פוטין סותר את לברוב: סימן לפילוג של ההנהגה הרוסית?

הפעם זה לא נראה טקטי. הרשו לי להסביר: לעתים קרובות נראה שסרגיי לברוב ולדימיר פוטין מתכוונים לשחק "שוטר טוב ושוטר רע" כשהם מעירים על אירועים בינלאומיים, הראשון הוא הפנים הדיפלומטיות והנקיות של רוסייסקאיה פדרציה והשני המנהיג הכריזמטי ומקבל ההחלטות של הענק השאפתני של אירו-אסיה.

ביום שלישי 22 בפברואר, יום לאחר ההכרה במה שנקרא הרפובליקות העממיות שנבנו בערים האוקראיניות דונייצק ולוהנסק, בקרמלין שתק בעוד כמעט עשרים וארבע שעות העיתונות מרחבי העולם תהו כיצד חלק גדול מהשטח שנכבש על ידי ה"פרו-רוסים" היה אמור להיחשב, כביכול, מכוסה על ידי ההחלטה הרוסית. רק קולו של שר הפנים קולוקולצ'ב הורם כדי להחזיר את כל המחוזות, כולל ערים גדולות ואסטרטגיות כמו מריופול, הנשלטות כעת על ידי קייב. לבסוף, פוטין עצמו נאם בערב, וקבע מילה במילה:

ובכן, זיהינו אותם. וזה אומר שהכרנו בכל מסמכי היסוד שלהם, כולל החוקה. והחוקה מציינת את הגבולות בתוך אזורי דונייצק ולוהנסק כשהיו חלק מאוקראינה".

חבל שפחות מחצי יום קודם לכן לברוב עצמו שם את פניו על הבהרה של טנור שונה מאוד:

רוסיה מכירה בעצמאותם של אזורי הפרידה במזרח אוקראינה בגבולות הנשלטים כיום על ידי הבדלנים הנתמכים על ידי מוסקבה

ה"הכחשה" הברורה והיבשה הזו של הדמות הסמכותית והידועה ביותר של ההנהגה הרוסית אחרי פוטין עצמו, היא הפגנת עימות בין קבוצות כוח שונות המסתתרות מאחורי היציבות לכאורה בהחלטת ההכרה, שאושרה על ידי כל השרים והשרים. הצבא לפי בקשה ולפני נשיא רוסיה? אל לנו לשכוח שלברוב הרוסי-ארמני הוא המעריך האחרון - מבין האישים בצמרת רוסיה - של אותה תקופה, בין 2000 ל-2007, שבה נראה היה שמוסקבה מתקרבת לברית, גם הודות למאמצי שרה. אטלנטיק.

אם מדובר בסדק או סתם בזלזול של פוליטיקאי כל כך מנוסה, כנראה שנגלה במהלך אירועי הימים הקרובים.

_{צילום: קרמלין}