אלבניה, ההזדמנות שהוחמצה על ידי איטליה. Cap.2: האיסלאם בשערים ... (סוף)

(של ג'אמפירו ונטורי)
14/10/16

אלבניה משתנה, אלבניה כבר השתנתה. אלבניה מעל הכל ממשיכה להשתנות באופן שבורח מהרבים מאיתנו, האיטלקים.

אין צורך במדעים מיוחדים. פשוט צא לסיור במרכז טיראנה בין הבניינים שנבנו על ידינו לבין הולך הרגל הנחל Murat Toptani. פשוט עצרו לשתות קפה או תה raki בקרב האנשים העוברים, תמיד אותו דבר אבל כל יום שונה מזה שהיה לפני.

צעד אחד משם נמצאת פיאצה סקנדרבג, עם פסל הרכיבה זהה לזה של פיאצה אלבניה ברומא, בפינה נשכחת באוונטין. הגיבור הלאומי ואלוף הנצרות האלבנית, כמו כל הסמלים הלאומיים של המדינות הקומוניסטיות לשעבר, נחלף בסוף משטרו של "החבר העליון" הוקסה והוצא ברחובות במקומו.

כעת מתוכנן שיפוץ נוסף למקום המרכזי ביותר בבירה, הפעם במימון הלוואה מכווית. רגיל לחיים קשים, סקנדרבג בטירנה אינו מוצא שלווה אפילו בצורת פסל. ושוב הסיבה היא פוליטית. מוצב כך בלב העיר כיום, זהו התייחסות חזקה מדי לטינה ההיסטורית שיש לאלבנים לטורקיה בתקופה שרוח הגיאופוליטיקה דוחפת במקום זאת להדגיש את הקשר בין שתי המדינות.

למרות הדיכוי העז של מאות השנים האחרונות, אין ספק קשר. הוכחה כי הרציפות בין העות'מאנים לאלבנים מוכיחה על ידי מנהגים, מנהגים, אך מעל לכל 40% מהאוכלוסייה המוסלמית (הגבוהה באירופה), הם עדות למורשת המובהקת ביותר של הקולוניזציה הסתומה של חלוקות אינסופיות שעבורן הבלקן הם דבר מילולי.

אין זה מקרה שהנוצרים הסרבים מכנים את האלבנים "טורקים" (ברור שגם אלה מקוסובו) ומגבילים במובן זה שנאה אתנית ותרבותית שהחלה בסוף שנות ה- 1300. ציון האויב של היום בשם האויב בכל הזמנים, שווה להקצאת קרבה שאליה אלבניה, גם אם חסרת סבר, חייבת איכשהו להתמודד עם זה. 

מעט לעשות, הכל הולך בכיוון הזה. יותר מכל אנו רואים את ההשקעות שאנקרה מכניסה למטה בטירנה וסביבתה: אלבניה טלקום מאז 2007 נמצאת בבעלות קונסורציום בו טורק טלקומוניקאסיון ולחברת אחזקות ערבית-טורקית יש רוב. 

אפילו יותר רהוט TAP (זה טרנס האדריאטי צינור), פרויקט הצינור שיביא גז לאירופה מהים הכספי דרך טורקיה ואז אלבניה. החשיבות האסטרטגית של טירנה עבור טורקיה ועבור בריסל (לכן לאמריקה ...) בפונקציה אנטי-רוסית, באה מעצמה.

אלבניה לוקחת כסף טורקי ולכן מתקפלת לרוחות הפוליטיות והתרבותיות הנובעות מכך. עם הכניסה לנאט"ו בשנת 2009, גדלו שולחנות הפגישות עם אנקרה. גדל עד כדי כך שהמסגד הגדול החדש בבירת אלבניה ממומן במקרה באמצעות לירה ... יהיו בו צינרות בגובה 50 מטר ויהיה בו מרכז תרבות חשוב. הניואנסים עם בית הספר הקורני לעולם אינם ברורים ...

כבר יותר משנה אנו מדברים על קטע האיסלאמיזציה הזה בטורקיה. אם קלשה אלבני נראה יותר ויותר תרבוש טורקית, ההשלכות אינן קשות להבנה.

שובם של העות'מאנים לבלקן, בסיוע ארצות הברית מאז אמצע שנות התשעים, טס גם הוא עם הסהר בגשר מוסטר בבוסניה שנבנה מחדש בכספי אנקרה. הטעם זהה לזה באלבניה. באזור שלם שנוי במחלוקת במשך מאות שנים יש לך תחושה של ארץ קרובה יותר לאיסלאם בכל יום.

בין קפה לבין א raki אז אולי כדאי לזרוק את העין על עוברי האורח של מוראט טופטני טוב יותר. למעשה, יותר מדי תשומת לב, נשים עם רעלות אסלאמיות. בטירנה 70% מהאנשים הם בעלי אמונה מוסלמית. כן, אין ספק, אני יותר מאתמול ...

האם אלבניה היא אז איסלאמיזציה של עצמה?

התכווצות הקתולים בין 19 ל- 13% מהאוכלוסייה בשש שנים בלבד (נתוני 6-2005) מדברים על כרכים. המינרטים המסוגננים של אנדרטת החברות בטירנה מדברים בצורה ברורה לא פחות.

אבל העיר, ככל שניתן לתפוס את התופעה, משאירה את הזמן שהיא מוצאת. זה בין Katunari, חקלאים באזורים מרוחקים, אתה יכול להבין את ההבדל. אל באסטר, כפר בן ארבע נפשות שאבדו בעמקים צפונית-מזרחית לטירנה, ניתן להגיע רק ברכב שטח. מלמעלה ומרחוק רואים מסגד בכניסה ושלושה מינרטים שנובטים בפנים. ההצעה עולה על הביקוש. מוזרויות בלקניות ...

אזורים מוסלמים מופצים כמו נמר. קשה להבין, קשה להתמצא. אלבניה היא צומת דרכים של הרים דוממים ואפלים, אחיותיהם של אלה הצפוניים יותר שבהם שנאה זרמה במשך מאות שנים בין נהרות אפיים וסלאבים בדם. הצלב והסהר כאן עשויים ברזל: חדים כחרבות או חלודים כמו יריעות מתכת נטושות; זה תלוי בתקופות.

אולם הפעם הסהר משחק כבד. מאז סיום הקומוניזם הוא הכניס את עצמו לחלל אזכורים שמישהו מיהר לתקן.

ולו רק בשביל "אמא טורצ'י אותם" זה יהיה מעט. שדה התעופה של קוקס, תרומה של איחוד האמירויות הערביות, נקרא רשמית שייח 'זייד בן סולטן בן זייד אל נהיאן.

ערבים כמו טורקים נופלים. קטאר הולדינג עומד מאחורי מחצית העבודות הגדולות החדשות שתוכננו בשנים הקרובות. קרן קטאר אלבנית היא פתחה את שעריה בשנת 2002 ועם מפקדתה בטירנה היא מפקחת על כניסתו של העולם הערבי הפרוגרסיבי למדינה.

גשם של כסף וכל המימון יש אינטרס. אלבניה האדומה לשעבר הופכת לאיסלאם ירוק, כמו שקרה לקוסובו וככל שהיא מתרחשת יותר ויותר בבוסניה מדי יום. האמריקאים הרפו את זה, אפילו נשבו על האש. זה חלק מהמשחק. הכל קרה בפחות מעשרים שנה. זמן לעכל את סוף הקומוניזם הוא עוד סדר בלקני שהחל שוב להתקדם. 

אנחנו נפרדים מאלבניה משאירה את שייאק בצד ימין, רק שמאלה מדורלס, בדרך לטירנה. המרכז האיסלאמי כאן הוא חשוב והופך את בית הספר, מכל הבחינות ...

מה אנחנו עושים? אנו מדברים בקפדנות, אנו האיטלקים. כאן היינו מוזמנים, הכי פחות גרועים, את בני הדודים העשירים שכשיש רוח טובה תוכלו לראות את פוליה ... ההיסטוריה שלנו, התרבות שלנו, הצלב שלנו כל כך חשוב כמו הרגולטורים של קדחת הבלקן, בצד השני של אדריאטיקו לא ממש הגיע לשם. הם עמוסים בסיונטרונריה הסקסיאלית שלנו.

עכשיו יש האחרים, בגן העדן הבלתי-בוגר הזה, עושים עסק מוזהב. יש אחרים שבתמורה לירה כופה סהר ...

תודה מיוחדת לאומברטו, כתף אל כתף בטיולים מכל הסוגים.

 (תמונה: מחבר)