ירושלים מציגה את היכולת שלה להגיע לשתי נקודות בולטות, מובחנות ומרוחקות ב-24 שעות.
מדובר במכות פטיש שמחסלות רמה גבוהה של חיזבאללה בביירות, ואת המנהיג הפוליטי של חמאס בטהרן, שהגיע במיוחד לחלוק כבוד לנשיא החדש פז'קיאן.
לאחר הטבח במג'דל שמס, שנפגע באבל על מותם של 12 בני נוער שנהרגו מפגיעת רקטה מתוצרת איראן במגרש כדורגל, הגיעה התגובה הממוקדת והמדודה של ישראל; חשש לתגובה ובגינה נדרש להעריך את עוצמת הכוח שהופעל בתגמול.
החתימה והדיוק הניתוחי ניכרים, ברורים, רחוקים מההתכתשות של משחק הצללים שהועלה עד כה. אי אפשר להטעות, גם בגלל שביצוע הפעולות כל כך ברור שהחתימה בתחתית ברורה.
המסרים שונים.
הראשון - 7 באוקטובר נותר אזהרה לכולם, גם למי שלא הצליח לחזות וגם למי שחצה את הגבול: כולם יצטרכו לזכור את ההשלכות הבלתי נמנעות של ההתעוררות הפתאומית של הכלב המטורף של משה דיין.
השני - הכוח הצבאי המרחבי נותר ישראל, המסוגלת לפגוע מרחוק, לחדור להגנת האויב.
השלישי - ישראל רוצה להטיל פחד על אויביה. וזה מצליח, כי זה מגיע לכל מקום, בלי קושי. אפילו בבית האויב שלו.
