התפתחות המשבר הסורי עוברת בחזית הצפון. שלושה מגזרי מפתח:
1) האזור סביב חלב, בו מרוכז עיקר ההתגייסות הנאמנה לכיבוש העיר;
2) האזור שמצפון-מזרח ללטקיה, על סוס עם נפת אידליב, שם כיבוש כוחות דמשק מסתכם בשטח הררי ותמיכה מתמדת שהטרוריסטים של אל נוסרה הם מקבלים מאחור מעבר לגבול טורקיה;
3) האזור שמצפון מזרח למדינה, מעין שלוחה סורית שמתגנבת בין עירק לטורקיה.
המגזר האחרון מבחינה פוליטית עומד במרכז הוויכוח בשבועות האחרונים. התפתחותה של המדינה האסלאמית בסוריה החל משנת 2014 יצרה שתי חזיתות, מיזוג סיכום של שתי סדרי עדיפויות עיקריים: כל אלה שנמצאים לצד דמשק; כל אלה שמסיבה זו או אחרת תומכים בהתקוממות הפונדמנטליסטית.
בתרחיש הסורי המסובך מאוד הם מצאו עצמם נלחמים זה לצד זה אפילו מציאויות לא קשורות, לא רק לצורך מיצוי, אידיאולוגיה או שייכות אלא גם למטרות סופיות.
בחזית האיסלאמיסטית הנושא הוא יחסי. המחלוקות הבולטות ביותר התממשו בחודש האחרון בין מה שמכונה מורדים מתונים למיליציות של דאעש, בחזית הדרומית של סוריה, במחוזות סביב ערעא ובאזור שממזרח לחלב. עם זאת, העימותים רק השפיעו על הקלת פעולות הכוחות המזוינים הסוריים ובני בריתם, מבלי לספק את המסגרת הפוליטית האורגנית. 
אולם בחזית הנאמנה הנושא עדין יותר בדיוק תחת היגיון פוליטי.
בצפון מזרח המדינה, הכורדים של YPG תמכו במאמץ הגדול במלחמה נגד המיליציות האיסלאמיסטיות במשך שנים. עד כה הצבא הסורי והמיליציות הכורדיות נחשבו לבני ברית, עם אפילו מחסומים משותפים במחוזות רבים. במשך כשנה, ההתקפה הנגדית נגד דאעש באזור חסכה נערכה לעיתים קרובות במשותף על ידי הפקודות המתאימות.
עם זאת, בשבועות האחרונים היחסים בין דמשק למפלגת האיחוד הדמוקרטי (הנציג הפוליטי הגדול ביותר של הכורדים הסורים) הידרדרו. עד כדי כך שחדשות מצפון מזרח מזרח מדווחות על עימותים כבדים בין קוואט עד-דיפאח אל-ווטאני ((כוחות ההגנה הלאומיים, כוחות ממשלתיים צבאיים הפועלים על בסיס טריטוריאלי) ומיליציות YPG. אזור העימות יהיה קאמישילי, הנשלט על ידי הממשלה אך בתוך אזור בשליטה כורדית לחלוטין.
קריאת החיכוך החדש חייבת להיעשות לאור היריבות בין ערבים לכורדים, שמעולם לא מוסתרת אפילו בעיתות שלום, אך מעל הכל זהו האות לשלב חדש של המלחמה בסוריה, כפי שנאמר פעמים רבות כעת התחיל בדרך של חשבונות סופיים. במרץ הכריזו הכורדים הצפון-מזרחיים על הולדתו של האזור הפדרלי האוטונומי Rojava). הידיעה, שהועברה לחדשות ללא תשומת לב מיוחדת, עוררה תגובה חזקה מצד דמשק, בניגוד למערכת פדרלית למען סוריה של העתיד, שתיהן טורקיה, שהוחלטו על ידי הציר בין הכורדים הסורים לבין PKK. כעת מתגלים המזבחות: עם סיכוי סוף המלחמה הצדדים בשטח ממהרים לשפוך אור על יעדי העדיפות שלהם. ניכר כי הכורדים במקום הישרדותה של ממשלה חזקה בדמשק נותנים עדיפות לאוטונומיה המבוקשת.
כיצד קל להתפתח המצב הצבאי לא קל להבין כעת. זה בהחלט הסחה חשובה מהמצור הדרומי על השטח שבשליטת המדינה האסלאמית, שבתוכו דיר ez-Zur ממשיך להתנגד במצור במשך שנים.
ובדיוק לכיוון העיר המבוססת, כוחות הצבא הסורי החוזרים מניצחון פלמירה ממשיכים לצעוד. ההתקדמות, שהאטה רק בשדות המוקשים שפוזרו אנשי מיליצ'ים בח'ליפות, מרוכזת כעת באזור נפט ערק, שם היו מוצבים יחידות ההתקפה מחדש. טיגרה.
גם מדיר עזור מגיעה הידיעה כי היחידה של ה- 104a חטיבת הצנחנים של המשמר הרפובליקני, בפיקודו של הגנרל עיסאם זהרדדין, הפילה לכאורה במזל"ט השייך לחברת דאעש. השימוש במל"טים על ידי המדינה האיסלאמית לא יהיה חדש. גם השאלה מי הם הספקים לא תהיה. בדרמה הסורית יש עדיין מקום ללעג.
(צילום: SAA)
