המצב בדונבאס מעלה את המתח בין ארה"ב לרוסיה

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
06 / 04 / 21

נתחיל בעובדה אפודיקטית: קייב מעולם לא ויתרה על הרצון להשיב את השטחים שאבדו בשנת 2014. זה לא נכון רק לגבי הדונבאס אלא גם לגבי חצי האי קרים (שסופח לפדרציה הרוסית עם משאל עם), שצוין על ידי האו"ם כ"שטח כבוש זמנית "1.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בצו בחודש מרץ האחרון, חזר ואמר כי אוקראינה "אינו מכיר ברכישת חובה או אוטומטית של אזרחות רוסית על ידי אזרחים אוקראינים המתגוררים בשטח שנכבשה זמנית על ידי רוסיה"ובהתחשב בזה "כמעשה כפייה נגד אזרחי אוקראינה והפרה של החוק ההומניטארי הבינלאומי". מוסיף את זה "אוקראינה שומרת לעצמה את הזכות להשתמש בכל האמצעים הדרושים להגנה על זכויות וחירויות, עצמאות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית, בהתאם לסעיף 51 לאמנת האומות המאוחדות"..

יתר על כן, ב -2 באפריל כינס נשיא אוקראינה את המועצה לביטחון לאומי ולהגנה. באותו יום פגע ארטילריה ממשלתית בפאתי דונייצק, בפרט בשכונת אוקטיברסקי ובכפר ספרטק, ככל הנראה מבלי לגרום לאבדות בקרב אזרחים. נצפו גם טיסות של UCAV TB2 מתוצרת טורקית Bayraktar, שנרכש לאחרונה על ידי כוחות קייב.

המניע הרשמי לתוקפנות אוקראינית הוא שהקרמלין - על פי מקורות מודיעין בקייב - מכין את כוחותיו לקראת כניסה לדונבאס, מתוך אמונה כי האחרון אף יכול לנסות לחדור לשטח אוקראינה.

גם על פי שירותי המודיעין האוקראינים, כוח המשלחת הרוסי יפעל באופן מלא באמצע אפריל.

במציאות מוסקבה מביאה כעת כוחות גדולים לגבול אוקראינה, כולל T-72B3, T-90A (צילום) וטנקים מונעים עצמית 152 מ"מ.

כמו כן, הוסיף דלק לשריפה את החלטת הפרלמנט האוקראיני, שאושרה ב -1 באפריל האחרון, הקובעת כי אוקראינה נמצאת במצב של סכסוך עם הפדרציה הרוסית, ומבקשת מהאחרונה להפסיק באופן מיידי את פעולות האיבה בדונבאס ולקיים את הקודם. הפסקת אש הוקמה.

בימים האחרונים אמר מפקד הכוחות המזוינים של קייב, רוסלן חומצ'ק (צילום) כי "הכוחות המזוינים נערכים היום לתרחישים שונים וכמובן שאנחנו נערכים למתקפה. אנו יוצרים בסיסי אימונים, שותפים עוזרים לנו. (...) לנשיא אין שום בעיה לתת את הפקודה לתקוף. יש רק להעריך את ההשלכות, הכוחות, העתודות ויכולותיה של המדינה. דונייצק היא עיר בה חיים מיליוני אנשים, במקרה של התקפה קיים סיכון שאזרחים רבים ימותו "..

בהשוואה לשנת 2014, כוחות אוקראינה הותאמו מחדש והתארגנו מחדש, בעיקר בזכות הסיוע שהתקבל ממדינות ידידותיות, בפרט מארצות הברית, קנדה ובריטניה (פולין תומכת גם באופן מאסיבי בממשלת קייב, בהיותה אטוויסטית. פחד מרוסיה). בנוסף, פיתחה קייב בשנים האחרונות סדרה של כלי נשק חדשים, במיוחד בתחום הטילים.

הממשל הקודם בארה"ב כבר אישר מכירת ציוד תקשורת, מכ"מים ארטילריים וכב"מים קטנים לאוקראינה. בנוסף הגיעו לפני שנתיים כמאה מערכות טילים נגד טנקים FGM-148 כִּידוֹן (תמונה), זה מהווה מסר ברור ששלחה וושינגטון לקרמלין.

נראה כי ממשלת קייב מוכנה להמשיך בתביעותיה הטריטוריאליות, הנתמכות בתמיכה מערבית (במיוחד אמריקאית).

הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג'וזף בורל, הבטיח תמיכה חזקה של האיחוד האירופי לריבונות אוקראינית ולשלמותה הטריטוריאלית, במהלך שיחת טלפון עם דמיטרו קולבה, שר החוץ האוקראיני, ב -4 באפריל.

עם זאת מוסקבה הזהירה שזה ייקח "כל הצעדים הנדרשים במקרה של התערבות צבאית מערבית באוקראינה". הקרמלין הודה בתנועת כוחותיו לגבול הרוסי-אוקראיני ולחצי האי קרים. אבל הוא הבטיח זאת "הוא לא מאיים על אף אחד". מצד שני, הוא גם הביע את שלו "דאגה לגבי מתחים גוברים וכי בצורה כזו או אחרת הצד האוקראיני עשוי לנקוט צעדים שיובילו למלחמה".

צילום: חיל האוויר האמריקני / ה- Fed הרוסי / צבא ארה"ב

1 https://en.wikipedia.org/wiki/Annexation_of_Crimea_by_the_Russian_Federa...