למשטר של דיכאון עמוק. חוסר שביעות הרצון הכלכלי והמתיחות המתמדת מול השלטון המרכזי בנוגע להגבלות אפשריות על האוטונומיה שלו בוודאי אינם מצדדים בהתחדשות האזור ואכן מגבירים את מוקדי המחאה.
צילום: טוויטר
