דו"ח אפגניסטן: קריפוול, "אנחנו צריכים כל חייל עכשיו, אפילו לא אחד פחות ..."

(של Giusy Federici)
12/09/18

"תפקידי כסגן מפקד הסיוע הבכיר באפגניסטן משתנה בין האיטלקים והבריטים. כסגן מפקד, המשימה שלי מורכבת משלושה צעדים עיקריים: אינטראקציה עם הקהילה הבינלאומית, עם השרים המדיניים ועם החברה האזרחית האפגנית ועם כל שגרירי המדינות הקואליציות, כך שמטרות התמיכה המוחלטת והכוונה ברורות. של המפקד שלו".

שוחח עם חיל הגנרל ריצ'רד קריפוול, סגן מפקד המשלחת תמיכה מוחלטת (RS) בקאבול, זה בהחלט זכות. Geniere (חלק חיל המלכותי גאון של בריטניה מ 1982), gen. לקריפוול יש ניסיון ארוך כחייל ומשימות בינלאומיות, מקוסובו ועד עיראק לאפגניסטאן. בין התודות שהושגו בפטריה, אלה של מפקד מסדר האימפריה הבריטית ושל לוויה של מסדר האמבט ובארצות הברית קצין לגיון ההצטיינות.

 תפקיד סגן מפקד בתוך RS הוא לסירוגין בין איטליה ובריטניה: gen. Cripwell החליף את פריגראדו Rosario Castellano ואת חילופי חדש יהיה עם האיטלקי gen. סלווטורה קמפורייל.

ריצ'רד קריפוול מאומן במיוחד, הוא אחד מאותם גברים שקורות החיים שלהם מדברים בשבילו. על סוג תפקידו, מכיוון שהוא עובד לצד מפקד ה- RS באותה משימה (ברגע זה החשוב ביותר עבור נאט"ו) אך עם משימות שונות ולפי הניסיון הארוך באפגניסטן, הוא האדם הנכון שיכול להסביר כיצד תהליך השלום במדינה במרכז אסיה מתפתח, בעל חזון עולמי.

כאשר יש לך מזל מספיק כדי לפגוש אותו - ואנחנו מודים לו על הפעם שהוא רוצה להעניק למרות ההתחייבויות שלו - חייל למרחקים ארוכים עם מקצוענות גבוהה מוסיף חסד שלו וזמינות.

הגנרל קריפוול, בריטניה הודיעה על התחזקות הנכסים שכבר נמצאים באזור. מה תפקיד ארצך כלפי אפגניסטן ורז?

בריטניה היא אחת המדינות התורמות למשימה ורוב עבודתנו היא על קאבול. אנחנו לא מדינת מסגרת (במובן זה אין לה אחריות של מגזר כפי שזה קורה, עם זאת, עבור איטליה, אד), אנחנו עובדים כמו הכשרה, סיוע וייעוץ ליחידות כי באזור קאבול. בפסגה בבריסל הודיעה בריטניה על הגדלתם של חיילי 440 שיתחילו להגיע בספטמבר ויעסקו בעיקר בכוחות הביטחון של קאבול, ובמיוחד בהכשרתם של משרדי ממשלה וארגונים באזור.

איך אתה רואה את אחדות הכוונות של RS ביחס לארגונים השונים (האו"ם, שליחות הסיוע לאפגניסטאן של האו"ם, האיחוד האירופי), כדי להשיג את הייצוב המלא של אפגניסטן?

אני חושב שאחדות המטרה מגיעה לתוצאות קונקרטיות מאוד, אנחנו רואים את זה גם דרך סדרה שלמה של פגישות שעושות חשבון אחר המצב. אני עצמי מעורב מדי שבוע בתדרוך בקבוצת הליבה של אונמ"א, שם כל השגרירים נוכחים ושם גם מפקד RS משתתף ארבע פעמים בשנה. אנו פועלים בסינרגיה עם UNAMA בכל הנוגע לביטחון, אך אנו מעוניינים במיוחד בקורבנות אזרחיים. לפעמים זה קורה שאנחנו לא מסכימים, אבל היחסים עדיין מצוינים, מכיוון שכולנו מסתכלים באותו כיוון שהיעדים זהים, ביטחון ויציבות באפגניסטן.

