דוח אפגניסטן: השגריר קנטון, "הרגעה באפגניסטן היא האינטרס של כולם ..."

(של Giusy Federici)
06/10/18

"אני נמצא בקאבול כבר שנתיים וחצי. תקופה שאפשרה לי להעמיק עוד יותר את הידע שלי על המדינה המרתקת והמורכבת הזו. למרבה הצער, המצב הביטחוני הנוכחי אינו מאפשר הפנייתו בחופשיות וזה מהווה גבול, אך ההזדמנויות להצליח להעמיק את הבעיות השונות אינן חסרות ושהייה שאינה מוגבלת מדי בזמן בהחלט חיובית.".

רוברטו קנטונה הוא שגרירנו באפגניסטן. פגשנו אותו בשגרירות האיטלקית בקאבול, הנמצאת בתוך השטח הירוק, וניצלנו את ההזדמנות כדי להבין מה יחסי איטליה עם אפגניסטן ועם מדינות אחרות, הן השכנים והן אלה שעמם אנו חולקים את המשימה. תמיכה נאט"ו נחושה.

השגריר קנטונה, איך היחסים של איטליה עם אפגניסטאן?

היחסים מצוינים. איטליה הייתה בין המדינות הראשונות שהקימו יחסים דיפלומטיים עם אפגניסטן מאז תחילת שנות העשרים. יחסים בתקופות ההיסטוריות השונות קיבלו ערכים וממדים שונים. החל מה- 2001, הודות לנוכחותנו הצבאית במשימת נאט"ו, שמטרתה לתמוך בדמוקרטיזציה של המדינה ולחימה בטרור, היחסים החריפו עוד יותר. הפעולה החשובה שבוצעה על ידי שיתוף הפעולה האיטלקי בפיתוח אשר רואה באפגניסטן מדינה עדיפות תרמה גם לכך.

האם אתה עובד גם בתיאום עם שגרירויות אחרות?

בְּהֶחלֵט. במיוחד עם אלה של האיחוד האירופי ומדינות המערב. ההיבט הרב-צדדי חשוב כאן מאוד. זה במיוחד במקרה של ניהול כספים בינלאומיים המשמשים לתמיכה בכוחות המזוינים ובמשטרה האפגנית. מדובר בכספים המשולמים עבור הצבא לקרן הנאמנות של הצבא הלאומי באפגניסטן, המנוהלת על ידי מתקן בתוך נאט"ו, ובשביל המשטרה בקרן נאמנות חוק וסדר המשמשת בעיקר לתשלום. משכורות למשטרה. כספים אלה מנוהלים מול עמיתו האפגני ותחת פיקוח כל המדינות התורמות. היחסים שקיימים בינינו לבין ייצוגים דיפלומטיים מערביים אחרים הם אפוא קרובים מאוד.

האם אותה מערכת יחסים גם בהקשר של העברת מידע? הטיעון המודיעיני הוא תמיד עדין, אבל זה חשוב ...

מידע מסוג זה חיוני בהקשר של מלחמה כמו האפגני. הם מאפשרים לנו לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את ההגנה של כוח אדם איטלקי מבנים במדינה. גם כאן שיתוף הפעולה עם נאט"ו ושאר השגרירויות המערביות קרוב מאוד.

חראט, שבה עיקר המשימה הצבאית האיטלקית, היא השלווה ביותר של האזורים האפגניים. האם יש לך גם תשובה כשגרירות?

כן, הריאט הוא חלק מאפגניסטן שבו איטליה נוכחת יותר, הן עם המרכיב הצבאי והן עם שיתוף הפעולה בפיתוח. אין ספק שהראט נותרה אחד האזורים החשובים ביותר באפגניסטן. זה גם תלוי בעבודה מצוינת כי איטליה המרכיבים השונים שלה, האזרחי והצבאי, עושה מזה זמן מה באזור זה. בהתייחס למרכיב הצבאי הפועל במסגרת משלחת התמיכה המוחלטת, מדובר בפעילות של "הכשרה" ו"ייעוץ "לטובת הצבא האפגני. בעוד שבנושא שיתוף הפעולה בפיתוח, הריאת נשארת, יחד עם המחוז של במיאן, את האזור שבו ריכזו את מספר היוזמות הגדול ביותר. פרוייקטים המיועדים להקמת תשתיות ולתחום הנותר של 80, המיועדות לבניית מגזרים אחרים, מחקלאות לחינוך ולבריאות.

