אחד המאפיינים הסמליים של המלחמה הרוסית-אוקראינית הוא שאם להשתמש במילותיו של העיתונאי מ"גיליון", ססיליה סאלה, זה כן "מלחמה של 1914, שנוהלה בתעלות, ומלחמה שבה גיבורי הקרבות הם מל"טים קטנים המיוצרים במדפסות תלת מימד בעלות של שש מאות יורו, המופעלים על ידי סוללות של סיגריות אלקטרוניות של Iqos, הנושאות פצצות".
ואכן, מל"טים המצוידים במבט מגוף ראשון (FPV) ממלאים תפקיד מרכזי בקרב חי"ר, במיוחד בשלב זה של הסכסוך האוקראיני, שבו הרוסים עסוקים בניסיון לכבוש את אזור חרקוב.
מ"נשק חירום", שהוכנס לשדה הקרב על ידי האוקראינים בשל המחסור בתחמושת קונבנציונלית - גם תוצאה של חוסר הרצון והספקות של המערב באספקת תחמושת ומערכות ארטילריה - והנחיתות האובייקטיבית של האוקראינים בכוחות המזוינים בהשוואה. לרוסים במערכות תמיכת תמרון, רחפני FPV - שגם להם עלות ייצור נמוכה מאוד והם, לאחר אימון מינימלי, קלים לתמרון - הפכו כעת לנשק הקיים בקרב וצריך להתחשב בו..
הנתונים על השימוש במזל"טים FPV מעניינים: בתקופה שבין 1 בינואר ל-9 במרץ 2024, 5.285 אושרו באמצעות וידאו להכות עבור ה-AFU ו-4.120 עבור החיילים הרוסים. מתוכם, 54% היו התקפות שבוצעו נגד יחידות חי"ר. הקרב המתנהל בין Neskuchne וליפטסי מראה חוליות חי"ר אוקראיניות ורוסיות מתנגשות עם שימוש נרחב ברחפנים. והשימוש הספציפי הזה במזל"טים מעניין במיוחד בגלל המערכות ללא טייס הם אינם משמשים עוד כנשק תמיכה, אלא מהווים חלק בלתי נפרד מלחימת חי"ר.
אפשר לחשוב שבאמצעות פגיעה בחיל רגלים או בעמודי שריון, המל"טים מבצעים את אותה פונקציה כמו הארטילריה, אבל מה שעושה את ההבדל, שוב, הוא האפשרות להשתמש במל"טים כדי להעמיס על הגנות האויב, ולמנוע את הפעלת אמצעי הנגד האפקטיביים. ולהפוך את זה לחסר תועלת לנטרל חלק - כי אנחנו מדברים רק על חלק - מהמכשירים שהושקו נגדו. מה שצריך להתמודד הוא היתירות של מזל"טים ולא הפוטנציאל ההרסני שלהם. במקרה של מל"טים, למעשה, מסה היא כוח.
לפני זמן מה ב-"Foreign Affairs", סטיבן בידל זיהה את אופי המלחמה באוקראינה כ"מאה העשרים" (במקומות מסוימים אפילו מהמאה התשע-עשרה אפשר להוסיף), שבה, לעומת זאת, משתמשים בטכנולוגיות של המאה העשרים ואחת ללחימה. אבל זה לא אומר שזה מהפכני. זה עדיין לא עידן "מלחמת הכוכבים", "סופות הפלדה" היונגריות עדיין שולטות. עם זאת, ראוי להדגיש כיצד לשימוש המיומן ברחפנים על ידי אוקראינה יש השפעה ניכרת בחלק חשוב מהוויכוח התעשייתי-צבאי במערב אירופה.
טייס המסוק לשעבר של הבונדסווהר, פלוריאן סייבל, מנכ"ל החברה הגרמנית-אוקראינית מערכות קוונטיות, הקים את הניוקו Stark Defense במטרה לתכנן ולייצר מל"טים קרביים מונעי בינה מלאכותית. סייבל הוא אחד היזמים והטכנולוגים הביטחוניים שצוברים חוויות מרובות מהמלחמה באוקראינה וכבר מספק לקייב רחפנים מסוגים שונים.
עבור סייבל, הייצור המסיבי של מל"טים עם תוכן טכנולוגי גבוה ופוטנציאל הרסני הוא הכלי שבו אירופה עם אוכלוסייה מבוגרת יותר ויותר ויכולת מוגבלת לייצר ולאגור חימוש קונבנציונלי יכולה להשתמש בו כדי להתמודד עם צבאות רבים וחמושים היטב.
עליונות טכנולוגית היא התחום היחיד שבו אירופה יכולה להצטיין בשלב ההכנה של סכסוך ולאחר מכן במהלך המלחמה. והמזל"טים שסייבל חושב הם מרובי דומיינים ומסוגלים לפעול ביבשה, במים ובאוויר. המצע הדוקטרינרי של השתקפויותיהם של סייבל ושל תומכים רבים ב"דרוניזציה" של כוחות המזוינים המערביים הוא תוצאה של לפחות שלוש שאלות יסוד: 1) שפע החוויות של המלחמה הרוסית-אוקראינית2) הרהורים על בינה מלאכותית המיושמת על מערכות נשק3) בניית הגנה אירופית המבוססת על ראשוניות טכנולוגית.
דווקא לגבי הנקודה השנייה, יש להדגיש כי המל"טים של מערכת קוונטית, מצויד ב-AI ושבבי Nvidia, אינם תלויים ב-GPS או בטייס אנושי; לכן הם מסוגלים לעבד באופן אוטונומי את הנתונים הדרושים כדי לזהות יעדים ולהבדיל בין חברים לאויבים. המל"טים ש מערכת קוונטית מיוצאים לאוקראינה או מיוצרים ישירות באתר, עדיין פועלים לפי מודל "האדם בתוך הלולאה", שבו ההחלטה לפגוע במטרה או לא עדיין נתונה בידי החייל האנושי.
בעתיד הקרוב לא בטוח שלא נבחר - וההרהורים על ההשלכות האתיות מאחורי בחירה זו כבר רבות - לאפשר למזל"טים לפגוע במטרות אויב באופן אוטונומי, באמצעות עיבוד והחלטות המתקבלות ישירות על ידי בינה מלאכותית במקרה שזה בלתי אפשרי לתקשר עם מקבלי החלטות אנושיים.
הכיוון אליו נוטה סייבל הוא בדיוק זה, עד כדי כך שהוא מצהיר שאחת המטרות של Stark Defense הוא בדיוק ליצור את התנאים הטכניים כך שלמדינות הכלליות האירו-מערביות תהיה אפשרות להתגבר, אם יבחרו בדרך זו, המושג "אדם-בלולאה".
