אני לוקח את הרמז שלי מהמאמר האחרון של האלוף קוטרופיה, שכותרתו "הרהורים על "הנוסחה הטקטית" (משוריינים לעומת כלי רכב משוריינים)"1, שפורסם ב-19 באוגוסט 2022, כדי לספק תרומה מחושבת בהקשר זה.
הצלחתי להבחין שהכותב, במאמרו, התייחס להשוואה המסורתית "מגן מול חנית" ול"נוסחה הטקטית" העדכנית יותר, כאשר הוא כותב: "כלי הרכב הקרביים נוצרים על ידי חיפוש אולי איזון מושלם בין הפרמטרים של מה שנקרא "נוסחה טקטית". בכמה מקומות בכתב הוא התייחס גם "קיימות לוגיסטית". ולא יכולתי לקבל את זה כמובן מאליו, להיפך.
למעשה, הוא כותב, במספר הזדמנויות כי:
- "נושא התמיכה הלוגיסטית פתוח תמיד";
- "יחידות משוריינים תמיד קישרו רכב קרבי נגרר עם הטנק... כדי להקל על "פעילות לוגיסטית";
- "חיילי שריון ומשוריינים (רכיבים כבדים של יחידות מתמרנות) חייבים להיות בעלי נכסים לוגיסטיים נאותים".
נראה שנותר מעט מאוד מה לומר, בהתחשב ברוחב הנאמר על מערכות הנשק הללו. במקום זאת, יש מקום נוסף לחקירה בנושא זה, שאותו אני מתכוון לנצל כדי לזהות כמה דוגמאות של קשר או מתאם עם "קיימות לוגיסטית".
"קיימות לוגיסטית" אשר מטופלת בדרך כלל לאחר יישום "הנוסחה הטקטית" עצמה, כחלק מהבחינה הנערכת עם "דוקטרינה, ארגונים, הכשרה, חומר, פיתוח וחינוך מנהיגים, כוח אדם, מתקנים ומדיניות (DOTMLPF-P)".
מרחב חקירה שעומד בפנינו כעת בעיסוק ב"קיימות לוגיסטית", דרך הפרמטרים של "הנוסחה הטקטית".
"עָצמַת אֵשׁ"
"כוח האש" של רכב קרבי, של טנק בפרט, הוא פרמטר שמעבר למראית עין, יש לו כמה השלכות מוזרות של "קיימות לוגיסטית".
מגבלות האחסון של תחמושת (טמפרטורה, לחות, לחץ וכו') ותדירות התחזוקה או הביקורים הכימיים שלהן במרבצים וכן, בין השאר, יכולת ה"אחסנה" של אותה ב"שמורת התחמושת" או "סנטה ברברה" על סיפון הרכב הקרבי הם ביניהם.
לקצב הבלאי של האקדח יש גם השלכות לוגיסטיות, שכן הוא משפיע לא רק על תדירות התחזוקה (מלבד זה לפני ואחרי הזריקה) אלא גם כמה להחזיק במלאי כדי לבצע החלפות, למשל.
ולשיטות תדלוק היריות לכלי הרכב עצמם, הבדיקות שיש לבצע, תדירות התחזוקה ברכיב ה"תותחנים" (נשק חם, אופטואלקטרוניקה, תוכנות מחשב וכו') בחלק ה"צריח" יש השלכות של " קיימות לוגיסטית" "של הרכב הקרבי (באנלוגיה לאותם" שידורים "או" מנוע ") ובחירת רמת ההתמחות של התערבויות התחזוקה המורכבות ביותר.
התערבויות אלו חייבות להיות "למדיות" בסדר התמחות עולה ברמות הסדר השונות של היחידות (צוות, פלוגה/טייסת, גדוד/טייסת, גדוד, חטיבה) כדי להגיע לגופי התמיכה הלוגיסטיים או לתעשייה.
להיבט התחזוקה אחזור בהמשך מאמר זה, לגבי הפרמטר השני "הגנה" והפרמטר השלישי "ניידות".