בפסגת נאט"ו האחרונה בבריסל, המדינות העוסקות באפגניסטן הסכימו לשמור על המאמץ המשותף עד 2024. לדעתך, המשאבים העומדים לרשות כל מדינה, במונחים של כספים, גברים ואמצעים, מספיק או צריכים להתחזק?

לפשט, נניח שאני מספיק. אבל מעל לכל, את התוצאה של הפסגה בבריסל חשוב, את האופן שבו את המסר התחזק נגד אפגניסטן, כלומר, תמיכה למדינה. אני רוצה לומר, עם זאת, כי לא כל עמדות הצפוי בתוכנית ניהול המשבר כבר מכוסה, אך הדרישות מייצגים את המינימום עבור כולם. אנחנו מעריכים את כל החיילים שלנו, המלחים, הטייסים ואנחנו לא שואלים שום דבר, אבל כל המדינות לתת מינימום מובטחת.

איטליה תומכת במאמץ המבצעי המרבי באזור חראט, בגבול עם איראן. האזור הוא בין השלווה ביותר במדינה. לאור סנקציות חדשות על איראן על ידי ארצות הברית, אתה לא חושב שזה יכול להשפיע על תהליך היציבות של האזור?

ראשית, ברצוני להדגיש את התרומה החריגה שנתנה איטליה לאפגניסטאן ולשליחות מלכתחילה. איטליה היא מדינה מסגרת מייצג, עבור מספר התורמים, האומה השלישית. אנו, כפקודת ה- RS, נותנים את הערך המרבי לכל גבר או אישה העובדים באפגניסטן, הם יסודיים להשגת מטרת המשימה. התוצאה המתקבלת במערב, "חראט", נובעת מהנהגת האיטלקים, אך גם מהתרומה החברתית והכלכלית לפיתוחו.

ואני מרגיש חובה לזכור כי זה לא קרה מבלי לשלם את המחיר, 54 חיילים איטלקים מת, נותן את חייהם על היציבות של הארץ הזאת.

אם נחזור לאפגניסטאן, לא יהיה אזור בדיוק כפי שהיינו רוצים, ובמיוחד בדרום, למשל בפראח, שם יש תסיסה, בעוד שלמערב יש יציבות מסוימת בהשוואה לשאר הארץ. מסיבות כלכליות, איראן משפיעה על יציבות האזור, יש לה זיקה חזקה מאוד לגבול המערבי של אפגניסטן, וזו נובעת בחלקה מבעיית ניהול המים. אני לא כלכלן, אבל אנחנו יודעים שאיראן לא במצב כלכלי טוב וזה הוביל להחזרתם של האקסאנים אקסמקסילה שהיגרו לאיראן וחזרו הביתה. אני לא חושב שזה יגרום השפעות ארוכות טווח, שתי המדינות הן בתנאים מצוינים ובסופו של דבר המצב ישתפר. למרות הסנקציות. לאיראן יש חובה קריטית, לפעול בצורה הטובה ביותר ולהיות שותף טוב לאפגניסטן, וחשוב שהשפעתה תהיה חיובית.

שחיתות, בין שלטונות אפגניסטן, עד כמה תהליך הנורמליזציה של המדינה חוסם את העבודה של RS קשה יותר? ומה נעשה בשני הצדדים כדי לבלום את הבעיה?