מהן התשתיות שאנו בונים איטלקים באפגניסטן?

אם למנות כמה פרויקטים, באוגוסט 2016 חנכנו דרך המחברת בין קבול לבמיאן. עורק שמאפשר לך היום לעשות את המסע הזה כשעתיים וחצי בעוד לפני שהוא לקח יום שלם. בהראט אנו עובדים על יוזמות שונות, כולל הרחבת שדה התעופה, הקמת החלק האחרון של הרכבת שיחבר את חרת לאיראן, כביש טבעת שיחבר את תחנת הרכבת לשדה התעופה בו מתוכנן מרכז מסחרי ו הקמת כביש של כ- 200 ק"מ בין חרת לצ'סט-איי-שריף. אנו עוקבים אחר פרויקטים נוספים: בבמיאן, שוב בנוגע לתשתיות, מתוכננת סלילת כביש טבעתי שיאפשר לעבור תנועה כבדה מהאזור הארכיאולוגי בו שכנו הבודהות המפורסמות שהושמדו על ידי הטליבאן. הוא מתווכח עם היפנים והגרמנים. למעשה, נראה שחשוב להחיות את האתר הארכיאולוגי היקר הזה, שהוא אתר מורשת של אונסק"ו.

נאמר בבמיאן, ואחד חושב על הטליבאן, שברוב המקרים נראה כמי שמוכן לחזור לחוקיות, כפי שהוכיחה הפסקת האש בסוף הרמדאן. האם גם השגרירות האיטלקית נעה בכיוון זה, יחד עם שליחות ה- RS?

לקהילה הבינלאומית בכללותה יש את כל העניין שאפגניסטן מוצאת את יציבותה. ההצעות האחרונות להפסקת אש על ידי הנשיא אשרף גאני זכו לתמיכתנו המלאה. היה הראשון, עם סוף חודש הרמדאן בתחילת יוני, שהתקבל על ידי הטליבאן. זה היה איתות חשוב כי זה היה הפסקת האש הראשונה, אם כי זמנית, לאחר 17 שנים של עימות. הצעה דומה השנייה היתה במקום פחות מוצלחת. יש הסבורים כי הסיבה לכך נובעת מכך שבמהלך הפסקת האש הראשונה הייתה אחווה גדולה בין האוכלוסייה, כוחות הביטחון האפגניים לבין רבים מחברי הטליבאן. חזרה על החוויה הזאת, לדעתם של מנהיגי הטליבאן, עלולה היתה להיות אובדן שליטה על בסיס גדול של המיליטנטים שלהם. מצב הקונפליקט הממושך הזה נעשה קצת עייף.

ולבחירות עתידיות?

שני תאריכים הוגדרו, הבא 20 אוקטובר מתוכננים הבחירות הבחירות, בעוד 20 אפריל בשנה הבאה צריכה להתקיים הבחירות לנשיאות. חשוב ששניהם אמינים ושקופים. יש, עם זאת, כמה קשיים אובייקטיביים שיש לקחת בחשבון, שכן לא כל שטחי המדינה נמצאים בשליטת הממשלה, באופן בלתי נמנע, בכמה מקומות הבחירות בקושי מתקיים. יש גם כמה בעיות קריטיות. ועדת הבחירות העצמאית, גוף האחראי על הארגון, צברה עיכובים אחדים ועבודתה מתחה ביקורת על ידי כמה מפלגות אופוזיציה. כי הבחירות יתקיים נשאר גורם חשוב עבור דמוקרטיזציה של המדינה שעבורו יש לנו את כל השקיעו בכבדות.

אנחנו עוזרים להרגיע את אפגניסטן והתוצאות שם. ואנחנו בונים תשתיות רבות. יש לנו גם יזמים איטלקים להשקיע מקומית?

כרגע המצב הביטחוני אינו מאפשר זאת. יש כמה חברות איטלקיות שמנהלות מחקרי היתכנות בכמה פרויקטי תשתית, אך הן מצומצמות מאוד, שכן נוכחותן של חברות מערביות מוגבלת מאוד. יש חברות איראניות, טורקיות, הודיות, סיניות, אבל תנאי הביטחון לא מציעים כרגע נוכחות של חברות איטלקיות או חברות שעובדות על הקרקע.

סין, לעומת זאת, נע ומרחיב הרבה באפגניסטן ...

