סוריה: מה עומד מאחורי הסכם מינכן

(של ג'אמפירו ונטורי)
12/02/16

L 'הבינלאומי סוריה קבוצת תמיכה מורכבים מנציגי האו"ם, ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי, הליגה הערבית, סין, מצרים, צרפת, גרמניה, בריטניה, איראן, עירק, איטליה, ירדן, לבנון, הארגון לשיתוף פעולה איסלמי, עומאן, קטאר, ערב סעודיה, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות הודיעה היום על הסכם על סוריה במונאקו.

יותר מהסכם, מדובר בעצם בהתכנסות של כוונות: סיוע הומניטרי מיידי לאוכלוסיות שנקרעות מהסכסוך והפסקת אש (שלא הוזכרה רשמית) תוך שבוע.

התוצר הסופי מסתיר למעשה פיצול עמוק בין הנושאים שהשתתפו בעבודה: כידוע כבר חודשים, מצד אחד יש רוסיה המגנה על האינטרסים של דמשק שנעדרת במינכן; מצד שני, החזית המגוונת של האופוזיציות המונעות על ידי הקרטל הסוני שהוקמה על ידי ערב הסעודית, טורקיה, קטאר והאמירויות, בתורן ניחמה על ידי ארצות הברית.

מאחורי הפרוכת של זכויות האדם מסתתר משחק גיאו-פוליטי שלא רק היקף אזורי. ארה"ב וטורקיה לוחצות להפסקת אש אמיתית במהירות האפשרית כדי למנוע התקדמות נוספת בכיבוש כוחות הצבא הסורים בשטחים שנקרעו על ידי הענפים האיסלאמיסטים ועל ידי עריקי הצבא הסורי החופשי בין 2012 ל -2014. רוסיה, העוסקת בתמיכה פוליטית וצבאית בממשלת דמשק, לוחצת להפך על גיבוש עמדות היתרון שהושגו בשטח.

לא בכדי החדשות מאנקרה לפיה ארדואן דוחף את וושינגטון לכלול בהסכמים העתידיים הקמתה של אין אזור זבובים בצפון סוריה. טורקיה, במבוכה בינלאומית ניכרת מהתמיכה הצבאית הידועה כיום בטרוריסטים של אל נוסרה מהמוצא הטורקמני (ראה דו"ח), כך ינסה להקפיא את עליונות האוויר שהשיגו הסורים בעזרתם הישירה והעקיפה של הרוסים ברצועת שטח שבמשך שלוש שנים הצליחה לשלוט בחופשיות פחות או יותר.

טורקיה תהיה מודעת כעת לכישלונו של הפרויקט ביצירת אזור חיץ בגבול עם סוריה שינוהל בדיוק עם האוכלוסיות האיסלאמיות (והאסלאמיסטיות ...) ממוצא טורקי. "החגורה המוגנת" הייתה מבטיחה ניהול של פליטים מחוץ לגבולותיה וצמצום פוליטי של המיליציות הכורדיות-סוריות, מכריעות למדיניותה הפנימית. למותר לציין כי לחיסור הטריטוריאלי לדמשק הייתה משמעות גיאו-פוליטית משמעותית באזור כולו, עם דעיכה ברורה גם למחויבותה הפרו-סורית של איראן.

הנשק של איום הפליטים ששיחק ארדואן נגד האיחוד האירופי יהיה אפוא כרטיס מילואים של אנקרה, שיגבה 3 מיליארד דולר מפחדי אירופה. השיטוח של בריסל ושל קנצלות הפרט בעליית המגנים הטורקיים הוא עובדה של כוח משיכה עצום עליו נאמר מעט מאוד.

כשחוזרים להסכם מינכן, הפרשנות הלא עדינה מדי שהוא מתכוון לחלק בין אנשי חמים (סוריה ורוסיה) לבין עובדי שלום (החזית הסונית) משאירה אפוא את הזמן שהיא מוצאת. אותם מפעילים, שביניהם בולטת פרח אטסי, חברת ארגון ועדת משא ומתן גבוהה (שמאחוריו יש את הצל נראה על המקרה של סעודיה בעריכה), הם מעוררים יותר בלבול מאשר בהירות. גם מכיוון שאנחנו עדיין בתחום התיאוריה והשחקנים העיקריים של המלחמה בסוריה (ממשלה וטרוריסטים) אינם מעורבים בעבודה, מסיבות מובנות ומובנות.

בהקשר זה, Difesa Online מעוניינת להדגיש כי החדשות עליהן דיווחו כמעט כל כלי התקשורת אינן נבדקות ישירות בשטח. עיתונאים שהוסמכו על ידי ממשלת סוריה (עד שלא יוכח אחרת היחיד שיש לו את הזכות בשטחן) ניתן לספור על אצבעות יד אחת. ברוב המוחלט של המקרים, סקופים אינם אלא העתקה והדבקה של שברים שנאספו סביבם וחוזרים על עצמם בנוחיותם.

לכן טוב גם ביחס לזכויות אדם ללכת לשם עם רגלי עופרת. היינו בחלב כשאחרים לא היו מודעים לקיומה והמנתון הנוכחי של חדשות מהעיר הסורית השנייה שעומדת בפני נקמת הממשלה, גורם לנו לפחות להיות מבולבלים.

בשעה 16:5, כוח משימה הומניטרי נפגש בז'נבה כדי לדון בתוכנית של האו"ם לסיוע ישיר לאנשים הרוסים מחמש שנות מלחמה. אם זה לא היה הופך לבועת סבון, זה יכול להיות בין החדשות הרציניות הבודדות מבין השקרים הרבים המסופרים על סוריה.

(צילום: القوات المسلحه السورية)