למעשה, שחיתות היא אחת הבעיות הגדולות ביותר, מחלה אמיתית, כי זה לוקח משם כסף איפה זה נחוץ ויוצר השפעות בכל מגזרי הארץ. הקהילה הבינלאומית פועלת קשה להסיר את הרשלנות הזו בכל הרמות, הציבוריות והפרטיסטיות, באפגניסטן. אני רק השתתפתי בפגישה על פשעים הקשורים לשחיתות ועל ההתקדמות, כי יש לומר, אכן קיים. יש אנשים כנים באמת שמנסים לעבוד כדי ליצור חברה טובה יותר לפיתוח. כמו כן, אין ספק שרמת השחיתות עדיין גבוהה, ועד שהתהליך לא יימחק כדי להשיג יציבות, זה עדיין יהיה קשה, כי השחיתות היא לא רק על כסף, אלא גם על עמדות, השפעה בחברה וכו ' אנו עושים הכל בתוך הכוחות המזוינים, ומציעים חוקים אד-הוק להסרת עובדים שאין להם את התכונות המתאימות מן העמדות המשפיעות ביותר. זהו תהליך מתמשך ומאבק אמיתי שאנחנו מתכוונים להילחם עד הסוף.

בתהליך של הרגעה באפגניסטן, מה חסר כדי להשיג וליצור מטרות?

כסגן מפקד אני אומר לך, אבל אתה כנראה לא יהיה מופתע, כי אנחנו מקבלים תוצאות טובות, כי אנחנו יוצרים את התנאים למדינה חופשית כנה. לבסוף, הפסקת האש של חודש יוני, שהוחזקה על ידי הצדדים, הודגשה, ובעודנו מדברים, הנשיא אשרף גאני הציע עוד אחד. אין זה אומר שאין התקפות ואלימות, אבל נכון גם שיש סימנים כה רבים להתקדמות ולהתפתחות. האם נוכל לעשות טוב יותר? בהחלט כן, אבל צריך לומר שאנחנו באמת מחויבים להשגת שלום ולהשגת תוצאות. השנה זה היה קריטי עבורנו, אבל אני חושב שאנחנו לא יכולים לחזור ואני בטוח שאנחנו הולכים לקראת השגת מטרות להגדיר.

רק לפני שנה, הקו שאומץ עבור אפגניסטן על ידי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, אסטרטגיית דרום אסיה, חזה את הקביעות במקום של הנכסים הצבאיים לא רק מעבר לקו זמן אלא מטרות שהושגו. בשנת המדיניות החדשה הזאת, האם אתה חושב שהיו התפתחויות בשטח?

היו שני אירועים מרכזיים: אישור התמיכה של נאט"ו ואסטרטגיית דרום אסיה: שניהם העבירו מסר ברור לטליבאן, שלא נעזוב את המדינה עד שנגיע לתנאים שנקבעו. שני האירועים הללו, שהביאו לערעור מסוים של הטליבאן, העניקו לנשיא אפגניסטן תמיכה נוספת באסטרטגייתו, שהודיעה בפסגת פברואר, על איך לפעול להשגת היציבות. תמיכה חדשה זו גם העניקה לטליבאן את הוודאות שהם לא יוכלו לנצח, וכתוצאה מכך יצטרכו לדבוק במשא ומתן או לפחות להשלים. הפסקת האש הראשונה היתה חשובה במיוחד משום שהראה שכל העם רוצה להגיע לשלום. הנשיא גאני היה מאוד ברור שאפגניסטן אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך להרוג את אזרחיה, לעתים קרובות צעירים, בין המשאבים הטובים ביותר במדינה, על ידי טרוריסטים. זהו נתיב קשה, אבל העם נמצא עכשיו בדרך הנכונה. ותמיכתו של כל אומה חשובה, ובמיוחד זו של איטליה שהייתה בסיסית ביחס למנהיגות ולדרך בה היא עבדה והניבה תוצאות בשטח.

עם זאת, אני גם משוכנע לחלוטין שללא תמיכתה של הקהילה הבינלאומית, לא נוכל להגיע ליעדים, עכשיו לא עוד. אנחנו צריכים כל חייל, ושוב, כל חייל, שעובד כיום באפגניסטן. לא עוד אחת, אבל אפילו לא אחת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצמצם את מספר העובדים העוסקים כיום.

(צילום: מחבר / RS / Nato / ISAF)