סין פעילה במיוחד בכמה חזיתות, בעיקר בחזית הכלכלית והמסחרית, גם בשל קרבתה הגיאוגרפית. ויש לה גם עניין גיאוגרפי באפגניסטן. כמו מדינות אחרות באזור, היא מודאגת מהנוכחות של קבוצות הקשורות לדע"ש הפועלות בחלק הצפוני-מזרחי של המדינה, במיוחד במחוז בדאקשן. לסין יש אינטרס, כמו רוב המדינות, לראות בהקדם האפשרי אפגניסטאן יציבה, שבה יש קונצנזוס לאומי בין הממשלה לבין הטליבאן ותבוסה והשפלה של המרכיב האסלאמי הרדיקלי ביותר.

עם זאת, סין בונה הרבה תשתיות, הטורקים עושים את אותו הדבר. האם איננו מסתכנים, יום אחד, שמה שהשגנו כאיטלקים ומערביים יבוטל איכשהו?

במציאות, מדובר בפרויקטים משלימים. עבור הממשלה הנוכחית, ובמיוחד עבור הנשיא גאני, סוס עבודה הוא דווקא קישוריות אזורית, מה שמרמז על קיומה של שורה שלמה של תשתיות. כיום אנו עובדים על הקמת צינור גז המחבר בין טורקמניסטן להודו דרך אפגניסטן ופקיסטן, לחיזוק קווי החשמל, להקמת קו הרכבת בן חמש המדינות שאמור לאחד את סין ואיראן. הפרויקטים במימון איטליה משולבים באופן מושלם בתכנית פיתוח אזורית זו. התשתיות משרתות את המדינה, את צמיחתה הכלכלית, בסופו של דבר את העם האפגני, ומסיבה זו הם גם לא מתנגדים לטאליבן.

השגריר קנטונה, להסיק: איך היית מתאר את אפגניסטן?

המצב נותר מורכב, למרבה הצער אנו רואים זאת מדי יום, ממספר הפיגועים וההתנגשויות המזוינות. מאז 2001, הנוכחות הבינלאומית אפשרה למדינה לנצל תמיכה עצומה, כולל פיננסית. זה הזמן להשתמש בה היטב, הן באמצעות מאבק יעיל בשחיתות והן באמצעות תהליך של רפורמה במנגנון הביורוקרטי. אבל קודם כל, על ידי פתיחת משא ומתן לשלום כמה שיותר כולל עם ההתקוממות. כמובן, השאיפות והתקוות של כולנו הן שזה יקרה כמה שיותר מהר. לאחרונה אנו עדים ליוזמות רבות במובן זה, לא רק על ידי ממשלת אפגניסטן, אלא גם על ידי ארצות הברית, מדינות האזור, אלה של המפרץ. התפקיד שמילא הרכיב הדתי, על ידי אולמה, היה חשוב גם, עם כנסים שהתקיימו באינדונזיה וערב הסעודית, בדיוק כדי לנסות ליצור את האקלים החיובי הזה שיאפשר לפתוח בתהליך שלום. לבסוף, יש לקחת בחשבון שאפגניסטן נותרה מדינה אסטרטגית עבור כולם. זה מיועד לארצות הברית, לרוסיה, שחוששת מהיסחף של הטרור של המדינה האיסלאמית במדינות שכנות כמו טורקמניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. יתר על כן, אפגניסטן היא מדינה חשובה לאיראן, לפקיסטן, לסין. מבחינה היסטורית, זה תמיד היה צומת דרכים. היוונים, הפרסים, אלכסנדר הגדול, ג'ינגיס חאן, טמרליין, האנגלים, הרוסים, כולם השאירו חותם על מעברם. הרלוונטיות הגיאו-אסטרטגית של מדינה זו בהחלט נותרה בעינה.

בסוף המאה הקודמת ותחילתה של התקופה הנוכחית, אירעה אפגניסטן רגעים קשים במיוחד: לאחר הפלישה הסובייטית למלחמת האזרחים, ולאחר מכן לתקופת הטליבאן. בשנות ה- XNXX האחרונות התערבה המערב כדי לסייע לעם האפגני לבנות מחדש את ארצו ולהשיב את השלום והיציבות. השלום הוא הרצון הגדול של האפגאנים, במיוחד בדורות החדשים. ואנחנו, כמו איטליה, נמצאים כאן כדי להמשיך ולתמוך, יחד עם השותפים שלנו, זו מטרה עדיפות.

(צילום של המחבר)