"הֲגָנָה"
אפילו לפרמטר השני של "הנוסחה הטקטית", זה של "הגנה", יש קשרים מהותיים ל"קיימות לוגיסטית". במובנים מסוימים קשרים מעניינים.
העלייה בהספק המנוע, כדי לפצות על העלייה במשקל הרכב, מגדילה כתוצאה מכך את צריכת הדלק/חומר הסיכה שלו, ומקרבת את תדירות הטעינות.
הדבר עלול להוביל גם לצורך בהתאמות נוספות, במידת הצורך: הגדלת מיכלי הרכב (עם עלייה נוספת במשקל בעיקר עקב דלק, לפיצוי) או הוספת נהג ומכלית לצוות. היחידה.
ניתן למתן או לבטל את ההשפעות השליליות של "התפוצצות" הגנות תגובתיות ("אריחים"), ששברין עלולים לפגוע בחיילים הרגליים המלווים את הטנק, כמתואר בכתבה. אבל, במקרה שרכב קרבי נפגע והמגנות (מכל סוג) נכנסות לפעולה על ידי פיצוץ או שינוי צורה, ובכך מחלישות את השפעות המכה שנתקבלה, נותרה השאלה מתי ואיך לתקן או להחליף אותם.
בקיצור, יהיה צורך להחליט מתי ובאילו זמנים ושיטות יש להחזיר הגנות אלו כדי להחזיר את הרכב הקרבי למצב של יעילות. וזה מרמז על התערבות תחזוקה, במוקדם או במאוחר, שתתבצע ברמות ההזמנה השונות של יחידות המיתוג הנ"ל. אלא אם כן אתה רוצה לנטוש את העגלה הפוגעת או להשאיר אותה בידי האויב.
גם לאחר מכן "ההכללה בפלטפורמה של מערכות גילוי ואיסור לאיום נגד טנקים ואוויר", נחוץ יותר ויותר כדי להתמודד עם התפשטות מהירה של תחמושת נ"ט מתקדמת יותר ויותר, יהיה צורך במחקר מדוקדק של תחזוקה של מערכות אלה, בחירה באיזו רמה לעשות זאת, באיזו תדירות ובאיזה זמן. "מערכות זיהוי ואיסור" אשר יתר על כן, "רודפות" אחרי האיום, יכולות להתווסף בצורות מתוחכמות ועתירות אנרגיה לאלו הקיימות לירי ותנועה. זה, כמשתמשים, סופג עוד ועוד אנרגיה ממערכת ההנעה, על כל הנלווה לכך. במיוחד במקרה של טנקים, המייצגים את המטרות המשתלמים ביותר עבור האויב.
"ניידות"
המכלולים ותתי המכלולים (או המכלולים/תתי המכלולים) של רכיב ה"מנוע", בדומה לאלו של רכיב ה"ארטילריה" או ה"תמסורות".2, יש ללמוד גם ביחס לסוג התערבויות התחזוקה שיש לבצע ברמות ההזמנה השונות של היחידות ולאחר מכן של התמיכה או התעשייה.
כאן אני מתכוון לתיקון/החלפה, למשל, של "נעלי גומי", מסלולים, מערכת הנעה או מיכלי בטיחות דלק, כדי להגיע לפעילויות הדורשות הרבה יותר התמחות. פעילויות, האחרונות, שעשויות להתייחס לתחזוקה גדולה, שיפוץ כללי (הכרחי כדי להחזיר לחלוטין את האמינות של מערכת הנשק) או מודרניזציות.
עדיין בנושא "ניידות", יש ללמוד את האמצעים המועילים ל"שימור" היעילות של הצוותים. אני מתכוון למשל לאמצעי ההובלה של הטנקים עצמם כדי להביא אותם הכי רחוק שאפשר, בהתחשב במצב הטקטי, ובכך להימנע מ"לעייף" את כוח האדם ו"לשחוק" את כלי הרכב עצמם בהעברות יקרות.
שלא לדבר על השחזורים והפינוי של החומר, לרבות אותם כלי רכב בלתי יעילים בשדה הקרב, עם אמצעים מתאימים, לפיתוח או לרכישה.
יש לשקול גם את הסיכונים הכרוכים במגמת הירידה במספר הצוותים הצבאיים. מגמה זו עלולה להוביל למניעה או להגבלה של כל "רוטציה" של חברים במשימות על הסיפון, או לצורך ביצוע תחזוקה. פעולות תחזוקה (כולל תיקונים) החיוניות לשמירת הטנק במצב של יעילות מלאה, למשל בתקופות של קיפאון בשדה הקרב. כמו גם, כמובן, בימי שלום, לפני ואחרי אימונים או ביצוע תרגילי אש במטווחי הירי או שימוש במבצעים.
יהיו דברים רבים נוספים שניתן להדגיש, מנקודת מבט של "קיימות לוגיסטית", אך לצורך בחינה קצרה זו, אני סבור שמה שהוזכר עשוי להספיק.
מסקנה
לגבי האמור לעיל, עלי להסכים תחילה לחלוטין עם הקולגה וכותב המאמר, ממנו שאבתי השראה, כאשר הוא קובע כי האבולוציה של כלי רכב קרביים חייבת להתרחש במעלה הזרם. לפי ההשוואה המסורתית של "מגן מול חנית". ושהצרכים, במונחים לוגיסטיים, הם מגוונים.
שנית, עם הדוגמאות שניתנו בנושא "קיימות לוגיסטית", אני מאמין שלפחות נתתי הצצה לחלק מה בעיות לוגיסטיות רבות שניתן/צריך לטפל בהן, במורד "הנוסחה הטקטית", במהלך הבדיקה שנערכה בגישת DOTMLPF-P הנ"ל.
שלישית, אני מקווה שאוכל לתקשר שאותן בעיות לוגיסטיות שונות נוגעות לא רק לתחזוקה של כלי הרכב הקרביים במצב של יעילות (תחזוקה, אספקה, התאוששות ופינוי) אלא גם שימור הפעולות הצבאיות של הצוותים המעסיקים מערכות נשק כאלה בשטח.
בעצם, לאחר ההרמוניה של "הנוסחה הטקטית" של כלי רכב קרביים, תמיד מתעוררת בעיית "הקיימות הלוגיסטית" שלהם.
במילים אחרות, ה"קיימות הלוגיסטית" מייצגת את ה"כורח" של "הנוסחה הטקטית" לשיפור הרכב הקרבי!
סלבטורה לוריה
האלוף האלוף של הצבא האיטלקי סלבטורה לוריה מגיע מהקורסים של האקדמיה הצבאית של מודנה ובית הספר ליישום ולמד בבית הספר למלחמה ובקורס הסגל הבכיר.
הוא פיקד על היחידות ברמת מחלקה, פלוגה, גדוד (מסגר בחטיבה) ולאחר מכן גדוד. כאלוף עמד גם בראש מרכז ההדרכה הלוגיסטי של הכוחות המשותפים ועמוד התחזוקה הכבדה של ההגנה הדרומית. בנוסף, מילא תפקידים שונים של צוות ביחידות המבצעיות או בגופים המרכזיים באיטליה, לרבות כאלה הנוגעים לכלי רכב קרביים או הנדסיים, ובפיקוד כוח ההתערבות המהירה הנייד בגרמניה בתחום הדוקטרינה והתקינה. .
הוא השתתף כמפקד יחידה במבצעים בקוסובו ובלבנון והיה חלק מצוות הפיקודים הלאומיים או הרב-לאומיים במוזמביק ובבוסניה.
הוא זוכה בתואר קצין מסדר הכבוד של הרפובליקה האיטלקית.
1 במאמר, הקיצור "vs" מייצג את המילה הלטינית "מול". הוא מציין, בעקבות הדוגמה של אנגלית, את הניגוד בין שתי ישויות. במיוחד בין משוריינים לכלי רכב משוריינים.
2 אליהם יש להוסיף את החומרים של "קומיסריאט" (לבוש הצוותים / מנות קרב) או "בריאות" (קופסאות / אריזות תרופות).
צילום: US DoD / צבא ארה"ב / צבא איטליה
