כצפוי והוכרז, הפרדיגמה הסינית של שתי המערכות קורסת. הונג קונג נופלת בשם raison d'état שבזמנו, חיסלה את טיבט. חדשות על תנועות חיילים סיניים מגיעות לקשמיר, ואזהרות כבדות יותר מגיעות לטאיוואן.
יתכן כי רעידת האדמה כבר החלה עם סגירת השגרירות הבריטית בצפון קוריאה וההודעה של מייק פומפאו: "ההחלטה ההרסנית של בייג'ין היא רק האחרונה בסדרת פעולות המערערות באופן מהותי את האוטונומיה והחירויות של הונג קונג ואת ההבטחות של סין לתושבי הונג קונג במסגרת הצהרת המשותף סין-בריטית, אמנה בינלאומית שהוגש על ידי האו"ם. "
בעודנו מדברים על נגיף קורונה, האימפריה ממנה התחילה המגיפה חונקת את מחאתה של אוכלוסייה צעירה, שגם היום ניסתה להפגין.
עבור מערבי אלה תמונות שמזכירות את פראג ובודפשט, וסוף חלום; וההצהרה הבלתי נמנעת של מדיניות ריאלית המבוססת על רצון וכוח מערבי.
אנו יכולים לדון בעקרונות המשפט הבינלאומי, אך אין ספק כי מבחינה פוליטית זוהי נקודת תקלות, שם הוכח שלמועצת המועצות העממית אין כוונה להמתין, ומעל לכל שהיא אינה מודה או מודה בחריגות מהקו הקבוע. ברור כי המק"ס אינה חושבת בחוקים מיוחדים או בערבויות מיוחדות.
אולי הגיע הזמן שגם במערב, במערבנו המנומנם והבלתי מתחכם, אנו מבינים זאת לֹא כל העלים שייכים לאותו עץ, במיוחד כאשר לגנן יש את מלוא העוצמה לחתוך את הענפים שהוא נראה המתאים ביותר.
צילום: משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין
