"תן לי להתחיל להביע את הערכתי הכנה, המכבדת והאסירת התודה על נוכחתי על סיפון נווה יורו, של הצי האיטלקי. הרגשתי את קבלת הפנים החמה שלך.
[...] הרשו לי לפנות אליכם, המפקד אלטה וצוות היורו. אתה נמצא באטלנטה מאז מרץ השנה. לכן אתה הצוות הוותיק והמנוסה ביותר בכוח המשימה. עמדתך במשימה זו הוארכה בכמעט חודשיים.
ולמרות שכמפקד כוח המשימה אני מרגיש מכובד שיש לידי את הספינה ואת הצוות הנפלא הזה, ודאי היו אלה חדשות קשות לא לחזור לאהוביך, אלא להישאר במפרץ אדן.
[...] ליווית את ספינת הסוחר האחרונה של תוכנית המזון העולמית (WFP) ולא אכזבת אותי. תודה לך על זה. יחד, ספינות כוח המשימה העבירו יותר מ -1,3 מיליון טונות של מזון וסיוע הומניטרי לתושבי סומליה וכל הסיבות לכך.
[...] כשאתה עוזב את EUNAVFOR TF 465 אני ממליץ לך לזכור את הדברים הבאים: כולנו - לא משנה אם אחד הוא אדמירל, מפקד, חייל או ימאי, או בכל תפקיד אחר בתוך כוח המשימה - אנחנו כולם בעלי חשיבות שווה לביטחונם ולחופשם של אלפי מלחים בים וגם להבטחת חייהם של מיליוני אנשים בסומליה המועסקים על ידי ארגון ה- WFP. בלעדיך והעבודה המסורה והמיומנת שלך שאתה עושה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, הייתי חסר אונים כמו מאמן של קבוצת כדורגל ללא שחקנים.
בחודשיים שבהם נווה יורו נמצא תחת פיקודי (סיבוב 2) נהנתי מכל יום ובילוי איתו. הצוות מאוד מסור והפגין מקצועיות גבוהה.
[...] אינך יכול לעשות הכל לבד, אך יחד נוכל להשיג תוצאות נהדרות. ביחד אנחנו חזקים! רוח חמורה וים רגוע. תודה רבה"
אלה המילים ש- מפקד כוחות של כוח המשימה 465, הקומודור רנה לויקקס, דיבר על סיפון הטיסה במהלך ביקורו על סיפון ספינת חיל הים. הוא הכיר במקצועיות ובעקשנות שהפגין הצוות כולו - המוגדר כ"מומחה ביותר "של כל המכשיר - ומחמיא מעל הכל על העבודה שנעשתה.
ביומיים שקדמו לביקור הקומודור, בא תדרוך אחר הצהריים, מפקד הספינה יוֹרוֹקפטן הפריגטה ג'וזפה מ. אלטה, מתואם על ידי השני בפיקוד, סמ"ק מאורו קוליזי, מ- PI stv אלסנדרו בוג'יו תומאסז, על ידי עוזר הסגן הראשי ג'אמפיירו ניגרי, הציג ודן את טיוטת התוכנית בנוגע לביקור מפקד כוחות על סיפון הספינה.
למרות האימון היומיומי והפעילות המבצעית הנוגעת למערכת מבצע ממוקד את'ר 11 - כפעילות ISR או גישה ידידותית - הצוות עבד ללא לאות וללא לאות במשך יום שלם על מנת להפוך את כל היחידה ליעילה ומסבירת פנים עוד יותר.
בשעה 10.30, למרות החום הלוהט במפרץ אדן, ה- AB 212 יצא מסיפון הטיסה נווה יוֹרוֹ והגיע לסיפון הטיסה של HNLMS טרומפ (F803), יחידת הדגל ההולנדית שעליה מפקד כוחות לויקקס. מהספינה הזו האדמירל ההולנדי "מכוון" ומסדר את פריסת היחידות הימיות ואת האמצעים המועמדים לרשות המדינות החברות, המשתתפות במשימה הנוכחית.
עם ההגעה לספינה יוֹרוֹהמפקד אלטה המתין בהאנגר בירך לא רק את מפקד הכוח ההולנדי, אלא גם את צוותו. ביניהם COS (רמטכ"ל), קצין גרמני. שני מטוסי ACOS N5 (כלומר מנהל המתכנן את הפעילות המבצעית של המשימה, המוקצה ליחידות ימיות שנמצאות במימי סומליה ובמפרץ עדן) כולל קצין איטלקי וקצין ספרדי. ולבסוף PAO (קצין לענייני ציבור), קצין גרמני.
כל הקבוצה ביקרה במגורי הקצינים, בגשר, ב- COC (מרכז התפעול הקרבי, "הלב המבצעי" של הספינה), ה- COP (מרכז מבצעי הרציף, שם בודקים את מנועי הספינה), בית החולים.
בינתיים על סיפון הטיסה, מחכה לנאום של מפקד כוחות, כמו באסיפה הכללית, הקצינים והקב"טים בשורה (של המפקד). בעודם מתמודדים עם מחלקות המומחים כולל GOS, אנשי החטיבה הימית סן מרקו, רכיב האוויר של הצי האיטלקי (Sezelicot). המפקדים השנייה, הסמלים והכוחות, מימין (תמיד מהמפקד).
בהיותי על סיפון הטיסה של ספינת היורו, מאזין לנאום קצר ואינטנסיבי שנשא במילים מלאות חיבה והכרה צפופה בעבודה שעשתה המפקדת אלטה עם צוותו, אני מאמין שהיא מחזירה את הקורבנות שכל אחד מהם הם התמודדו בחודשים ארוכים אלה הרחק מאהוביהם.
כאשר מפקד כוחות הוא הביע את תנחומיו על קורבנות רעידת האדמה שפקדה את ארצנו, ועיניהם של רבים מהצוות הופנו אל דגלנו האיטלקי. ומי יודע אם כאשר הורידו אותו ופנו חזרה לכיוון הים חשבו על קארן בליקסן: "התרופה לכל דבר היא מי מלח או זיעה, דמעות או ים."
אני מאמין ש מפקד כוחות הדגיש שני היבטים מהותיים. אותן נקודות מבט - ואני מקווה שאני לא טועה - שהמפקד אלטה ניסה להנחיל לצוותו: "שביחד אנחנו חזקים יותר" ורק "בעבודה מסורה ומוסמכת" ניתן להשיג מטרות גדולות. למעשה, משימות חשובות מסתיימות, ממש כמו המבצע אטלנטה. וצוות הספינה יוֹרוֹ אני מאמין שהוא מחויב כל יום, ומנסה לעולם לא לאכזב את ציפיותיו של מפקדו. אך מעל לכל נסה לעולם לא לאבד את המטרה העיקרית של המשימה אטלנטה.
הקומודור הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין הצי השונה, המאוחדים כולם תחת אותו דגל, זה של הקהילה האירופית. יחידות חיל הים שעם הצוותים שלהן "גרים" בתיאטרון מבצעי שבו כל מאמץ מכוון לבעיית הפיראטיות, לבטיחות הסחר הימי ולשמירה על חיי אדם בים.
בסוף הנאום, שחרר את השורות, והכל מוכן לצילום הטקס האחרון.
"פוזה" מורכבת, מסודרת ומחויכת לזריקה האחרונה.
הגיע הזמן לארוחת הצהריים. המפקד הולך עם הקומודור וצוותיהם בהתאמה לכיכר הקצינים.
בתום הארוחה דיברה המפקדת אלטה עם מפקד הכוח לואיקקס הפעילויות שבוצעו בים, המשימות והתוצאות שהשיג נווה יוֹרוֹ בתוך המכשיר האירופי. הייתה לו גם ההזדמנות להראות לקומודור את "ערכת הדייגים".
מארז המכיל ביסקוויטים, תרופות בסיסיות, שימורי בשר, מים וציוד אחר. זה מועבר במהלך ידידותית מבוצע על סירות דייג או על "dhows" (סירות אופייניות של האוקיאנוס ההודי וים סוף), לדייגים. למעשה, הם גם מספקים מידע תקף לגבי כל ארגוני פיראטים העשויים להיות נוכחים לאורך חוף סומליה. דרך להודות להם על שיתוף הפעולה. חבילה שימושית, כי לעתים קרובות יש נשים וילדים על סירות אלה.
יש שיתוף פעולה מרבי מצד דייגים סומלים או הודים שחוצים זה את זה במי קרן אפריקה. הם מבינים עד כמה נוכחותן של ספינות צבאיות חשובה מכיוון שהן מבטיחות פיקוח מתמשך אך מעל לכל מעקב ובטיחות בים. גם אם המשימה החשובה ביותר היא דווקא "ללוות" את ספינות הסוחר של ה- WFP לאוכלוסיות הסומליות.
מפקד הכוח בירך שוב את המפקד על ראיית הנולד ותשומת הלב שבה צוותו מבצע את הפעילות בנושא מבצע ממוקד את'ר 11.
לפני שהקומודור עזב את היחידה, הייתה המסירה של סמל ספינת היורו ועוד.
מפקד הכוח הפקיד את זכרו בידי נווה יוֹרוֹ אל "ספר היומן".
התמונות הרגילות תפסו חיוכים ולחיצות ידיים, מודעים ומודים על עבודה קשה ותובענית שבוצעה על ידי כל הצוות.
ה- AB 212 מוכן על סיפון הטיסה.
הטייסים מכינים את מפקד כוחות וצוותו ללבוש את מעיל הצלה ומתנפח ואוזניות.
בעוד האדמירל רנה לויקס עומד להיפרד מהמפקד אלטה, הוא מביט בי כשאני מצלם אותו. החולצה הלבנה שלי לא נעלמת מעינינו: "מי שמהרהר זמן רב לפני שעושה צעד יבלה את חייו על רגל אחת." בעיקרון עכשיו אני יכול לדעת, לבשתי את זה בכוונה. הוא שואל את המפקד מי הייתי. אני לא יודע אם באותו רגע הייתי יותר נרגש או מאוימת. הוצג בפני המפקד, ששימש כמתורגמן שלי. כשלחצתי ידיים לקומודור הבנתי באמת עד כמה חשובה להיות שם, ויותר מכך, כאשר הוא שאל אותי איך עוברת הניסיון שלי על הספינה.
עניתי "חלש" באנגלית לא מושלמת: "זו חוויה ייחודית". הוא חייך אלי. פשוט הודיתי בזמן שהמפקד אלטה המשיך לתרגם את דבריו כדי שאוכל להיפרד מהם.
המשכתי לצלם, מרוצה, מהיציאה של AB 212.
זהו רק אחד הימים הראשונים, מלאי הרגשות, שהתגורר על סיפון האוניה יוֹרוֹ. ימים מלאי פעילות מצפים לי לספר במהלך המשימה "שלי" אטלנטה.
(המשך)
קרא גם את פרק 1: "תקווה לטוב ולהיערך לרע ביותר"
(צילום של המחבר)
