בתוכנית ממשלת רנצי, בנוסף לירידה ברכישת מטוסי ה- F-35, הקיצוץ הביטחוני יכלול פרויקט נוסף, בו הטכנולוגיה האיטלקית הייתה הערך המוסף.
במסגרת ההתפתחויות בהקשר של נאט"ו, פעילה מזה זמן מה תוכנית סולדאטו פוטורו, שתפקידה להעניק לכל צבא פרט יכולת פעולה הדדית מוחלטת, הן בתחום הבין-כוחות והן במשימות רב-לאומיות. הפרויקט כולל ציוד משולב המבוסס על סינרגיה בין החייל לציודו, על מנת להפוך אותו למיומן ותואם את התרחישים הבינלאומיים החדשים.
כל חייל משולב במערכת הפיקוד והבקרה האוטומטית ונכלל בתהליך הדיגיטציה בהקשרים המבצעיים הנוכחיים והעתידיים. הפרויקט נכנס לתפיסה של לוחמה ממוקדת-רשת, כלומר שינוע תיאטרון המלחמה בהקשר IT עם תשומת לב מיוחדת לתקשורת, ולכן מערכת המסוגלת לקבל ולהעביר מידע כגון להקל על תפיסה נכונה של שדה הקרב והתפתחות, בזמן אמת, קצת לחימה.
מטרת היכולת המופעלת ברשת היא לחבר אלמנטים שונים לרשת אחת על מנת להשיג את האינטגרציה ואת האינטראקציה הדרושה. פרויקט "חייל עתידי", בעלות מוערכת של כ -18 מיליון יורו, החל בשנת 2002 במטרה להגדיל את יכולות הקטלניות וההישרדות של חיל הרגלים, נכלל למעשה בכוח ה- NEC.
בעיקר, התקציב מורכב מ- 558 מגרשים הכוללים ביגוד, ציוד מגן, מערכות נשק חדשות כמו רובה ARX-160, חיישנים וציוד טלקומוניקציה. חלק מההשקעות הללו יוחזרו ממכירת הפרויקט לרוסיה, שהחליטה לרכוש את הטכנולוגיה האיטלקית שפותחה במסגרת התוכנית.
החייל העתידי משתמש גם בחומרי היי-טק בציודו, המגן מפני אש האויב ותנאי מזג אוויר קשים.
הוא מיוצר בשלוש תצורות שונות: "מפקד", "רובה" ו"גרנדי רובה ".
הפיתוח הטכנולוגי כולל כמה חברות ובהן Beretta, Selex Galileo, Selex Communications ו- Iveco / Oto Melara Consortium שפיתחה את כלי הלחימה "דיגיטציה" פרצ'יה.
לפיכך נותר להעריך את ההשפעה שתביא החלטה זו על מגזר התעשייה הביטחונית הלאומית ועל יכולתו של הצבא האיטלקי להישאר בקו אחד עם הכוחות הרב-לאומיים במשימות בהווה ובעתיד.
שוב, הוראת הממשלה עשויה להיות כרוכה באמינות הכוחות המזוינים שלנו ושל המערכת האיטלקית כולה.
ג'ובאני קפררה
