ארדואן מזהיר: "ללא תעשייה צבאית חזקה טורקיה לא יכולה להיות עצמאית"

(של פיליפו דל מונטה)
05/07/21

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בנאומו בתום ביקורו במפעל למסלולי טנקים הממוקם ברובע סאקריה, באזור מרמרה, התמקד במדיניות החוץ של אנקרה וביחסי ברית ושיתוף פעולה עם קטאר.

ארדואן הדגיש כי טורקיה נוכחת בלוב, בסוריה, באזרבייג'ן ובמזרח הים התיכון וכי היא תבצע את שלה "זכויות לגיטימיות" ביצוע פעילויות חקר בכלל "הים שלה" ובאופן ספציפי בסביבת קפריסין.

לכן ארדואן ה"סולטאן "השתמש שוב בטונים חזקים כדי למתוח את קו מדיניות החוץ והביטחון של טורקיה גם בשלב זה. רשימת המדינות בהן הטורקים נוכחים הן מבחינה צבאית והן כ"משפיעות "על מדיניות הציבור מכוונת להדגיש את חשיבותה של המדינה כמעצמה בינלאומית המסוגלת להקרין את כוחה" באופן אמתי "מחוץ לגבולות הלאומיים.

התפיסה האסטרטגית של מאווי ואטן (פטריה בלו) סוכם לפני כמה שנים על ידי האדמירל האחורי הטורקי לשעבר סם גורדניז כ"דיפלומטיה של ספינות מלחמה ותרגילים "וזה אבן הבסיס להמשכיות בין" העומק האסטרטגי "ל"פטריה הכחולה" עם השנייה שהיא תיקון ימי של דוקטרינה טלורית גרידא. המטרה האסטרטגית של טורקיה נותרה כי היא להשתחרר מהמגבלה הטריטוריאלית האנטולית שבה, עם אמנת סבר של 1920, הכוחות המנצחים של המלחמה הגדולה רתמו אותה. אך "העומק האסטרטגי" של טורקיה הוא כזה רק אם הוא מלווה בנוכחות נרחבת בים של ספינות מלחמה (הנתמכות בבסיסים הפזורים בעורף הים התיכון) וספינות המשמשות לקידוחים.

המדיניות הימית-עות'מאנית שנקבעה על ידי ארדואן כוללת, במרכיב הצבאי הטהור, את אחד מחוזקותיה וביכולתה הכלכלית של המדינה שיש בה חולשה אנדמית ואשר עלולה לגרום לה, בסופו של דבר ועם הרחבת יתר של שטח ההקרנה הטורקי כבר. מכוון להגבלת יכולותיו, הקריסה האנכית הפתאומית. ארדואן זה יודע זאת היטב ועליו להשיג תוצאות מקסימליות - כולל הספקה עצמית אנרגטית - בזמן הקצר ביותר האפשרי על מנת לנטוש את הרביזיוניזם המצטבר שלו עם נטייה מהפכנית.

מרכיב מעניין נוסף בביקורו של ארדואן במפעל Sakarya היה ההתייחסות ליחסי טורקיה-קטאר שחוו שלב של קשרים הדוקים מאז 2017, כאשר סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, ממלכת בחריין ומצרים הטילו חסום אווירי. על קטאר, מה שגרם להפסדים עצומים לקופת דוחא. לאורך השנים, האופי האסטרטגי של הקשר הדו-צדדי בין טורקיה לקטאר התגלה במיוחד ביחס לשיתופי פעולה בענייני צבא, רק חשבו שהטורקים העבירו ב- 8 באוקטובר 2020 את ה- QTS 91 "אל-דוחה", הראשון מבין השניים. ספינות הכשרת צוערים, המיועדות לכוחות הצי הקטארי.

בתוקף מאז 2014, הוועדה הצבאית המשותפת הטורקית-קטארית ראתה את זכויותיה מתחזקות בשנת 2017 עם אישור הפרלמנט באנקרה על הסכמי שיתוף הפעולה בענף הנשק ותרגילים צבאיים משותפים. לטורקיה יש גם שני בסיסים בקטאר מאז שנת 2014 (שנת הסכם השותפות האסטרטגית הראשונה), בהתאמה "אל-רייאן" ו"טאריק בן זיאד ".

טורקיה וקטאר נמצאים באותו צד בכל המשברים הפוליטיים-צבאיים האזוריים, מלוב לסוריה דרך המפרץ. זהו מערכת יחסים דו צדדית בסיסית לשתי המדינות עם אנקרה הזקוקה לתמיכה כספית מדוחא לצורך ביצוע הפרויקטים וההשקעות שלה בתחום הצבאי, לאור המחסור הכרוני בנזילות ובסולידיות בחו"ל של הטורקים, והקטריוטים שהם זקוקים לתמיכה של שותף צבאי בכיר.

ארדואן התגורר בסאקריה בדיוק ביחסים עם קטאר, שכן כוחות האופוזיציה האשימו את הנשיא במכירת התעשייה הלאומית לזרים. למעשה, הייצור של מפעל סאקריה מיומן בשיתוף 49% על ידי קטאר וארדואן היה צריך לציין שכסף זה הוא חלק מהסכמי שיתוף הפעולה האסטרטגיים וכי המפעל נשאר בבעלותו המלאה של המדינה הטורקית, ובמיוחד על ידי המשרד. מטעם ההגנה הלאומית (המנהלת את ייצורו) מקבל משרדי האוצר והאוצר (המחזיקים בחומות): "בלי תעשייה ביטחונית חזקה - הסביר ארדואן - טורקיה לעולם לא יכולה להיות עצמאית ".

נכון להיום, בנוסף לתכנון, ייצור ותחזוקה של מסילות לטנקים, מפעל Sakarya מייצר גם הוביצים בעלי הנעה עצמית פירטינה 155 מ"מ (T-155) והגרסה שלו פירטינה השנייה, בנוסף לרכבי תחמושת צפונית-מזרחית שהוא ה- ARV המשלים ל- T-155. יתר על כן, ארדואן הודיע ​​כי הרעיון הוא לכוון את ייצור הטנק מהדור הרביעי לסקריה אלטאי (צילום), אשר אמור להוות פיגום טקטי-אסטרטגי של כוחות השריון הטורקים, שתוכניות המודרניזציה שלהם כוללות כניסה לשירות של 1000 MTB אלטאי שיועבר במנות של 250. בהסכם שנחתם על ידי ה- SSB (נשיאות טורקיה לתעשיות ההגנה) עם BMC, תוכנן למסור את המנות הראשונות החל משנת 2020 אך עקב עיכובים (v.articolo) הכל נדחה "לכל המוקדם בשנת 2023" על פי דבריו של ארדואן לסקריה.

צילום: טורק סילאהלי קובווטלרי / נשיאות הרפובליקה של טורקיה