הסינים בונים את הצי הגדול ביותר בעולם: מה לעשות איתו?

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
09/03/21

בשנת 2015, נשיא (החיים) של הרפובליקה העממית של סין, שי ג'ינפינג, פתח בתוכנית רחבה שמטרתה להפוך את Zhōngguó Rénmín Jiěfàngjūn Hǎijūn (חיל הים של צבא השחרור העממי הסיני) לכוח הימי הגדול ביותר בעולם, שמסוגל להעלות על הצי האמריקני. כל זאת הודות להקצאות גדולות בתחום בניית הספינות ומערכות הנשק (במיוחד בכל הנוגע למחקר בתחום ההיפרסוני).

לאחר שעבר את הצי האמריקני מבחינת מספר היחידות (360 לעומת 297), כעת המטרה היא להפוך את הצי הסיני למסוגל לפעול במרחקים גדולים מהשטח הלאומי.

על פי תחזיות ה- ONI (משרד המודיעין הימי) בשנת 2025, ה- PLAN יוכל לפרוס צי של כ -400 ספינות (כולל יחידות לחימה, תחבורה, לוגיסטיקה).

על פי הפנטגון, סין בונה יחידות לחימה קרקעיות מודרניות, צוללות טילים (המצוידות ב- ICLM של JL-3), ספינות תקיפה אמפיביות אך גם פורצות קרח מונעות גרעין שיפעלו בים הצפוני.

חלק מהיחידות הללו, מנקודת מבט איכותית, יהיו טובות יותר ממה שהצי האמריקני יוכל להעלות בעתיד הקרוב.

תעשיית בניית הספינות הסינית הגיעה לרמה גבוהה מאוד ומסוגלת להשיק יחידות מתקדמות טכנולוגית כמו מחלקת המשחתות החדשה. סוּג 055 (16 יחידות מתוכננות) של 13.000 טון עקירה (הן מצוידות בטילים אדמה לתקוף CJ-10, זוכה לטווח מרבי העולה על 1.500 ק"מ). ספינות כאלה נחשבות על ידי אנליסטים של ONI לעילאיות מהמעמד Ticonderoga, משרת כיום בצי האמריקני.

השאלה נותרה מה ארצות הברית עושה כדי לשמור על עליונותה הימית, במיוחד באזור האוקיאנוס השקט.

בעוד שכאמור, הצי הסיני אמור להיות מסוגל לפרוס צי של 2025 ספינות עד שנת 400, הצי האמריקני הציב לעצמו - ללא הגבלת זמן - את המטרה להגיע ל -355 יחידות, הדבר יהווה חסרון מספרי משמעותי.

עם זאת, אין זה אומר שהצי האמריקני נמצא במצב של נחיתות מול הסינים.

ראשית כל, נכון להיום, הצי האמריקני יכול לסמוך על כוח של 330.000 מלחים בתפקיד פעיל מול 250.000 בסין.

באשר לתזוזה הכללית, הצי האמריקני מתגאה במונח גבוה יותר, כלומר הוא פורש ספינות גדולות יותר (כמו גם 11 קבוצות של נושאות מטוסים גרעיניות), המסוגלות לשאת מספר גדול יותר של טילי שיוט. בהקשר זה, לצי האמריקני יש כ -9.000 תאי שיגור אנכיים (Mk-41 VLS) על יחידות השטח לשיגור טילים נגד ספינות /אדמה לתקוףבעוד שלתכנית יש רק 1.000 זמינים.

בנוסף, הצי התת-ימי של ארצות הברית מצויד ב -50 סירות מונעות גרעין, יתרון משמעותי מבחינת האוטונומיה על פני הצי הסיני אשר יכול לפרוס רק שבע צוללות מונעות גרעין (6 JIN ומחלקה XIA אחת), על כוח אחד. סך הכל 1 סירות.

המצב הפוך לטובת סין כאשר המוקד מועבר להגנת החוף, למעשה כוח ההגנה החופי של חיל הים של צבא השחרור העממי מופקד על הגנת השטח הלאומי (כולל ארכיפלגיהם של איים שנוי במחלוקת בים סין הדרומי, כולל טייוואן. ) מנחיתות אמפיביות ומתקיפות אוויריות. למשימה זו, להגנת החוף מערכות הגנה מתוחכמות מאוד, כמו טילי השיוט נגד הספינה YJ-62 (טווח מקסימלי של 400 ק"מ), ה- YJ-12B העל-קולי (טווח מקסימלי של 250 ק"מ ומהירות השווה למאך 4 ) ו- YJ-18 (550 ק"מ).

המשמעות היא שאם צי השקט השביעי היה מתערב להגנה על טייוואן מפני פלישה סינית, יחידות הצי שלה היו מאוימות ברצינות על ידי מערכות הטילים שנפרסו בסין היבשתית.

צילום: משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין